משטרת-מחשבות בישראל

אל תאמר 'מצאתי את האמת'.
אמור 'מצאתי אמת'.
קונפוציוס


כמו מרבית תושבי ישראל, רובכם לא מודע לכך שחופש המחשבה שלכם בסכנה. בניגוד לאסוציאציה שאולי מתעוררת בכם כרגע, לא מדובר באנשי-דת קיצוניים אלא במקביליהם ה"רציונליים" – אנשי-מדע.

מדענים וחובבי-מדע מתארגנים בכנסים אודות "סכנות" המיסטיקה, "אוסרים" על הציבור עיסוקים באסטרולוגיה, מנסים למנוע שידורי מיסטיקה בטלוויזיה, ואף קובלים למשרד החינוך מכיוון שהוא מאפשר למורים לעבור השתלמות בנומרולוגיה. השתלמות בציור זה אחלה; אבל נומרולוגיה?! זה עלול להרוס את כל החברה הטכנוקרטית-אתאיסטית-רציונלית-רובוטית-מכנית-יבשושית שהם מתכננים לנו.

אכן, דיקטטורה מחשבתית מהסוג הגרוע ביותר; כזו שמתחזה לפעילות מיטיבה ומבורכת. אני חושב שרק ב"1984" של ג'ורג' אורוול אנו עדים לטמטום מהסוג הזה. השלטון הטוטליטרי בספר מכריז על מילים מסוימות שעליהן אסור לחשוב ואותן אסור לבטא, כדי לדכא את המחשבה החופשית. מסתבר שכל הרעות החולות שהמדע והתבונה ניסו לבער מהדת הממוסדת, כמו דוגמטיות ושתלטנות, כעת חזרו בבומרנג אל המדע עצמו (או לפחות אל חסידיו הפונדמנטליסטיים).


אורן פרבר – מורה לפיזיקה בחמד"ע – כתב פוסט משובח אודות הטמטום הזה, הנקרא "מדעיזם":

"על פי תפיסה זו, עולמנו הוא ביטוי מורכב של חומר ואנרגיה, ועל כן כל תופעה ניתנת לרדוקציה (באופן עקרוני, אם כי לא תמיד באופן מעשי) לחלקיקים אלמנטריים, כוחות, אנרגיות וכיוצא בזאת. יש לשים לב שתפיסת עולם זאת הנה בפירוש אמונה מטפיזית שאינה ניתנת להוכחה אמפירית או ביסוס לוגי ולכן אינה תוצאה של מחקר מדעי [הדגשה שלי / philoshit]. מדעיזם, אם כן, הוא השימוש במדע (בעקרונותיו, שיטותיו, יוקרתו והישגיו) על מנת לבסס ולהצדיק אונטולוגיה מטריאליסטית–אתאיסטית."

העניין פה הוא מוסרי גרידא. לא מעניין אותי שאסטרולוגיה אינה מדעית או שהילינג זה סתם חארטה שלא עובדת. לאנשים (עדיין) יש את החופש לבחור במה להאמין, גם הוא אינו מדעי או אמתי (או כל מיני אימרות טאוטולוגיות אחרות). אסטרולוגיה ומיסטיקה הם תחומי-עניין לגיטימיים כמו כל תחום אחר. הם לא פוגעים באף אחד ולא קוראים לאלימות ולגזענות.

יש פה בעיה מוסרית של כפיית מחשבה מסוג מסוים, וכפי שטען עמנואל לוינס – אתיקה קודמת לאונטולוגיה. גם אם אנו בטוחים שבידנו נמצאת האמת האחת והיחידה, אסור לכפות אותה על אחרים. ומדוע אני מרשה לעצמי להילחם בתופעה הזו? מכיוון שבעברי הייתי "מדעיסט" מושבע, ואני יודע היטב מאיפה הכפייה המדעית הזו נובעת: מהרצון להשליט סדר בעולם כאוטי. בכך המדע אינו שונה מכל דוֹגמה דתית אחרת.

