משחקי הלשון של אבשלום קור
אבשלום קור – ממית השפה הלועזית – מודאג מאוד ממצבה של העברית. כאות מחאה הוא משתתף בהצגה חדשה שכולה קודש לעברית טהורה. הוא אפילו לא רוצה לשמוע את המילה "אוקי"; עד כדי כך מצבו של האיש אנוש. מה אגיד לכם, בין המצב הכלכלי-חברתי למצב הביטחוני – האיש מצא לעצמו עוד מלחמה מוצדקת. אבל זה לא רק הוא; ראש-הממשלה לשעבר, שרון, כבר ביקש בעבר מ-HOT ומ-YES לעברת את שמן, במסגרת יום השפה העברית.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את השפה העברית אותה אני דובר וכותב. אני גם מתפרנס מכתיבה, בצורה כזו או אחרת, וחובה עליה להיות כתיבה נכונה. מה גם שאני חובב היסטוריה כבד ביותר, ויש לי חיבה עזה מאוד לשימור תרבויות, על שפותיהן השונות. ובכל זאת, אסור לעבר להתקיים על חשבון ההווה.
בניגוד לדוקטור קור או לאריק שרון, לא תמצאו אותי בא בדרישות מוזרות כדי להשאיר את השפה על כנה. ממתי אפשר לבוא בדרישות כדי שחס וחלילה השפה לא תשתנה? לדעתי זה נובע משעמום קטלני. אי אפשר לכפות על דוברי שפה מסוימת, לבטא אותה בדיוק כפי שצריך, לא לטעות בין זכר לנקבה או לא לשלב ביטויים משפות אחרות ('אחלה', 'אוקי' ושאר רעות חולות שעליהן מלין הדוקטור הנכבד).
שפה אנושית – בדיוק כמו בני-האדם הדוברים אותה – היא יצור חי ומשתנה. לפני אלפיים שנה דיברו בארץ-ישראל סוג של ארמית מעורבבת עם יוונית ועם עוד כמה שפות. אם האבשלום קורים של אותה תקופה לא היו מניחים לה להשתנות, השפה העברית שלנו לעולם לא הייתה נוצרת.
אז בשרמוטה ממך, דוקטור קור, הנח לנו לדבר כפי שאנו רוצים. או שאולי לדידך צריך להגיד "סח-רחוק" במקום טלפון? (לועזית, חרמנה ליצלן!). השפה מיועדת קודם כל לתקשורת בין אנשים, ורק אחר-כך למשחקים האקדמיים שלך. וכל עוד התקשורת הזו מבוצעת באופן סביר, כך שניתן להבין אחד את השני, ממש לא מזיז לי שיש בה טעויות או שפות נוספות שטורדות את מנוחתך.
יאללה, ביוּש!