המהפכה הבאה כבר כאן

מה אם היו אומרים לכם שאסון התאומים היה יכול להימנע 3 שבועות לפני שהתרחש?

לפני כמה שנים טובות הצהיר שמעון פרס שננוטכנולוגיה תהיה פריצת הדרך הגדולה ביותר שלנו, ושחובה להשקיע בה כבר עכשיו. אין ספק שהוא צדק, אבל בינתיים פריצת הדרך הגדולה ביותר מסתברת כמשהו הרבה יותר קרוב אלינו מאשר ננובוטים מתקני-רקמות ומחסלי-סרטן, שעדיין נמצאים בחיתוליהם.

בכתבת תחקיר על פייסבוק ששודרה בערוץ 1, מייסד חברת Spot IM הצהיר משהו שנשמע הזוי – לא מארק צוקרברג הוא הבוס של פייסבוק. האלגוריתם הוא הבוס.

האלגוריתם הוא זה שהחליט שצריך לצמצם את החשיפה של עמודים עסקיים ומסחריים, לטובת הגדלת החשיפה של תוכן מחברים וקרובי משפחה. הוא פשוט חישב ומצא שהפעולה הזו תייצר יותר תועלת לפייסבוק בטווח הארוך – כלומר יותר כסף.

זו הסיבה שצוקרברג הכריז שזהו היעד החדש של פייסבוק לשנת 2018. ואנחנו חשבנו שזה בגלל שהוא אוהב אותנו.


כל זה נשמע מאוד טריוויאלי. אנחנו הרי "מכירים" את פייסבוק ואת גוגל.

אז זהו, שלא.

יותר מ-2 מיליארד אנשים מחוברים לפייסבוק, וכמעט כולם מכורים לפיד האינסופי שממשיך לתת להם עוד ממה שהם מכורים אליו. גם גוגל פועלת באותה שיטת פרסונליזציה שנקראת Filter Bubble – ובהתאם להיסטוריית החיפושים שלנו, מיקומנו ושאר פרמטרים, מספקת לנו תוצאות שמתאימות לנו נקודתית.

בהתאם למיקוכם הגיאוגרפי, הנגזר מהסמארטפון הצמוד תמידית, ולצד אינספור פרמטרים נוספים – פייסבוק וגוגל יודעות אילו פרסומות ימשכו את תשומת לבכם ויגרמו לכם לפעול. נכון לעכשיו פייסבוק יותר מדויקת מגוגל באיסוף הביג דאטה ובהסקת המסקנות הדרושות.

שתי הענקיות הללו נסמכות על בינה מלאכותית (AI) שתפקידה לבצע פעולות כאלה ואחרות, ללמוד שפה וכן הלאה. והן לא היחידות.

כבר בשנות ה-80 חברת IBM פיתחה את "כחול עמוק" שניצח את אלוף העולם בשחמט, ולאחר מכן המשיכה לפתח בינה מלאכותית מתקדמת יותר בשם "ווטסון", שב-2011 הצליחה לנצח מתמודדים אנושיים בשעשועון הטריוויה Jeopardy. כיום ווטסון משמש גם ליישומים אחרים, כגון פענוח הדמיות רפואיות, תחזית מזג האוויר ועוד שפע תחומים אחרים שיכולים לפרוח הודות ליכולותיו הממוחשבות.


בינה מלאכותית היא לא רק אלגוריתם פשוט שמבצע פעולות לפי תרשים נתון מראש; ייחודה הוא ביכולתה ללמוד דברים חדשים שלא היו קיימים בתכנות המקורי שלה – ובכך להשתפר עם חלוף הזמן
. יכולת למידה שכזו הייתה שמורה עד לאחרונה רק ליצורים חיים, והעובדה שהגענו לשלב בו מכונות מסוגלות ללמוד בצורה עצמאית, הוא בהחלט לא עניין בטל של מה בכך (מישהו אמר סקיינט?).

העתידן ריי קורצוויל חוזה כבר שנים שיבוא יום אחד בו האדם והטכנולוגיה ישתלבו זה בזה; מהלך שאף יקנה לתודעה שלנו חיי נצח, בהנחה שנוכל להטמיע אותה בסייברספייס. כיום קורצוויל הוא מנהל תחום ההנדסה בגוגל, והוא אחראי בעיקר על פיתוח שני סוגים עיקריים של בינה מלאכותית – למידת מכונה (Machine Learning), המקנה ל-AI יכולת לימוד עצמאית, וכן עיבוד שפות (NLP – Natural Language Processing), המאפשר לאלגוריתם להבין שפה אנושית ולהשתמש בה כדרכם של בני אדם.

כבר מ-2015 גוגל החלה להשתמש בבינה מלאכותית מתקדמת בשם Rank Brain, שבודקת מה תגובת המשתמשים לתוצאת חיפוש מסוימת. לאחר מכן היא מפעילה כללים מסוימים בהתאם לתגובות אלו, על מנת לקבוע איזו תוצאה טובה יותר מאחרת, ולפיכך גם מה יהיה מיקומה בעמוד התוצאות. הבינה המלאכותית של גוגל משנה את אלגוריתם החיפוש בזמן אמת, כדי לספק למשתמשים את התוצאות הטובות ביותר – ויש להניח שלדוקטור קורצוויל יש יד בכך.