שלא תבינו לא נכון, למדע ולטכנולוגיה יש מקום של כבוד בחברה ובעשייה האנושית. בלעדיהם חיינו לא היו נוחים ובריאים כפי שהם היום. אבל "מדעיזם" פירושו כפיית התפישה המדעית על כל דבר; גם על דברים שאינם קשורים למדע, כמו מיסטיקה למשל. עבור אנשי המדעיזם המטרה מקדשת את האמצעים: הם ירכשו בוז עמוק לכל אחד שאינו שותף לתפישת עולמם הנוקשה, וינסו בכל כוחם ומאודם לא רק להראות לו שהוא טועה ומטעה, אלא גם להכחיד את צורת המחשבה שלו בכוחניות. כל זה אינו חדש, כמובן, אלא שרוב האנשים אינם מודעים למלחמות הללו, שמתרחשות בדרך-כלל מאחורי הקלעים.

קבוצת מדענים התארגנה כבר בשנות ה-90, והכריזה שכל מה שאינו מדעי מהווה סכנה לקיום. נשמע קצת כמו חבורות יום הדין הדתיות, שמכריזות על סוף העולם כל שני וחמישי? בהחלט. אני מתפלא כל פעם מחדש לגלות כמה המדע והדת דומות אחת לשנייה. הנה דוגמה אחת.


ארגון "בשער"
עמותת "בשער", המאגדת בתוכה מדענים ישראלים, נלחמת במיסטיקה ובפוסטמודרניזם. אנשי "בשער" טוענים כי "הבעיה הגדולה ביותר היא שנפגע מעמדם של ההיגיון והמדעיות כערכים מחייבים במדינת ישראל" (הארץ, ינואר 1999). עצם העובדה שנעשה פה שימוש במושג "ערכים מחייבים" היא בעיה בפני עצמה. היגיון ומדעיות הם ערכים בהם משתמשים במדע; האם צריך לכפות אותם גם על נושאים שאינם קשורים למדע? האם כולנו בהכרח צריכים להיות רציונליים ומדעיים?

אנשי "בשער" רוצים להשפיע על התרבות הישראלית בכמה אופנים, שמתוכם שלושה אני רואה כבעייתיים:

פנייה לכ-200 אלף איש קוראי עברית ואנגלית – הציבור המשכיל, כהגדרתם, באמצעות בטאון, מאמרים וצוות תגובות שיתרום "גישה רציונלית וליברלית לשיח הציבורי".

השפעה על התקשורת – שכנוע של אנשי ערוץ 8 להוריד את דברי ההבל על רוחות רפאים (מחצית מהשידורים, לדבריהם), ולהחזיר את התרבות הרציונלית.

עבודה בשטח, בפריפריות – כדי לעודד בחברה הישראלית "כבוד לחשיבה ולעקרונות של הרציונליות, ולתרבות של חשיבה והתבטאות".


נראה כאילו אנשי "בשער" פועלים בדיוק במהופך לערכי חופש המחשבה – הם מנסים לכפות את תפישת עולמם על אחרים, בתואנה שהם מייצגים את האמת לאמיתה, ואילו כל שאר הגישות הן הבל ורעות רוח. לטעמי, כל שלושת הסעיפים של אנשי "בשער" בעייתיים:

בנוגע לסעיף הראשון – כיצד צוות התגובות יתרום גישה ליברלית לשיח הציבורי? הרי צוות זה מגיע מראש עם אג'נדה מובהקת – לרמוס כל מה שאינו מדעי לדעתו. אין פה ולו דבר הקשור לליברליות, כפי שהם טוענים.

בנוגע לסעיף השני – האם יש דבר כזה "תרבות רציונלית"? התרבות האנושית מושפעת גם מרגש ולא רק משכל. רציונליות היא מאפיין אחד בלבד של התרבות, ואין לכפות אותו על חלקים אחרים שלה. יש להשאיר מקום לעיסוקים שאין להם ולרציונליות שום קשר – יהיו אשר יהיו. בחירה חופשית חשובה יותר מאמת מדעית.

בנוגע לסעיף השלישי – אנשי "בשער" רוצים לעודד חשיבה והתבטאות, אבל בפועל הם בעצם קובעים שיש רק "דת אחת" של אמת. הרי ממילא האג'נדה שלהם מיועדת להשתיק דעות והתבטאויות שנוגדות את תפישותיהם.


