הקופסה (זהירות, ספוילר לפניך)

סצנה מהסרט "הקופסה"אני אוהב סרטים שגורמים לי לחשוב ולהרהר במהות המציאות, והסרט “הקופסה” הצליח לעשות זאת (The Box”, 2009″). לכאורה מדובר בעוד מותחן אימה בדיוני ומשמים, עמוס אפקטים מיוחדים ונטול כל תוכן משמעותי מלבד “המין האנושי הוא קקה”.

אבל זה ממש לא נכון. אגב, הסרט האחרון שהצליח לרתק אותי בצורה דומה היה “התחלה”, שהוא בכלל רמה אחרת לגמרי של גאונות צרופה (וכבר היללתי וקילסתי אותו בבלוג).

הסרט מבוסס על הסיפור הקצר של ריצ’רד מתיסון (“Button, Button”), ובו קופסה מוזרה מופיעה בפתח ביתו של זוג נשוי. האישה מכניסה את הקופסה הביתה, ולאחר מכן מקבלת ביקור מאיש מוזר בעל פנים מעוותות. הוא אומר לה שכעת יש לה זמן קצוב לבצע בחירה – או ללחוץ על הכפתור בקופסה, לגרום למותו של מישהו שהיא לא מכירה ולקבל מיליון דולר; או לא ללחוץ כלל אבל גם לא לקבל כסף. בכל מקרה, ובלי כל קשר לבחירה המוצעת לה, בתום התקופה האמורה הקופסה תילקח מבני-הזוג, תתוכנת מחדש ותינתן לאנשים אחרים, שיקבלו את אותה ההצעה בדיוק.

מרגע שהאישה לוחצת על הכפתור, מתחיל מסע הייסורים של בני הזוג. לאט לאט נגלה לנו שהם – ורבים אחרים כמותם – הם בסך-הכול שפנים בניסוי אחד ענק בבני-אדם. עלילת הסרט מתפתלת ימינה ושמאלה, ומגלה בכל פעם טפח קטן בלבד, שהשאיר אצלי טעם של עוד ורצון לדעת מה יהיה השלב הבא. בכל פעם מעלים את רמת המתח וההקצנה, ועד מהרה מבינים שמדובר פה במשהו על-טבעי, לא-אנושי, בהכרח.

מי עושה את אותו ניסוי בבני-אדם ומהי מטרת הניסוי? לשאלה הראשונה אין מענה מדויק גם בסיום הסרט. לא ברור מי הן אותן ישויות שעומדות מאחורי הכול, כי לא רואים אותן ואין להן שום רמז בסרט כולו. אבל מהטכנולוגיה המתקדמת שלהן ניתן להבין שהן לא מהעולם שלנו. אחת משיטות המעקב שלהן, למשל, היא צפייה באנשים דרך עיניהם של אנשים אחרים, מעין זומבים ממלאי-פקודות. למעשה, מסתבר שהם עושים את הניסויים שלהם על כל-כך הרבה אנשים, עד שחלק ניכר מהאוכלוסייה כפוף להם אף מבלי שהוא מודע לכך (שליטה מוחית מסוג כלשהו).

בסופו של דבר הסרט מסתיים בטרגדיה נוראה לבני הזוג, בנוסף לכל הבעיות שפקדו אותם מיום בו הגיעה הקופסה לסף דלתם. ואם נחזור לשאלה השנייה, מטרת הניסוי היא לראות כמה אנשים לא ילחצו על הכפתור; וככל שיותר אנשים כן ילחצו עליו – כך הם יחרצו את גורל האנושות כולה, הנידונה להשמדה על-ידי אותן ישויות.

הקופסה

ברמה הגלויה, המסר של הסרט ברור: כל עוד היחידים בחברה ידאגו רק לעצמם, המין האנושי לא ראוי להתקיים מכיוון שהוא נטול-מוסר. ברמת הסאב-טקסט יש מסר פילוסופי-אתי עמוק יותר: כל פעולה שלנו – ולא משנה כמה היא נראית קטנה, זניחה וחסרת-משמעות – יכולה לחרוץ גורלות. אם מציעים לנו משהו “לא כשר”, ולא משנה כמה פעוט הוא, כדאי מאוד שלא נסכים לו, ויהי מה. לעולם לא נוכל לדעת איזה אפקט פרפר אדיר יצמח בסופו של דבר מתוך אותה פעולה קטנה שלנו, ומי בסוף ישלם את המחיר על כך. סמכו על האינטואיציה שלכם, אומר הסרט. אם משהו מריח לכם רע, רוב הסיכויים שהוא באמת כזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *