15 תגובות


  1. אסור שמצב שכזה יקרה, ואני מקווה שזה ייעצר כאן ולא ימשיך. אני מאמינה גדולה מאוד ב"חיה ותן לחיות" וגם ב"איש באמונתו יחיה". כל עוד זה לא בא על חשבון מישהו אחר וכל עוד אין כפייה של דעה מסוימת או ניסיון לכפייה שלה על אחרים – שכל אחד יאמין במה שבא לו, גם אם מדובר באמונה שחייזר בעל אף סגול וקוצים על הישבן ברא את העולם. מאוד לא ברור לי למה יש אנשים שמנסים "לסתום מחשבות" ולא לאפשר לאנשים להרחיב את ידיעותיהם, במידה שהם חפצים בכך. עצוב, מרגיז.

    הגב

    1. 'עצוב ומרגיז' מתאר את זה בדיוק. אנשים מתלוננים על התנהלותם של דתיים-חרדים, ובאותה נשימה מרשים לעצמם לקבוע לכולנו מה מותר או אסור לחשוב. אין סוף לחוצפה ולצביעות.

      הגב
  2. ליאת

    פוסט מעולה.
    הרבה זמן אני חושבת על זה שמדע זה גם מן סוג של אמונה, אבל לא הצלחתי לנסח את זה בצורה מנומקת ובהירה.

    הגב
  3. ליאור

    פוסט טוב, אך בעייתית, או לוקה בחסר, היא טענתך בפסקה האחרונה:
    "אם מדובר בנושא בעייתי, כמו טיפולים רפואיים הוליסטיים, צריך לעסוק בכל מקרה לגופו. טיפולים רפואיים הם עניין של חיים ומוות, ולכן הם כן צריכים לעבור אישור של גורמים רלוונטיים המוכרים על-ידי המדינה. מוכר בקבוקי-מים הטוען ליכולת ריפוי, עלול לסכן את בריאותם ואת חייהם של אנשים. אסטרולוגיה אינה מסכנת איש."

    אחד יכול לחשוב שלגישתך, המדינה – כישות פטרנליסטית – עליה לכפות באותם מקרים של חיים או מוות טיפול רפואי מודרני, לכפות את אותה גישה מדעית; אך לא כך הדבר בכל הקשור לעניינים שאינם כה "חשובים" – עניינים שאינם "של חיים או מוות", שבהם יש מקום לחופש בחירה.
    מאמירה זו משתמע אחד משני דברים:
    או שלאדם חופש בחירה עד לגבול מסויים, ואף שהגישה המדעית לבדה היא הצדקת – בסופו של דבר. (כי הרי לפיה נפעל בעת משבר).
    או שהפגיעה הפוטנציאלית מהתעסקות באמיתות שלא ניתן להוכחתם בצורה רציונלית, היא לא כה גדולה, ולכן בתחום זה יש לאדם חופש בחירה. ובכך, שוב, קבעת רף מסויים לחופש הבחירה- שאין לאף אחד מקום לקובעו.

    משהבהרתי את אלו, אני לא חושב שזו הייתה כוונתך.

    ייתכן שיש להבהיר, שלגישתך – המתודה המדעית היא בהכרח נכונה, שזו היא אמת (עד כמה שדבר יכול להחשב "אמיתי"), וייתכן לצד אמיתות נוספות (אמיתות מבחירה, להגדרתך). אמת שמי שלא מכיר בה, נוכל לאבחן בוודאות מסויימת בעיה בשיקול הדעת שלו, ולפיכך ליישם את אותה גישה פטרנליסטית. כשם שלא היינו נותנים לאדם הלוקה בנפשו לבצע בחירות מכרעות ביחס לחייו, או לילד לחצות כביש לבדו.

    הגב

    1. הכוונה שלי הייתה יותר לשאלה האם המדינה צריכה לממן טיפול הוליסטי, כפי שהמצב הינו כיום (רפואה משלימה במסגרת קופות-החולים), גם אם אין הוכחה רפואית-מדעית ליעילותו. לדעתי לא. אבל מי שעדיין רוצה לקבל טיפול כלשהו, שיעילותו לא הוכחה, ברור שזכותו המלאה לפנות למוכר בקבוקי-מים קדושים. חופש הבחירה תקף גם פה, ברמה האישית.

      באשר למדע – הוא אחד השיטות הטובות ביותר להכרת העולם שסביבנו (אם לא השיטה הטובה מכולן). אבל גם לדגמים המדעיים הטובים והיעילים ביותר יש מגבלות הנובעות מתחולת התיאוריה. מי שחושב שמיסטיקה ואסטרולוגיה אינן מדעיות, זכותו המלאה לחשוב כך (גם אני חושב כך, לרוב). אך מי שחושב שאין להן זכות קיום כיוון שאינן מדעיות, ושצריך לדרוס אותן ואת כל מי שעוסק בהן – מוטב לו שיבלום את פיו. האנושות שבעה מרודנים ומדיקטטורים שמחליטים עבור כולם מה נכון ומה לא.