אני באמת לא מבין ממה הם פוחדים כל-כך. כל עוד המדע פועל ומייצר תחזיות טובות וגם חידושים טכנולוגיים מתקדמים, לא צריך ל"הוכיח" את אמיתותו בדרכים נוספות (כמו ניסיון לכפות אותו על שאר תפישות העולם). למדע יש מקום של כבוד בעשייה האנושית, ואף מקום ראשון מבין כל העשיות, כיוון שעליו מבוססות הטכנולוגיה והקדמה. אומנם ערכים כגון "אמת" או "אובייקטיביות" הם ערכים חשובים במדע ובחברה, אך האנושות פועלת גם בהתאם לערכים נוספים, שאין להם דבר במשותף עם מדע או "מדעיות" (אהבה, מוסר ועוד).


ומה באשר לשרלטנות?

רמאות יש בכל תחום, גם במדע. לא חסרים מדענים שמרמים ו"מיישרים" תוצאות של ניסויים כדי לזכות בתהילה. שרלטנות היא בכלל עניין של תום-לב. הרי אני יכול לקשקש שניים-שלושה ריבועים על בד, בידיעה מלאה שאני מחרטט, ומישהו יקנה את הציור במיליון שקלים כי זו "אומנות מודרנית".

האם אני שרלטן? כן, כי עשיתי זאת בידיעה מלאה שאני מרמה. מי שעוסק באסטרולוגיה בדרך-כלל גם מאמין בצורת המחשבה הזו, ועניינו אינו לרמות את האנשים. אומנם אסטרולוגיה אינה מדע, אולם "אין בכך כדי להפוך אותה לנוכלות" (בית-משפט השלום בירושלים, 3/8/2005).

אם מדובר בנושא בעייתי, כמו טיפולים רפואיים הוליסטיים, צריך לעסוק בכל מקרה לגופו. טיפולים רפואיים הם עניין של חיים ומוות, ולכן הם כן צריכים לעבור אישור של גורמים רלוונטיים המוכרים על-ידי המדינה. מוכר בקבוקי-מים הטוען ליכולת ריפוי, עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם של אנשים. אסטרולוגיה אינה מסכנת איש (לפחות לא באופן ישיר).


נסיים בציטוט
נוסף ממאמרו של פרבר; ציטוט רלוונטי במיוחד משיר של מאיר אריאל:

"והמדע הוא רק נקב אחד מרבים,
חותר וחופר ניצוצות ושבבים.
אך כשלהוכיח איננו יכול –
אז בכוח הוא הולך את הרוח לכבול."

15 תגובות


  1. אסור שמצב שכזה יקרה, ואני מקווה שזה ייעצר כאן ולא ימשיך. אני מאמינה גדולה מאוד ב"חיה ותן לחיות" וגם ב"איש באמונתו יחיה". כל עוד זה לא בא על חשבון מישהו אחר וכל עוד אין כפייה של דעה מסוימת או ניסיון לכפייה שלה על אחרים – שכל אחד יאמין במה שבא לו, גם אם מדובר באמונה שחייזר בעל אף סגול וקוצים על הישבן ברא את העולם. מאוד לא ברור לי למה יש אנשים שמנסים "לסתום מחשבות" ולא לאפשר לאנשים להרחיב את ידיעותיהם, במידה שהם חפצים בכך. עצוב, מרגיז.

    הגב

    1. 'עצוב ומרגיז' מתאר את זה בדיוק. אנשים מתלוננים על התנהלותם של דתיים-חרדים, ובאותה נשימה מרשים לעצמם לקבוע לכולנו מה מותר או אסור לחשוב. אין סוף לחוצפה ולצביעות.

      הגב

  2. פוסט מעולה.
    הרבה זמן אני חושבת על זה שמדע זה גם מן סוג של אמונה, אבל לא הצלחתי לנסח את זה בצורה מנומקת ובהירה.

