האם קרינת סלולר מסוכנת? תלוי את מי שואלים‎

עידן החשמל והאלקטרוניקה שוטף אותנו בנחילי קרינה מסוגים שונים, כבר לפחות 150 שנה. ואם זה לא מספיק, הרי שכדור-הארץ נשטף בסוגים נוספים של קרינה מראשית קיומו, המגיעים מהשמש וממעמקי החלל. יש כל-כך הרבה מקורות של קרינה מסביבנו – טבעיים ומלאכותיים – עד שאם היינו מודעים לכולם היינו מקבלים סחרחורת.

קודם כל אציין שהבעיה נובעת, מראשיתה, מהמנגנון התרבותי שבאמצעותו אנו מתקשרים ומתארים דברים: השפה. אנשים בטוחים שבכל פעם שנאמרת המילה "קרינה", מדובר על מחולל המחלות הגרוע ביותר עלי-אדמות (שאריות-פחד מפצצות גרעיניות, שאת נזקיהן ביפן כולנו ראינו). לכן הם לא טורחים לעצור ולשאול באיזה סוג של קרינה מדובר, מהי העוצמה שלה והאם היא מהווה סכנה כלשהי. אף אחד לא מקדיש מחשבה לעובדה, למשל, שגם גופו שלו פולט קרינה שאפשר לגלות במצלמה תרמית.

מי שמעדיף לדלג על ההסברים הטכניים, יכול ללחוץ כאן ולהגיע ישר לעניין.

כדי לעשות סדר בבלגן, נהוג לחלק את הקרינה לשני סוגים: קרינה מייננת וקרינה בלתי-מייננת.

קרינה מייננת

 

הדגמה של קרינה מייננתקרינה זו פוגעת באטומים; דהיינו עוקרת אלקטרונים ואף מסוגלת לעקור פרוטונים מתוך הגרעין האטומי (ורק כדי להבהיר כבר על ההתחלה – אין לה קשר לטלפונים סלולריים ולשאר מקורות RF). כמה מהסוגים הנפוצים ביותר של קרינה מייננת:

  • קרינת אלפא – חלקיקי הליום מהירים ממקור רדיואקטיבי, שדועכים אחרי שעברו מרחק של כמה ס"מ. למעשה, דף נייר עוצר קרינת אלפא לחלוטין (אבל אם יחדור לגופנו חומר שמכיל חלקיקי אלפא, הם יוכלו לגרום לנו נזק קרינתי בלתי הפיך).
  • קרינת ביתא – אלקטרונים מהירים בעלי טווח של כמה מטרים (גם הם מגיעים בדרך-כלל ממקור רדיואקטיבי), אותם ניתן לחסום על-ידי פלטת אלומיניום דקה.
  • קרינה אולטרה-סגולה – קרני UVA/UVB/UVC המגיעות מהשמש, ועלולות לגרום להזדקנות העור ולסרטן.
  • קרני רנטגן / קרינת X – צילומי רנטגן, הדמיות טומוגרפיה, הקרנות לטיפול בסרטן ושאר סוגים של קרינה רפואית.
  • קרינת גאמה – קרינה אלקטרומגנטית המסוגלת לעבור לפעמים גם דרך קירות (תלוי בעוצמה ובצפיפות החומר הבולם).
  • נייטרונים מהירים – מיוצרים בעיקר על-ידי תהליכים רדיואקטיביים (כגון פצצות גרעיניות וכורים), ומסוגלים לחסל חומר אורגני גם דרך קירות (בהתאם לעוצמתם ולצפיפות החומר הבולם).
  • קרינה סביבתית – נפלטת כל העת מהאדמה עצמה ומבניינים (גז ראדון, למשל).
  • קרינה קוסמית – כל קרינה אחרת שמגיעה מהשמש וממעמקי החלל, ורובה או כולה נבלם על-ידי השדה המגנטי והאטמוספרה של כדור-הארץ.

בכל הנוגע לקרינה מייננת הכול ברור וידוע – היא מסוכנת ומסרטנת. כמובן שגם פה צריך לסייג ולומר שהכול תלוי בעוצמת המקור, במרחק שלנו ממנו, בכיוון הקרינה ועוד.


קרינה בלתי-מייננת

קרינה לא מייננת

הבעיה מתחילה כאשר מדברים על קרינה בלתי-מייננת, שאינה עוקרת אלקטרונים או גרעינים מתוך אטומים. קרינה בלתי-מייננת נובעת משדות אלקטרומגנטיים בתדירויות האור הנראה, אור אינפרה אדום וכן מיקרוגל ורדיו (שעליהן מבוססים כמחצית מאמצעי-התקשורת המודרניים). גם שדות חשמליים ומגנטיים סטטיים, הנפלטים ממכשירים חשמליים ואלקטרוניים, מוגדרים כקרינה בלתי-מייננת.

