פייסבוק מתערבת לכם בפרופיל האישי

לא רק שפייסבוק עוקבת אחרינו ויודעת עלינו הרבה, היא גם מרשה לעצמה לפלוש לנו לפרופילים האישיים מתי שבא לה, ולעשות בהם כבשלה. הנה סיפור המקרה:

שניים מ”פעילי השלום” שהגיעו לארץ במטס האחרון, ציירו צלב קרס בנתב”ג. בנוסף – תמונה שהופצה בפייסבוק ובאתרי חדשות אחרים, מראה את אחד מ”פעילי השלום” הללו אוחז בידו סכין.

הגבתי לאירועים הללו בפייסבוק, ואמרתי שאומנם אני לא מסכים עם האלימות של הקצין שהכה את הפעילים; אבל המשכתי וכתבתי שאני יכול להבין מדוע זה קרה. בבהמות צדקניות שכאלה, שחושבות שמותר להן להטיף לנו מוסר, לצייר צלבי קרס ולהגיע לפה עם סכינים – צריך לטפל. בניגוד לנהוג לחשוב, גם במדינות אירופה הנאורות לא מתייחסים למפגינים בצורה אנושית; אבל כשזה קורה באירופה – לא שומעים ציוץ של גינוי. הצביעות חוגגת.

אבל מסתבר שפייסבוק לא מסכימה איתי. התוכן ששיתפתי הוסר, מכיוון שעבר על הנהלים בפייסבוק (ראו למטה את ההודעה שקיבלתי). אומנם השתמשתי שם בלשון בוטה וניבלתי את הפה, אבל זה הפרופיל האישי שלי ומותר לי להתבטא בו איך שאני רוצה. זה לא דף פייסבוק ציבורי, עסקי או דומה לו (ובכלל – הפרופיל שלי חסום לכל מי שאינו בחברים שלי, כך שלא ניתן להגיע לתכנים שאני מפרסם).

הודעת פייסבוק על הפרת נהלים


חשוב לציין דבר נוסף:

בעקבות כתבה בגלובס אודות נהג האוטובוס שקילל אתיופים והתייחס אליהם באכזריות, העליתי סטטוס שמגנה את ישראל כאחת המדינות הגזעניות ביותר. אנחנו מרשים לעצמנו להציק למדינות אחרות בעולם כדי שיזכרו את השואה, אבל אנו בעצמנו מדינה גזענית, שהרבה מאזרחיה מתייחסים בצורה מכוערת לאתיופים, לערבים, לנשים, להומואים… You name it.


אז מה זה קשור לפייסבוק?

את התוכן הזה, שבו גיניתי את ישראל כמדינה גזענית, הם לא הסירו.
כמה נוח בצביעותו. לדידה של פייסבוק מותר לי לצאת-חוצץ נגד המדינה שלי, אבל לא נגד “זונות שלום” מאירופה.

אני חייב לציין שאני מתבטא בבוטות לא מעט פעמים, ולא רק בפייסבוק (למשל: כותרת המשנה מתחת לשם הבלוג). פעמים רבות אני כועס על המדיניות של ישראל בנושאים רבים, ומשחרר הרבה התבטאויות וקללות נגד המדינה ולפעמים גם נגד אישים. מדוע את התוכן ה”פוגעני” הזה פייסבוק לא הסירה עד היום? בהנחה שאחד מה”חברים” שלי דיווח על הסטטוס כתוכן פוגע, אני תוהה האם פעולת המחיקה הזו של פייסבוק היא חוקית, בתוקף העובדה שהפרופיל שלי חסום והתוכן אינו מופץ החוצה.

אולי ככה זה כשמקבלים שירות בחינם. משלמים ביוקר בדברים אחרים, כמו פרטיות.
אני מתחיל לשקול ברצינות האם שווה להישאר ברשת ה”חברתית” הזו.

(גילוי נאות: אני לא ימני. אני גם לא שמאלני. אני פשוט הגיוני)

10 תגובות


  1. ב סטיפס
    http://www.stips.co.il/
    צינזרו לי “במקום שההורים יזיינו את המוח” מחלק מתשובה.
    כנראה אסור לכאוס בפומבי.

    הגב

    1. מותר לכעוס, אבל באתר / בבלוג שלך (וגם אז לא בטוח). אני תומך בהסרת קבוצות שנאה מפייסבוק ומכל אתר אחר, אבל מכיוון שאמרת שהיגיון זה סובייקטיבי, אם אני אכעס על פעילי שלום ואקרא להם “שרמוטות”, אתה תגיד שאני כועס ומישהו אחר יגיד שזה ליבוי שנאה. מי “צודק”? מי שמסיר את התוכן.

