מכתב הגאווה

רבנים נכבדים,
תודה לכם, הוד טמטומכם, על שקראתם להכיר בלהט"בים ולתת לנו זכויות; לנו ולילדינו ש"נולדו בחטא".

תודה על שאתם מכירים בזכותי להתקיים רק בשנת 2010, כאילו שאין זה דבר מובן מאליו, ושצריך להגיע למסקנה הזו רק אחרי מאות ואלפי שנות שנאה ורדיפה. תודה שאתם מכירים גם בזכות הקיום של כל ילד שאביא לעולם בחטא; לא ידעתי שאתם כאלה נדיבים.

רוב תודות שאחרי מאות שנים, עבר לכם החשק להעלות אותי ואת שכמותי על המוקד. תודה לכם, רבנים צבועים, על שפרסמתם מסמך עקרונות שמתיר לי להיות הומו מצד אחד, אבל באותה נשימה אוסר עלי לבצע את המעשה עצמו (או בשפה יפה: להזדיין בתחת). ממש שיטת המקל והגזר, ברוח הדו-פרצופיות המתנשאת שלכם.

רוב תודות לכם שמרוב הכרה בזהותי ובנטייתי ההומוסקסואלית, אתם מבינים שאין לעודד אותי להתחתן במתכונת הסטרייטית. אחרת איך תצליחו להמשיך ולמנוע ממני לקבל זכויות-אזרח? אתם חייבים איזה תירוץ, לא?


מדינת ישראל היקרה,

אנחנו מתגייסים לצבא והולכים למילואים; מוצאים עבודה כדי שלא נהיה עול על קופתך, משלמים על "הזכות הגדולה" הזו מסים, וגם שומרים על חוקייך ועל חוקי המוסר. ואחרי שמילאנו את חובותינו כאזרחים טובים – את, מדינה יקרה, ממשיכה למנוע מאתנו את הזכויות שלנו, ואנו מצופים לשבת ולשתוק.

מדינה יקרה, היום יצעדו בירושלים הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, מגן העצמאות לכנסת ישראל. המצעד שלנו זועק לשיוויון זכויות כבר הרבה זמן, עד שתתעוררי, מדינה יקרה, ותביני שאת מחרבנת עלינו בלי הכרה.

עד שתביני, מדינת ישראל, שאת ממשיכה לקחת מאתנו הכול, ולתת כלום בתמורה. עד שסוף-כל-סוף תכירי בעובדה, שאת משרתת את טובתך שלך, במקום את טובת אזרחיך הנאמנים ביותר (בניגוד ל"אזרחים" אחרים שלא עובדים, לא משלמים מסים, לא משרתים בצבא ובעזות-מצח טוענים לכתר המלכות).

מדינת ישראל היקרה ורבנים נכבדים – אני חי וקיים גם בלי ההכרה שלכם בזכותי להתקיים. אני לא צריך ש"תדונו במצבי" ותוציאו מסמכי עקרונות; הרי לא יעלה על הדעת שתעשו זאת כדי לדון בשאלה האם צריך להכיר בזכויותיהם של סטרייטים. בדיוק כפי שזכויות הסטרייטים הן מובנות מאליהן, כך גם צריכות להיות זכויות הלהט"בים.


אפילוג

לכולם מובן מאליו שלסטרייטים יש זכויות; אבל כדי שההומו יקבל את אותן זכויות, צריך לשקול ולחשוב היטב האם הוא ראוי לכך. הרי זה ברור שאם כל קבוצה אחרת הייתה רוצה לצעוד ולהפגין בירושלים, היו נותנים לה לעשות כן בלי לחשוב פעמיים. אבל כשמדובר בהומואים? דמנו מותר.

מגילות העצמאות הדגולות ביותר מכריזות שכולנו נולדים עם זכויות-אדם וזכויות-אזרח. אז למה אני צריך לחכות שתכירו בקיומי ובזכויותיי? למה אני צריך להרגיש הקלה ולהתמלא ברגשות-תודה, על שסוף-סוף אתם נותנים לי את מה שממילא מגיע לי – מוסרית וחוקתית?

אי אפשר להשתמש בחופש הביטוי ולטעון ש"זכותי למנוע ממך את זכויותיך". זכותך לבטא את דעתך, מסתיימת בקצה חוטמו של שכנך – אמר שופט ישראלי חכם, וצדק. מותר להחזיק בכל דעה, גזענית ושטנית ככל שתהיה; מה שאסור הוא להפלות אנשים על סמך אותה דעה. מי שמחזיק בדעות גזעניות ומפלות, שישמור אותן לעצמו ויתמודד עם הדיסוננס הקוגנטיבי הכרוך בכך; אבל שלא יפלה בפועל אף אדם.

הרבה טוענים שהקהילה כופה את צורת המחשבה שלה על החברה, ושכל אי-התאמה וחוסר הסכמה – מובילות לתגובה קיצונית שלנו. ועוד איך אנחנו כופים! כי החברה כופה עלינו את היחס המבזה שלה ומונעת מאתנו את זכויות האזרח הבסיסיות שלנו. כשאדם טוען שאמונתו או דעתו לא מאפשרים לו להכיר בי כבן-אדם שווה-זכויות, אין לי ברירה אלא לצאת נגדו בהפגנות ובחרמות. אין לי ברירה אלא לכפות עליו את הנורא מכל – שגם הומו הוא בן אדם, וגם לו מגיע להתחתן ולקבל את הזכויות הנגזרות מכך.

שיוויון זכויות - מצעד הגאווה בירושלים 2010
שיוויון זכויות – מצעד הגאווה בירושלים 2010

2 תגובות


  1. באו לברך ויצאו מתנשאים ודבילים.
    אבל זו לא מדינת ישראל אלא חבורת רבנים שרק מי שדתי מתייחס לדעתם ומתרגש מהם.
    מעניין שאת האיסור להלוות בריבית הצליחו לעקוף בקלות ואיש לא עוקר עיניים ולא מוציא להורג מחללי שבת אבל כשמדובר בהומואים…
    בלי שום קשר למה שאני עושה במיטה אני אפיקורס גאה.
    דת זו ערמה של הבלים ודעות קדומות שכל אדם בר דעת מתנער ממנה בשאט נפש.
    אני בספק גדול אם גם בין הדוסים יש אנשים מאמינים באמת.

    הגב

    1. אומנם כל הפוסט הזה הוא תוצאה של מסמך העקרונות שפרסמו רבנים בארה"ב, אבל באותה נשימה חשתי צורך להגיב גם על יחסה של מדינת ישראל – כיוון שהיא נשלטת על-ידי אותו סוג של רבנים. כל מדינה מיוסדת על-מנת לשרת את אזרחיה – ולא האזרחים מיועדים לשירות המדינה. אנשים היו קיימים בעולם לפני שהיו מדינות-לאום, אבל אף אחד לא עוצר לחשוב על כך. הרעיון הזה קיים עוד מימי יוון העתיקה, אבל כיום הוא נעלם כמעט לחלוטין.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*