    הגב

  3. פוסט טוב, אך בעייתית, או לוקה בחסר, היא טענתך בפסקה האחרונה:
    "אם מדובר בנושא בעייתי, כמו טיפולים רפואיים הוליסטיים, צריך לעסוק בכל מקרה לגופו. טיפולים רפואיים הם עניין של חיים ומוות, ולכן הם כן צריכים לעבור אישור של גורמים רלוונטיים המוכרים על-ידי המדינה. מוכר בקבוקי-מים הטוען ליכולת ריפוי, עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם של אנשים. אסטרולוגיה אינה מסכנת איש."

    אחד יכול לחשוב שלגישתך, המדינה – כישות פטרנליסטית – עליה לכפות באותם מקרים של חיים או מוות טיפול רפואי מודרני, לכפות את אותה גישה מדעית; אך לא כך הדבר בכל הקשור לעניינים שאינם כה "חשובים" – עניינים שאינם "של חיים או מוות", שבהם יש מקום לחופש בחירה.
    מאמירה זו משתמע אחד משני דברים:
    או שלאדם חופש בחירה עד לגבול מסויים, ואף שהגישה המדעית לבדה היא הצדקת – בסופו של דבר. (כי הרי לפיה נפעל בעת משבר).
    או שהפגיעה הפוטנציאלית מהתעסקות באמיתות שלא ניתן להוכחתם בצורה רציונלית, היא לא כה גדולה, ולכן בתחום זה יש לאדם חופש בחירה. ובכך, שוב, קבעת רף מסויים לחופש הבחירה- שאין לאף אחד מקום לקובעו.

    משהבהרתי את אלו, אני לא חושב שזו הייתה כוונתך.

    ייתכן שיש להבהיר, שלגישתך – המתודה המדעית היא בהכרח נכונה, שזו היא אמת (עד כמה שדבר יכול להחשב "אמיתי"), וייתכן לצד אמיתות נוספות (אמיתות מבחירה, להגדרתך). אמת שמי שלא מכיר בה, נוכל לאבחן בוודאות מסויימת בעיה בשיקול הדעת שלו, ולפיכך ליישם את אותה גישה פטרנליסטית. כשם שלא היינו נותנים לאדם הלוקה בנפשו לבצע בחירות מכרעות ביחס לחייו, או לילד לחצות כביש לבדו.

    הגב

    1. הכוונה שלי הייתה יותר לשאלה האם המדינה צריכה לממן טיפול הוליסטי, כפי שהמצב הינו כיום (רפואה משלימה במסגרת קופות-החולים), גם אם אין הוכחה רפואית-מדעית ליעילותו. לדעתי לא. אבל מי שעדיין רוצה לקבל טיפול כלשהו, שיעילותו לא הוכחה, ברור שזכותו המלאה לפנות למוכר בקבוקי-מים קדושים. חופש הבחירה תקף גם פה, ברמה האישית.

      באשר למדע – הוא אחד השיטות הטובות ביותר להכרת העולם שסביבנו (אם לא השיטה הטובה מכולן). אבל גם לדגמים המדעיים הטובים והיעילים ביותר יש מגבלות הנובעות מתחולת התיאוריה. מי שחושב שמיסטיקה ואסטרולוגיה אינן מדעיות, זכותו המלאה לחשוב כך (גם אני חושב כך, לרוב). אך מי שחושב שאין להן זכות קיום כיוון שאינן מדעיות, ושצריך לדרוס אותן ואת כל מי שעוסק בהן – מוטב לו שיבלום את פיו. האנושות שבעה מרודנים ומדיקטטורים שמחליטים עבור כולם מה נכון ומה לא.

      הגב

  4. "על פי תפיסה זו, עולמנו הוא ביטוי מורכב של חומר ואנרגיה, ועל כן כל תופעה ניתנת לרדוקציה (באופן עקרוני, אם כי לא תמיד באופן מעשי) לחלקיקים אלמנטריים, כוחות, אנרגיות וכיוצא בזאת"

    זו טעות. אף אחד לא אומר שכל הדברים העל טבעיים לא קיימים אלא שפשוט אין לנו סיבה לחשוב שהם כן בהיעדר ראיות.