כמה מהמקורות הנפוצים ביותר לקרינה זו:

  • מקורות שידור – אנטנות רדיו וטלוויזיה, מכ"מים, אנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים ואלחוטיים ועוד. אלו הם מקורות אקטיביים, המשדרים וקולטים קרינה בטווח מיקרוגל ורדיו (RF).
  • רשת החשמל – מפיקה קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות נמוכות מאוד (ELF), כתוצאה מתנועה של מטענים חשמליים. כאן לא מדובר במקור המשדר קרינה באופן אקטיבי, אלא משרה בסביבתו שדות חשמליים ומגנטיים, כתוצאה ממעבר של זרם חשמלי בקווי מתח גבוה, בשנאים ועוד.
  • מכשירי חשמל ואלקטרוניקה – מסכי מחשב וטלוויזיה, מכונות כביסה, תנורי מיקרוגל ועוד.


מהי בכלל קרינה אלקטרומגנטית
?

ראשית נעשה הפרדה בין שני סוגים של שדות – השדה החשמלי והשדה המגנטי ("שדה" בפיזיקה משמעו אזור במרחב שבו כל נקודה מפעילה כוח).

שדות חשמליים

כל מטען חשמלי כלשהו (למשל אלקטרון) מפיק שדה חשמלי. שדה זה מאפשר למטענים חשמליים אחרים לחוש בנוכחותו ולהגיב אליו בהתאם: שדות חשמליים דומים דוחים אחד את השני, ושדות שונים מושכים זה את זה (הפכים נמשכים, כמו שכולם אוהבים להגיד). שדות חשמליים נוצרים כאשר מתחולל שינוי במתח החשמלי (וולטאז') – ככל שהמתח (הנמדד בוולטים) גבוה יותר, כך חזק יותר השדה החשמלי (שנמדד ביחידות של וולט למטר).

שדות חשמליים מתקיימים גם ללא זרם חשמלי, והם אלו שמחזיקים את האטומים ביחד; בלעדיהם העולם היה מתפורר לחלקיקים תת-אטומיים. עוצמתו של שדה חשמלי דועכת והולכת במהירות עם המרחק מן המקור (השדה "מונחת"). גם מתכת, עץ וחומרי בנייה מצמצמים את עוצמת השדות החשמליים.

כאשר המטען החשמלי אינו זז, אין שום שינוי בשדה החשמלי שלו (אלקטרוסטטיקה). אך מרגע שהמטען מתחיל להאיץ או להאט – השדה החשמלי שלו זז יחד איתו (אלקטרודינמיקה). כדי לפצות על המעבר מנקודה אחת לשנייה במרחב, השדה החשמלי סביב המטען שולח גלים שנעים במהירות האור. כך נוצר שדה מגנטי – מתוך זרם חשמלי – ועוצמתו תלויה בעוצמת הזרם (שנמדד ביחידות אמפר).

ככל שהזרם חזק יותר – דהיינו יותר מטענים חשמליים עוברים בנקודה מסוימת ביחידת זמן מסוימת – כך השדה המגנטי חזק יותר (והוא נמדד ביחידות של אמפר למטר, או ביחידות של צפיפות זרם – גאוס או טסלה). כמו השדה החשמלי, גם השדה המגנטי מאבד מעוצמתו עם המרחק מהמקור; אך בניגוד לו – הוא אינו מאבד עוצמה (אינו מונחת) במעבר דרך קירות, עץ ועוד.

חומרים מגנטיים נוצרים כאשר אטומים מסודרים בכיוון מסוים בתוך החומר, וכל השדות המגנטיים שלהם פונים לאותו כיוון. כך נוצרת חלוקה בין קוטב צפוני לקוטב דרומי בתוך המגנט.

כאשר מטענים חשמליים רוטטים, הם מפיקים גם שדות חשמליים (הקיימים בהם ממילא) וגם שדות מגנטיים (הנוצרים בעקבות תנועת המטענים, או בעקבות זרם). כך נוצר שדה אלקטרומגנטי – על-ידי מטענים חשמליים רוטטים, המפיקים שדות חשמליים ומגנטיים. למשל, גלי רדיו ומיקרוגל נמצאים בטווח תדירויות של 10 מיליון רטיטות בשנייה (מגה-הרץ), עד 300 מיליארד רטיטות בשנייה (ג'יגה-הרץ). בהתאם לכך, אורך הגל שלהם נע בין 1 מילימטר עד 100,000 קילומטר. עוצמתו של שדה אלקטרומגנטי נמדדת, בדרך-כלל, ביחידות של וואט למ"ר או ביחידות מיקרוגאוס / מיקרוטסלה.