      הגב
  4. מישהו

    "על פי תפיסה זו, עולמנו הוא ביטוי מורכב של חומר ואנרגיה, ועל כן כל תופעה ניתנת לרדוקציה (באופן עקרוני, אם כי לא תמיד באופן מעשי) לחלקיקים אלמנטריים, כוחות, אנרגיות וכיוצא בזאת"

    זו טעות. אף אחד לא אומר שכל הדברים העל טבעיים לא קיימים אלא שפשוט אין לנו סיבה לחשוב שהם כן בהיעדר ראיות.

    הגב

    1. אם אין לנו סיבה לחשוב שהם קיימים – מצוין.
      אבל גם אין לנו סיבה למחוץ אנשים שעוסקים בדברים שאינם מדעיים; וזה המצב אצל המדעיסטים הפנאטיים.

      הגב
      1. מישהו

        מסכים בהחלט.

        דרך אגב אתה שם לב שאתה מתחיל למחזר מאמרים?

        הגב

  5. מעניין.
    בפוסט שכתבתי הקדשתי פיסקה ארוכה כדי להדגיש את ערכו הרב של המדע. לדעתי, ביקורת על מדעיזם צריכה לבוא מתוך מקום שמכיר ומוקיר מדע. יש צד חיובי מאוד בגישה מדעית שיכול להפריך שרלטנות, ובכך לקדם את החברה להבנה טובה יותר של המציאות.
    אגב, על אסטרולוגיה כתבתי כאן: http://orenmada.net/archives/64430
    ועוד משהו קטן – אודה אם תוכל להוסיף לינק ישיר לפוסט שלי שציטטת.
    כל טוב,
    אורן.

    הגב

    1. היי אורן,
      אני בהחלט מוקיר ומכבד מדע. אחרי הכול, אני פריק לא קטן של פיזיקה ואסטרונומיה ואני משתמש בתוצרי המדע מדי יום. מה שאני לא אוהב הוא את הניסיון לכפות את הגישה המדעית על כל דבר. כל תחום צריך להכיר במגבלותיו.

      (ובהחלט הוספתי קישור ישיר לפוסט הרלוונטי שלך).

      הגב
  6. אלדד

    מתוך תקשור של קריון שאני מאמין לו:
    יש בעיה עם השיטה המדעית,היא הפוכה.
    מנסחים תאוריה ואז מנסים להוכיח אותה.
    צריך לעשות הפוך:
    לאסוף הוכחות בנושא מסוים ואז בשיטת אלימנציה להגיע לאמת.

    הגב

    1. זה לא תמיד נכון. המדע לא רק מנסח תיאוריה ורק אח"כ מנסה להוכיח אותה. יש הרבה מצבים בהם העדויות בשטח משנות תיאוריות קיימות, או מביאות ליצירתה של תיאוריה חדשה. אין פה שחור ולבן.

      הגב
      1. אלדד

        כנראה לא היית במגמה מדעית בתיכון…
        אם העדויות בשטח סותרות תאוריה מקובלת אז מה שהמדענים עושים זה מנסחים תאוריה
        חדשה ומנסים להוכיח אותה.
        לא מאמין לי שאל אותם.

        גם עם תאורית המפץ הגדול מישהו בנה תאוריה(מישהו מוכר…) והיא החזיקה גם בלי הוכחות !
        ז"א שהיא החזיקה הרבה זמן רק כי אף אחד לא סתר אותה !!!(הכוונה כמובן מישהו מקובל בחוגים המדעיים ועם הוכחות חזקות).
        ז"א לא כי היא נכונה אלא לאף אחד לא היו נתונים סותרים חד משמעיים.

        דוגמה קיצונית זאת מוכיחה את טענתי שנקודת ההתחלה היא תאוריה ולא איסוף נתונים.

        הגב

        1. דווקא בתיכון הייתי במגמה עיונית-מדעית ובאוניברסיטה למדתי היסטוריה של המדע. זה לא משנה את העובדה שמדע לא עובד רק על צד אחד (מהתיאוריה לעובדות), אלא על שניהם במקביל. אתה צודק שיש תיאוריות שמחזיקות שנים גם בלי שמץ של הוכחה, כמו תיאוריית המיתרים למשל, אבל חוסר היכולת לסתור (עקרון ההפרכה של פופר), אינו הקריטריון המדעי היחיד לנכונותה של תיאוריה. יש ספר, ובלוג שנכתב שעקבותיו, בשם Not Even Wrong. זה מעין "כינוי גנאי" לתיאוריה שמדענים מתעקשים להחזיק, ללא הוכחות בשטח. הבלוג מתאר בדיוק את כל הנושא הזה, וכיצד המדע לא זורם רק מהתיאוריה לעובדות בצורה חד-סטרית.

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*