אביר הלהט"ב

ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', משיב לחבר מועצת העיר, זכריה אוהב שלום, הדורש לבטל את מצעד הגאווה בבאר-שבע. הנה חלקים עיקריים מהתגובה, כפי שנתפרסמו באתר nrg:

"קיבלתי מכתבך הצפוי כל כך ותוכנו הממוחזר. כמובן, מכתב זה הועבר קודם לכלי התקשורת ואחר כך אליי כנמען. כנראה שזו דרכך ופרשנותך לדרך ארץ וכבוד.

"מכיוון שמדובר במשפטים ממוחזרים וצפויים מפיך, ומכיוון שאתה מגדיר את עצמך 'איש שומר מצוות', דומני כי המשפט 'ואהבת לרעך כמוך', של הלל הזקן, אותו לומדים כל ילד וילדה כבסיסה של היהדות ומשל ליסודותיה, נמחקו מזיכרונך.

"בכל זאת, החלטתי לחרוג ממנהגי ולהשיבך, וזאת משום דברי ההסתה המסוכנים העולים ממכתבך והסכנה המוחשית שמאן דה הוא יוכלו לפרש דבריך המסיתים, לכדי פעולה אלימה וחלילה תגרום לפגיעה בחפים מפשע ובחיי אדם.

"עם כל הכבוד לתואר שלקחת על עצמך, 'מייצג הציבור הדתי והחילוני' (אגב, הייתי ממליץ לך לפתוח את שולחן ערוך בפרק הלכות צניעות, בטוחני כי הוא יתרום לך רבות בהבנת הנושא), הרי שמבחנה של היהדות האמיתית בחוכמתה ובחכמיה. 'חכמים היזהרו בדבריכם', נאמר בפרקי אבות, משל לחשיבותן של מילים היוצאות מפי חכמים ופרנסי ציבור וכמובן להשלכות היוצאות מהן. צא ולמד מגדולים במקצת ממך בתורה ובמעמד הציבורי, בבואם להתייחס לסוגיות ולנושאים הקשורים לציבור ולאהבת ישראל".

"למד מהרב מאיר פורוש, יו"ר מרכז אגודת ישראל, שלמד בישיבת עץ החיים, חבר בממשלות ישראל, שהכריז כי יכבד החלטת בית המשפט לקיום מצעד גאווה בבירת ישראל ירושלים חרף אי הסכמתו. זאת, כי כולם חייבים לשלב ידיים ולא לכופף ידיים.

"למד גם מכבוד הרב אורי לופוליאנסקי, מייסד ארגון הצדקה 'יד שרה', שהיה ראש העיר החרדי הראשון של בירתנו הקדושה, שבזמן כהונתו החלו מצעדי גאווה וסובלנות. בחוכמתו כי רבה ידע לנהל דיאלוג תרבותי ואמיץ ואף התבטא בהתייחסותו לנושא מצעד הגאווה: 'אין קבוצה פסולה, לכל אחד הצעדה שלו'.

אלה הן רק שתי דוגמאות לאנשי תורה והנהגת הציבור מהמגזר החרדי, שהבינו את מה שאתה כנראה, מסיבותיך הפרטיות לא תבין, כי אחדות ישראל מעל הכל וכי אם תישפך, חלילה, טיפת דם אחת של חף מפשע בגלל דברי הסתה וזדון מה תאמר אז?

"מעניין הדבר, כי ישנם פרטים ומידע שטרחת להסתיר מעיניי כל במכתבך, וברורים לי חששותיך שמא הציבור הדתי והחילוני (אותו אמרת שאתה מייצג) ילמד אודות התנהלותך בעבר הלא רחוק, בקדנציה הקודמת בה לא שימשתי כראש עיר. שהרי באורח מוזר, משום מה, לא התרעת או התרעמת, כאשר חברי הקהילה הגאה קיבלו כספי תמיכה עירוניים, אז תמכת כחבר מועצה פעיל וקולני.