הקליקו לצפייה באנימציה:

שדה חשמלי רוטט המפיק גלים אלקטרומגנטיים


חזרה לענייננו:

ההשפעה העיקרית והמיידית של קרינה בלתי-מייננת היא חימום. כולנו הרגשנו את זה כשדיברנו יותר מדי זמן בטלפון הסלולרי, או ראינו את התוצאה כשהפעלנו את תנור המיקרוגל. אבל לקרינה בלתי-מייננת יש גם סף עליון לחשיפה, מה שאומר שהמונח "בלתי-מייננת" אינו שווה ערך למונח "בלתי-מזיקה". אנטנות סלולריות ומכ"מים, למשל, משדרים קרינת RF בעוצמה מסוכנת, ומוטב להיות כמה שיותר רחוקים מהם.

ומה בנוגע למומחי קרינה, שמציעים בדיקות קרינה של רשת החשמל בבית ושאר מוצרים פולטי קרינה? אם צריך לבצע בדיקות קרינה ויש סף עליון לחשיפה לקרינת רדיו ומיקרוגל, מן הסתם לא די להגיד שקרינה בלתי מייננת היא לא מזיקה. אומנם נכון שטלפונים סלולרים לא משדרים בעוצמות הללו, אבל מה שחסר לסלולרים בעוצמה – הם מפצים עליו במשך שימוש (כמעט) בלתי פוסק.

כפי שהדבר מובן לי (וראוי להזכיר שאיני מדען או מומחה), הוויכוח בנושא הקרינה הסלולרית נסוב סביב שתי שאלות:

  1. האם טלפונים סלולריים ושאר מכשירים חשמליים ואלקטרוניים, עומדים בקריטריונים של סף החשיפה העליון.
  2. האם אותו סף עליון אכן אינו מזיק כפי שנטען.

הצרה היא שעל כל כמה מחקרים שטוענים שאין נזק, מופיעים כמה מחקרים שטוענים שיש נזק. כל פעם "מחקר חדש מצא כי", ואין הסכמה בנוגע להשפעת הקרינה הסלולרית על יצורים חיים. מחקר מ-2010 טוען שאין קשר ברור בין טלפונים סלולריים לסרטן, ואליו נוספו עוד 30 מחקרים דומים. גם במחקר מ-2006, שעקב אחרי 400 אלף משתמשי סלולר במשך 21 שנים, לא הייתה עלייה של מקרי סרטן בעקבות שימוש בסלולרים. לעומת זאת, מחקר אחר משנת 2007 מצא שככל שגדל השימוש בטלפון הסלולרי – כך גדל הסיכוי ללקות בגידולים.

אז עם נתונים כל-כך עמומים, מה הפלא שכולם פוחדים. לאחרונה, מאי 2011, פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצה לצמצם כמה שאפשר את השימוש בטלפונים סלולריים. הקרינה הסלולרית מסווגת מעתה בדרגה 2B – יחד עם בנזין, קפה, DDT, מלפפונים חמוצים ועוד. זו ממש לא בדיחה, אבל כנראה שלארגון הבריאות הייתה סיבה טובה להכניס את הקרינה הסלולרית לסיווג הזה, שנקרא "אפשרות קרצינוגנית בבני אדם".

מצד שני, אם רק לאחרונה הקרינה הסלולרית הפכה להיות מסוכנת כמו קפה (!) – אולי זה ממש לא משהו שצריך להדאיג אותנו. אומנם אף אחד לא רוצה להתעורר בבוקר ולגלות שהוא "השתתף בניסוי", אבל להגיד שסלולרים מסרטנים כמו קפה – משמעו להגיד שום דבר. ושוב, גם את זה ניתן לסתור על-ידי מחקרים שמצאו הפרעות בגלי המוח, שברים ב-DNA, סטיות בכרומוזומים ושאר תחלואים כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

באשר למכשירים חשמליים ואלקטרוניים, שאינם משדרים קרינה באופן אקטיבי (אלא רק משרים שדות חשמליים ומגנטיים) – מרחק של כמה עשרות ס"מ עד מטר או שניים, מספיק בדרך כלל. גם אם יש קיר חוצץ ביניכם – עדיין צריך לשמור על המרחקים הסבירים הללו.

אז מה אפשר להסיק מכל זה?

