אסטרונומיה מרתקת
1.
טלסקופ החלל פרמי זיהה שתי בועות-ענק הנפלטות ממרכז שביל החלב, כמו סילונים שנעים בכיוונים מנוגדים. ה"בועות" עשויות מקרינה אלקטרומגנטית (קרינת גמא, רנטגן ורדיו), והן מתפשטות בניצב לגלקסיה. עד כה הן הגיעו למרחק של 25,000 שנות אור לכל כיוון.
מדענים לא ממש יודעים מהו התהליך שיוצר את הבועות, כי הן פולטות אנרגיה השקולה ל-100 אלף התפרצויות סופרנובה (שכל אחת מהן שווה לאנרגיה הכוללת של מאות מיליוני כוכבים). אבל הם משערים כי בעבר הרחוק החור השחור במרכז הגלקסיה בלע כמויות גדולות של חומר, שבדרכו להיבלע התחמם לטמפרטורות קיצוניות. החימום הזה יצר סילוני קרינה, והבועות הן שאריות שנותרו עד היום.
2.
קבוצת אסטרונומים מכמה מדינות פיתחה שיטה חדשה לאיתור כוכבי-לכת סביב כוכבים. קשה מאוד לאתר כוכבי-לכת, כיוון שהאור והקרינה מהכוכב הראשי מסתירים את כוכבי-הלכת הקטנים והעמומים. עד עתה היו שתי שיטות עיקריות לגילוי כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש: הראשונה נסמכת על סטיות תנודתיות, הנגרמות בעקבות סיבוב כוכב-הלכת סביב השמש שלו. השנייה מודדת את עוצמת האור של הכוכב, ומאתרת ירידה בעוצמה זו כל אימת שכוכב-לכת חולף בקו הראייה שלנו. שיטות אלו גילו כבר כמה מאות של כוכבי-לכת, אך רובם דמויי-צדק ואינם מאפשרים חיים כפי שאנו מכירים אותם.
על מנת למצוא כוכבי-לכת דמויי-ארץ, ובמרחקים קרובים יותר, האסטרונומים פיתחו שיטה חדשה המשתמשת בדסקת זכוכית מיוחדת. הדסקה מצמצמת את האור שנפלט מהכוכב הראשי, ובעצם יוצרת מעין "ליקוי חמה" קטן. כך אפשר לאתר עצמים קטנים הנמצאים קרוב מאוד לכוכב, כגון כוכבי-לכת.
3.
אסטרונומים בריטים גילו שהייתה "התחממות גלובלית" ביקום, כאשר הוא היה צעיר יותר. מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, הטמפרטורה של הגז הבין-גלקטי ירדה לכדי 8,000 מעלות. ריבוי הקוואזארים ביקום (שהן גלקסיות עתיקות עם חור שחור מסיבי במרכזן) גרם לפליטה מוגברת של אור וקרינה, ואלו חיממו את הגז בתהליך מתמשך. הגז שוב החל להתחמם, ואחרי 3.5 מיליארד שנה הגיע לטמפרטורה של 12,000 מעלות. אחרי שההליום נגמר, בגלל ההפגזה המתמדת של אור וקרינה, הגז שוב התקרר וממשיך להתקרר עד היום.