"האם מדובר במקרה שאז לא יצאת ל'מלחמה על קדושת העיר', היכן היית אז איש התורה והמוסר? מדוע לא פנית בפנייה כה נרגשת לראש העיר הקודם ולפרנסי העיר? האם ישנה סיבה שהציבור צריך לדעת ממנה, מדוע אז לא הייתה סכנה ופתאום היום כולך נזעק?

"אינני זקוק לתשובתך, כמובן, כי היא ברורה ונהירה לי. לצערי, לא למדת או שאינך רוצה ללמוד מה שכולנו למדנו – למילים יש עוצמה, יש משמעות ולכן חשוב להשתמש בהן בשום שכל. מנהיגי ציבור (ואתה הרי מגדיר עצמך כמייצג ציבור רחב) מחויבים באחריות לדבריהם.

"מצעדי גאווה וסובלנות מתקיימים ברחבי המדינה בערים גדולות, בכללן עיר הקודש ובירתנו, ירושלים (בה יושבים רבנים ואנשי דת). השנה יתקיימו בלא פחות מ-20 ערים ויישובים. רק בחודש האחרון אירחה כנסת ישראל, בה יושבים נבחרי הציבור, את שבוע הגאווה. זאת, מתוך עקרון השוויון, כי לכל קבוצה באוכלוסייה מגיע חופש הביטוי השמור לה.

"הנני תקווה, כי כל הגורמים הנוגעים בדבר יעשו כל שביכולתם על מנת לתרום להרגעה. יש לקוות כי המתנגדים לקיומו של האירוע לא יגררו אחר דבריך, ויעשו שימוש בדרכים חוקיות להביע את עמדתם, בלא שימוש באמצעים אלימים, שאין מקומם בקרבנו. ואם באילנות גבוהים נתלית (השופט ברק), אזכיר את דבריו ולפיהם: אין להעניק זכות וטו על קיומה של הפגנה או אסיפה למי שמתפרע ומבקש למנעה.

"וכפי שנאמר: 'זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל', שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם וזהו סודן הגדול של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת, שהכרחיים הם למשטר תקין ונאור."

6 תגובות


    1. אם נתחיל להגיב ולסתום פיות לכל אחד, לא יהיה זמן אפילו ללכת לשירותים. שיהיה בריא (ושיקבל נקע בלבלב).

      הגב

  1. בעיה, חסר המכתב המקורי ואני צריך רק לנחש מה נכתב בו מהמאמר הזה.

    הגב

    1. ניסיתי למצוא את הגרסאות המלאות באינטרנט, לשני המכתבים, אבל לא הצלחתי. כל מה שמצאתי היה בכתבה שאליה קישרתי בתחילת הפוסט.

      הגב

  2. מרגיז אותי שההומואים לקחו לעצמם את המילה גאווה.
    מזכיר לי את הצבע הכתום שניכסו לעצמם מתנגדי ההתנתקות בזמנו.
    אני הלכתי עם חולצה כתומה אז ולא מעניין אותי הקורנוטציות של זה.

    דרך אגב אני חושב שהמילה גאווה עושה שירות דוב להומואים(ולשונים מינית) היא מקושרת לאגו במידה מסוימת וגם משאירה את המילה הומו כמילה בעייתית אפילו כמילת קללה.

    גם בתחום החביב אלי הקנוניות-הקונספירציות יש פחד בעוסקים בחשיפתן,מהמילה הזאת כי יש רגש
    שלילי על המילה הזאת אז גם מנסים לעקוף את המילה הזאת בחוסר הצלחה כמובן.

    בכלל אם נסתכל בצורה רחבה יותר על מיתוג נגלה שהתוכן הולך לאיבוד לטובת רעיון המחץ המבדל,הסיסמא
    המגניבה,המילה המבדילה וכדומה.

    הגב

    1. אין ספק שהרבה דברים "הולכים לאיבוד בתרגום" כשמשתמשים בביטוי מסוים יותר מדי.
      באשר לנושא "ניכוס" הביטוי "גאווה"… נו שוין, זה כבר לא מציק לי (אבל אני משוחד, כמובן).

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*