מצד אחד אי אפשר להפוך את הטלפונים הסלולריים לנציגו של השטן עלי-אדמות. המובהקות המחקרית הדרושה לכך עדיין לא קיימת. מצד שני, מי שחי את חייו בהתאם למחקרים עלול לגלות שאפשר "להוכיח" כמעט כל תיאוריה, לצד זה או לצד הנגדי. נכון להיום כנראה שעדיף להיצמד להנחיות ארגון הבריאות העולמי, שהחליט שקרינה סלולרית עלולה לסרטן כמעט כמו קפה (עד כמה שזה נשמע מגוחך), ולפיכך כדאי לצמצם כמה שיותר את השימוש בה. עדיף לנקוט משנה זהירות מאשר להגיד אחר כך "סליחה, טעינו"; וכבר היו מקרים מעולם דוגמת גגות האזבסט, שהיו בטוחים שאין בהם כל נזק ובסוף התגלו כמסרטנים.

עדכון פברואר 2012:
"מבדיקת הכללים אחד לאחד, לא השתכנעתי כי אכן בשלב זה קיימת אחיזה מחקרית מבוססת לחשש שקיים קשר בין חשיפה לקרינת רדיו מטלפונים ניידים ומחלות ממאירות כלשהן, הן על בסיס היעדר מנגנון ביולוגי של גרימת נזק והן על בסיס מחקרי האוכלוסיות השונים. הקביעה שעשתה לאחרונה הסוכנות לחקר הסרטן, כי קרינת… טלפונים ניידים מסווגת בקטגוריה IIb של המסרטנים בבני אדם (כמו גם שתיית קפה ואכילת חמוצים), נובעת יותר מהרצון להדגיש את עקרון הזהירות המוֹנעת, ופחות מהתבססות על ממצאים אמיתיים בתחום…"

ד"ר מיכה ברחנא, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.
מקור: http://www.hayadan.org.il/needed-prove-070412

עדכון אוגוסט 2012: מגפת הקרינה השקטה
תסמיני רגישות לקרינה (EHS) גורמים לכאבים עזים בעקבות שימוש במכשירים אלחוטיים.
http://www.mako.co.il/digital-weekend/Article-e0fa13cb5f60931006.htm

עדכון ספטמבר 2012 – ישראל היא בין המדינות עם אחוזי חשיפה נמוכים לקרינה סלולרית
http://www.newsgeek.co.il/phone-radiation-infographics/

קרינה מהסלולרי ומזעור נזקים, אפריל 2013
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4371396,00.html

האם ההגנה מפני קרינה סלולרית מספיקה? נובמבר 2014
http://www.themarker.com/technation/1.2476954

תנודע – מרכז ידע להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת
http://www.tnuda.org.il

עדכון אפריל 2016:
בתוכנית ששודרה בערוץ 2 נשאל האם קרינת רדיו לסוגיה היא בעייתית ומסוכנת, או שמא מדובר בעורבא פרח (בעיקר סלולר ורשתות WiFi).

הנה אמ;לק קצר שמסכם את העניינים מנקודת מבטי שלי: הנושא שנוי במחלוקת כבר שנים ארוכות. יש מדענים שחושבים שקרינת רדיו מסוכנת או עלולה להיות מסוכנת, לעומת מדענים אחרים שחושבים שאין בכך סכנה. הנקודה היא שלמדע אין עדיין תשובה חד-משמעית לשאלה, ולכן כל אחד יכול לבחור צד.

וזו בדיוק הבעיה!

התקן העולמי להגנה מפני קרינה קבע שקרינה סלולרית אינה מזיקה מתחת ל-1,000 מיקרו-ואט לסמ"ר. תקן זה נקרא SAR, או "שיעור ספיגה סגולית" (Specific Absorption Rate), והוא מודד רק את ההשפעות התרמיות שיש לקרינה (דהיינו חימום בלבד). הנתון הזה אינו מחשיב גם את ההשפעות הלא תרמיות, שעלולות להוביל לבעיות בריאותיות ולמחלות.

בישראל התקן הנוכחי עומד על 100 מיקרו-ואט לסמ"ר לכל היותר, ואילו במדינות מסוימות באירופה – אפילו מתחת ל- 2.5 מיקרו-ואט לסמ"ר (כלומר התקן האירופי מחמיר פי 40 מהתקן הישראלי – כנראה שיש לזה סיבה). למרות זאת, אם משווים את ישראל לכלל מדינות העולם – אנו נמצאים ברשימת המדינות בהן התקן מחמיר דיו (דה מרקר 5.11.14, 25.11.14). כפי שצוין מקודם, קיימת מחלוקת בנוגע לנזק תרמי (הנובע מחימום) לנזק א-תרמי (הנובע ישירות מהקרינה עצמה) – והתקן למדידת קרינה מתייחס רק לראשון מביניהם.

