ננו-טכנולוגיה היא העתיד
ננוטכנולוגיה, או ננוטק בקיצור, היא אחת מפריצות הדרך העתידות להתרגש עלינו בקרוב. עד היום אנחנו רגילים לשמוע יותר על מיקרו-ביולוגיה ומיקרו-אלקטרוניקה, העוסקות בגדלים של מיליונית המטר (מיקרון). ננוטכנולוגיה עוסקת בגדלים הקטנים פי אלף מכך – מיליארדית המטר – וכאן אנו כבר נכנסים לעולם המולקולות והאטומים. כבר כתבתי על העולם הננו-טכנולוגי העתידי, וגם על הסכנות האפשריות שהוא מציב, ואני שוב חוזר לנושא המרתק הזה.
מה כל כך חשוב בננוטק? מדוע ממהרים להכריז עליו כעל הטכנולוגיה פורצת-הדרך הבאה בתור? במקרה צפיתי בסרטון אנימציה קצר ונחמד של חברת נוקיה, המתאר את הטלפון הסלולרי של העתיד. "מורף" (Morph) הוא העתיד הננוטכנולוגי של הטלפונים הסלולריים, לפחות לפי תחזיתם של נוקיה ושל מרכז הננו-מדע באוניברסיטת קיימברידג'.
אז מה הצפי של השפעת הננוטק על תחום התקשורת, לפי הסרטון?
1. גמישות וחוזק – הטלפון הסלולרי יהיה, ככל הנראה, משטח גמיש וחזק הניתן לתפעול ולשינוי-צורה. ניתן יהיה לקפל את הטלפון לכמה צורות, או לפתוח אותו למלוא גודלו.
2. רגישות גבוהה – התאים הננומטריים של הטלפון יוכלו לחוש בחומרים ובתרכובות כימיות, ואנו נקבל את המידע אודותם על גבי הצג. כבר היום יש חיישנים ננומטריים המסוגלים לזהות מזהמים, מחלות ונשק ביולוגי-כימי.
3. אנרגיה סולרית – הטלפון יטען את עצמו באמצעות "דשא" ננומטרי, שיספוג את קרינת השמש ויהפוך אותה לחשמל. מבני מגורים ומשרדים יכולים להיות מצופים בחומר הזה, שיספק להם חשמל בשעות היום או יאגור אותו לשעות הלילה. כבר היום יש חומרים פלסטיים המפיקים חשמל מהשמש, וכן פלסטיקים גמישים היכולים להתנהג כמו מסך LCD או כמו מוליך חשמלי.
4. ניקוי-עצמי – הטלפון הסלולרי של העתיד יהיה מורכב מחומר דוחה לכלוך (חומר סופר-הידרופובי). תכונה זו של ניקוי-עצמי, כבר קיימת במשטחים ובבדים.
5. משטח תלוי-הקשר – כיוון שננוטכנולוגיה היא תפעול של חומרים ברמה המולקולרית שלהם, הטלפון יוכל לייצר כפתורי מגע, מסך וכל מה שדרוש – והכול במגע יד.
6. מוצר לביש – ניתן יהיה לצלם ולסרוק כל דבר, לשלב את הצבעים והדגמים על משטח הטלפון ולהשתמש בו כאביזר-לבוש או אופנה לכל דבר.
היישומים הנוספים של הננוטכנולוגיה חורגים הרבה מעבר לטלפונים סלולריים:
ננו-בוטים בלתי נראים ובלתי מורגשים, שייכנסו לגוף ויחסלו נגיפים וחיידקים; שימוש בחומרים ננומטריים ליצירה ולשכפול של רקמות ואיברים בגוף האדם; מחשבים שלמים בתוך מולקולות בודדות, שיהיו מהירים פי עשרות ומאות מהקיימים כיום; ייצור של מים, מזון ומוצרים על ידי ננו-אסמבלרים (משהו דומה לזה קיים היום בנאס"א, ומייצר פריטי מתכת); אנרגיה נקייה בבתים, בכלי רכב ובכל פינה; חומרים שמתקנים, מרפאים ומנקים את עצמם; טיהור מים ומזון מחומרים מסוכנים; והרשימה יכולה להמשיך.
בקיצור – תחום מרתק מאין-כמותו. אני מקווה שאזכה לחזות בשינויים הללו עוד בימי חיי.
נשמע יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי. מתי אתה צופה שזה יקרה?
הלוואי שידעתי. הניצנים הראשונים כבר קיימים, ובעוד פחות מ-10 שנים יהיו כבר ננו-כדורים וננו-רובוטים. השאלה היא מתי זה יתחיל להשפיע על חייו של האיש הממוצע ברחוב.