הנקודה הישראלית בבינה המלאכותית

קירה רדינסקי, מומחית מחשבים ישראלית והמדענית הראשית של איביי, פיתחה ב-2012 את Debra – אלגוריתם מתוחכם המסוגל לחזות את העתיד בדיוק של כ-80 אחוזים. האלגוריתם פותח עבור האו"ם בשיתוף חברת מיקרוסופט, שם עבדה בזמנו, ומתבסס על איסוף ביג דאטה בנושאי מדע וביטחון מכל מקורות המידע הנגישים לו.

לאחר איסוף המידע הוא מנתח את הנתונים ומחפש אחר תבניות שחוזרות על עצמן. אם תבנית מסוימת חוזרת על עצמה מספר פעמים, יש סיכוי כלשהו שתחזור גם בעתיד. בצורה זו האלגוריתם כבר הצליח לחזות בהצלחה אסונות עולמיים, וכן התפרצות מגיפות או מהומות אלימות ורצח עם.

ההישג הזה לבדו יכול היה לזכות את רדינסקי בכבוד ויוקרה לכל חייה, לצד הדוקטורט במדעי המחשב, אבל היא לא נעצרה שם והקימה את הסטארט-אפ Sales Predict שמטרתו לבצע את אותן תחזיות – הפעם בתחום המכירות.

המידע נמצא סביבנו ברשת האינטרנט, ובשילוב מאגרי מידע נוספים ניתן לנתח את הכול ולחפש תבניות. הפעם חברת ebay ראתה כי טוב, וקנתה את החברה של רדינסקי ב-40 מיליון דולר. יש לשער שהרכישה הזו תהפוך את איביי למכונת מכירות משומנת שבעתיים, אם לא כבר עשתה זאת.

דברים דומים מתרחשים בשירות הסרטים של נטפליקס, למשל. האלגוריתם שלהם לומד את העדפות הצופה, ומציע לו תכנים מותאמים אישית בהסתמך על היסטוריית הצפיות. גם באמזון עושים דבר דומה עם מוצרים, אלא שכיום יש לשער שסיילס פרדיט של דר' רדינסקי כבר נתן לאיביי יתרון משמעותי על פני אמזון.

ראוי לציין כי גם בשירותה הצבאי בחיל מודיעין, רדינסקי הייתה חלק מצוות שפיתח טכנולוגיה מתקדמת שסייעה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה, הישג שזיכה אותה בפרס ביטחון ישראל.

מחשבים הרבה יותר טובים בביצוע כל העבודות המונוטוניות האלה, של איסוף נתונים ואיתור תבניות, אז אין שום סיבה לתת לבן אדם לעשות מה שמחשב מסוגל לבצע בשברירי שנייה. תראו מה קורה בשוק ההון ב-15 השנים האחרונות – רוב רובו של המסחר במניות, אופציות ושאר ירקות עבר להתבצע מאחורי הקלעים, על ידי אלגוריתמים סופר-מתוחכמים שמזיזים סכומי-עתק בשברירי שניות.

אם בשנות ה-80 היינו רגילים לראות בורסות עמוסות ברוקרים המנופפים בידיהם ומחווים סימנים מוזרים, היום תראו רק אולמות לבנים מרושתים בארונות כהים של רשתות מחשבים. המסחר בפיננסים ניטל מידיהם של בני אדם ועבר לסייברספייס של האלגו-טריידינג.


בארצות הברית לקחו את תוכנות החיזוי צעד אחד קדימה
. כבר מספר שנים שמשטרת לוס אנג'לס ואחרות נעזרות באלגוריתם מתוחכם, שאוסף מידע מפשעי עבר ומנסה לחזות קדימה היכן ומתי יתבצע הפשע הבא. אחד האלגוריתמים הבולטים ביותר בתחום נקרא PredPol, קיצור של Predictive Policing. התוכנה מייצרת תרשים של אירועים חזויים על פני מפת העיר, ומתריעה היכן יש סיכוי גבוה לביצוע פשע בהסתמך על אירועי העבר.

אם לרגע היה נדמה לכם שמדובר אולי בחיזוי פשעים נוסח הסרט "דוח מיוחד", אפשר בינתיים להירגע. למרות שהתוכנה נמצאת בשימוש מספר שנים, בדיקות ומחקרים נוספים הראו נטייה להתרעות דווקא במקומות בהם מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת. למשל, כאשר התוכנה יושמה באוקלנד, היא התריעה על סיכוי גבוה לפשיעה בשכונות של שחורים, בהן המשטרה ממילא כבר פועלת ביתר שאת. מעבר לכך נמצא שככל שכוחות משטרה נשלחים לאזורים החזויים, התוכנה חוזה גידול של 20% בפשיעה בדיוק באותם אזורים; מעין לולאת משוב מוזרה המערערת על אמינותה.

ומה נגיד על ה-NSA האמריקאי, שפיתח את תוכנת המעקב המתוחכמת ביותר שנוצרה אי פעם בהיסטוריה האנושית? אומנם כאן לא מדובר באלגוריתם-לומד בהכרח, אבל אפשר לומר שהוא דומה מאוד ל-Debra של דר' רדינסקי – איסוף מידע מכל המקורות, ניתוח הנתונים והסקת מסקנות.

בסרט התעודה "האמריקאי הטוב" נאמר על ידי אחד מהוגי התוכנה, שהיא איתרה מראש את הטרוריסטים שתכננו את אסון התאומים; אבל בלחץ גורמים בממשל הפרויקט נסגר 3 שבועות לפני האסון. רק אחרי הפיגוע הפרויקט הוחזר לחיים, וחוזה העתידות הטוב ביותר של האנושות משמש עד היום למעקב אחר האנושות.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*