הממצאים אינם חד-משמעיים, מה שמאפשר לכל מחקר לסתור את קודמו ולייצר היסטריה לצד זה או אחר.

בתוכנית הופיעו מספר מומחים, וביניהם גם פרופ' סיגל סדצקי – מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר, המסייע למשרד הבריאות לגבש מדיניות בנושאי בריאות שונים. פרופ' סדצקי טוענת, ובצדק, שהנושא שנוי במחלוקת ואין מספיק מידע כדי לקבוע בוודאות שקרינת רדיו מזיקה או שאינה מזיקה. לכן ממליצה פרופ' סדצקי לנקוט בגישת הזהירות המונעת – לצמצם כמה שניתן את החשיפה למקורות קרינת רדיו.

כשיש נושא שנוי במחלוקת, שיש לו פוטנציאל לפגיעה רבתי בבריאות הציבור, המעשה האחראי הוא ליידע את הציבור אודות שני צדדי המטבע – ולייעץ לנקוט בזהירות מונעת. גם גגות אזבסט נחשבו פעם כחפים מכל סכנה, עד שגילו שהם בכל זאת מסרטנים.

כשפניתי למנהלי דף הפייסבוק "מדע גדול בקטנה", והצגתי את הבעייתיות שנובעת מהאזהרה שפורסמה ב- 2011 על ידי ארגון IARC, הם ביטלו במחי יד כל ניסיון שכזה בשתי טענות עיקריות: (1) IARC הוא גוף פנימי בתוך ארגון הבריאות העולמי (WHO) והם חלוקים בדעותיהם. (2) הסיווג שאליו הוכנסה קרינת הסלולר (מסרטן אפשרי בבני אדם – 2B) הוא לא באמת כזה בעייתי. בנוסף, הגדיל לעשות מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן – והוציא מאמר שכולו הפרכה מוחלטת, כביכול, של אותה תוכנית.

מצד שני באים מדענים וחוקרים, חלקם הופיע בתוכנית, וטוענים שיש סיבה לדאגה. אז מי צודק? מי שעושה יותר רעש. במקום מדע יש לנו פוליטיקה.

במקום להכיר בעובדה שהנושא שנוי במחלוקת, וליידע את הציבור גם באופציה שאולי יש כאן סכנה אפשרית, בוחרים אנשי מכון דוידסון ומנהלי הדף "מדע גדול בקטנה" להתנהל בחוסר אחריות משווע. הם מרשים לעצמם ביודעין לבחור את הצד הנוח להם בלבד, תוך התעלמות מהצד השני או פסילת דבריו. ומה עם כל המומחים שטוענים שיש כאן פוטנציאל לסכנה? האם כולם טועים ומטעים?

——————————————————

הערות:
אינני מדען או מומחה בנושאי קרינה. כל הכתוב כאן מייצג דברים הנובעים מהידע האישי שלי, בתוספת דברים שנכתבו באתרים מקצועיים ואחרים. הנושא מאוד סבוך וכל מקרה צריך להיבדק לגופו; לכן בכל שאלה עדיף לפנות למומחים שיבצעו בדיקות קרינה מדויקות.

מדדי חשיפה לקרינה בלתי-מייננת (מקור: חברת ראד טסט)
כאשר שוהים באזור מסוים למשך זמן קצר, החשיפה המרבית המותרת על-ידי המשרד להגנת הסביבה היא 1,000 מיליגאוס (mG) לשדה מגנטי, ו-5,000 וולט/מטר (V/m) לשדה חשמלי. באופן כללי יש להרחיק שנאים או ציוד חשמלי עם שנאי – למרחק של חצי מטר לפחות מאזורי שהייה קבועים.

כאשר מדובר בחשיפה לאורך זמן, ניתן לחשב רמות חשיפה לפי:
T * X + (24-T) * (1/24)=2mG
X = 24/T+1
(T = זמן החשיפה, X = עוצמת החשיפה)

מדדי חשיפה מותרת לקרינה

2 תגובות


  1. שלום.
    ניתוך יפה , מאוזן ומעניין.
    אשמח לתרום חומר וידע נוספים.
    אפשר להתחיל בדף המחקרים באתרי עם מחקרים על מנגנוני הנזק של הקרינה הבלתי מייננת, קשר בין חשיפה לתחלואה , חשיפה מסלולריים ותחלואה, חשיפה מWIFI ועוד.
    http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list
    בברכה
    עמיר

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*