    הגב

    1. אם אין לנו סיבה לחשוב שהם קיימים – מצוין.
      אבל גם אין לנו סיבה למחוץ אנשים שעוסקים בדברים שאינם מדעיים; וזה המצב אצל המדעיסטים הפנאטיים.

      הגב

      1. מסכים בהחלט.

        דרך אגב אתה שם לב שאתה מתחיל למחזר מאמרים?

        הגב

  5. מעניין.
    בפוסט שכתבתי הקדשתי פיסקה ארוכה כדי להדגיש את ערכו הרב של המדע. לדעתי, ביקורת על מדעיזם צריכה לבוא מתוך מקום שמכיר ומוקיר מדע. יש צד חיובי מאוד בגישה מדעית שיכול להפריך שרלטנות, ובכך לקדם את החברה להבנה טובה יותר של המציאות.
    אגב, על אסטרולוגיה כתבתי כאן: http://orenmada.net/archives/64430
    ועוד משהו קטן – אודה אם תוכל להוסיף לינק ישיר לפוסט שלי שציטטת.
    כל טוב,
    אורן.

    הגב

    1. היי אורן,
      אני בהחלט מוקיר ומכבד מדע. אחרי הכול, אני פריק לא קטן של פיזיקה ואסטרונומיה ואני משתמש בתוצרי המדע מדי יום. מה שאני לא אוהב הוא את הניסיון לכפות את הגישה המדעית על כל דבר. כל תחום צריך להכיר במגבלותיו.

      (ובהחלט הוספתי קישור ישיר לפוסט הרלוונטי שלך).

      הגב

  6. מתוך תקשור של קריון שאני מאמין לו:
    יש בעיה עם השיטה המדעית,היא הפוכה.
    מנסחים תאוריה ואז מנסים להוכיח אותה.
    צריך לעשות הפוך:
    לאסוף הוכחות בנושא מסוים ואז בשיטת אלימנציה להגיע לאמת.

    הגב

    1. זה לא תמיד נכון. המדע לא רק מנסח תיאוריה ורק אח"כ מנסה להוכיח אותה. יש הרבה מצבים בהם העדויות בשטח משנות תיאוריות קיימות, או מביאות ליצירתה של תיאוריה חדשה. אין פה שחור ולבן.

      הגב

      1. כנראה לא היית במגמה מדעית בתיכון…
        אם העדויות בשטח סותרות תאוריה מקובלת אז מה שהמדענים עושים זה מנסחים תאוריה
        חדשה ומנסים להוכיח אותה.
        לא מאמין לי שאל אותם.

        גם עם תאורית המפץ הגדול מישהו בנה תאוריה(מישהו מוכר…) והיא החזיקה גם בלי הוכחות !
        ז"א שהיא החזיקה הרבה זמן רק כי אף אחד לא סתר אותה !!!(הכוונה כמובן מישהו מקובל בחוגים המדעיים ועם הוכחות חזקות).
        ז"א לא כי היא נכונה אלא לאף אחד לא היו נתונים סותרים חד משמעיים.

        דוגמה קיצונית זאת מוכיחה את טענתי שנקודת ההתחלה היא תאוריה ולא איסוף נתונים.

        הגב

        1. דווקא בתיכון הייתי במגמה עיונית-מדעית ובאוניברסיטה למדתי היסטוריה של המדע. זה לא משנה את העובדה שמדע לא עובד רק על צד אחד (מהתיאוריה לעובדות), אלא על שניהם במקביל. אתה צודק שיש תיאוריות שמחזיקות שנים גם בלי שמץ של הוכחה, כמו תיאוריית המיתרים למשל, אבל חוסר היכולת לסתור (עקרון ההפרכה של פופר), אינו הקריטריון המדעי היחיד לנכונותה של תיאוריה. יש ספר, ובלוג שנכתב שעקבותיו, בשם Not Even Wrong. זה מעין "כינוי גנאי" לתיאוריה שמדענים מתעקשים להחזיק, ללא הוכחות בשטח. הבלוג מתאר בדיוק את כל הנושא הזה, וכיצד המדע לא זורם רק מהתיאוריה לעובדות בצורה חד-סטרית.

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*