      הגב

      1. תראה לאן הגענו אפילו אתה מפקפק באפשרות לכעוס(הבעת רגש שלילי).
        האם הפוליטקלי קורקט ניצח לעשורים הקרובים?
        תראה איך מלכדת את עצמך עם ה”תומך בהסרת קבוצות שינאה”,כי בטח נכוות בקשר לנטייה המינית
        ועכשיו הגולם קם על יוצרו.
        ברמה הפרקטית ברור שאתה כועס על מישהו/משהו ואם זה לא נפתר אז יש סיכוי סביר שתתחיל
        לשנוא את האוביקט.
        בעולם אידאלי לא יהיו רגשות שליליים מתמשכים כי הם יפתרו קודם בחוכמה אבל לחסום רגשות
        שליליים ע”י צנזורה נראה לי רק מלבה רגשות שליליים ובטח לא פותר אותם.

        הגב

        1. אתה טועה, ידידי.
          אם היית רואה את הפייסבוק שלי, היית מבין כמה אני מרשה לעצמי לכעוס (כמעט על כל דבר). מי שמונע מעצמו כעס ושומר בבטן, סופו שיתפוצץ.

          אבל להביע שנאה עיוורת לקבוצות אוכלוסייה מסוימות – זה פסול ובזוי (רק לשם הפרוטוקול: אף פעם לא פגעו בי בגלל שאני הומו ומעולם לא חוויתי על בשרי הומופוביה. אבל לשמוע על נערים שמתאבדים בגלל שמתעללים בהם כי הם הומואים, זה מספיק לי. אני יכול להזדהות עם כאב של אחרים גם בלי לחוות אותו על בשרי).

          הכעס שלי על פעילי השלום האירופיים הוא מוצדק. אבל אני גם מספיק חכם כדי לדעת, שמישהו אחר יכול לתייג את הכעס שלי כליבוי שנאת-חינם או שנאה עיוורת מסוג אחר.

          הגב

  2. אה זה סתם צנזורה.
    רשמתי בכתבה של שרית חדד בynet
    שהיא לסבית – צנזרו
    רשמתי למי שכתבה את הכתבה שתעשה ניתוח אף ותעבור להנחיה בטלויזיה – צינזרו

    הגב

    1. יש הבדל בין להגיב באתרי תוכן (שאז אתה באמת נתון לסינון), ובין לכתוב את זה בפרופיל האישי שלך בפייסבוק (שאמור להיות חופשי פחות או יותר. ובכל זאת אתה לא יכול לפתוח פרופיל בסגנון “לשרוף את היהודים”, ולהגיד “מותר לי להביע את דעתי”).

      הגב

      1. אתה רואה שההבדל מצטמצמם.
        מי שקובע מה שאפשר ומה לא זה לא השכל הישר ולא אתה ואני.
        אין לי פייסבוק אבל עד כמה שאני יודע אם עושים לך לייק אז אפשר לראות את הפרופיל שלך.
        אז ברמה מסוימת זה כן ציבורי.
        אני משער שעכשיו אתה יותר מוכן לקבל את הסרטון הבא:
        http://www.youtube.com/watch?v=FZH-Pm5XtoI

        הגב

        1. אפשר למנוע גישה לפרופיל שלך בפייסבוק ע”י שליטה בהגדרות הפרטיות. את הפרופיל שלי, למשל, לא תוכל למצוא בשום מקום באינטרנט (גם אם תחפש את שמי המלא). הסרטון שהבאת פה נכון עד רמה מסוימת (הוא מ-2006 והיום הדברים קצת שונים). אומנם פייסבוק אכן עוקבת אחרי המשתמשים ועושה שימוש במידע עליהם, אבל זה בעיקר לצורכי התאמה אישית של פרסומות (כמו בגוגל, אגב, שגם עוקבת אחרי המשתמשים בשירותיה – החיפוש, הדוא”ל וכו’).

          מי שרוצה פרטיות מוחלטת צריך לנתק את המחשב מהחשמל. היום אין פרטיות אבסולוטית, אבל גם גולשי האינטרנט יכולים לנהוג בצורה חכמה (להימנע מלהשתמש בשם המלא, למשל, או לא להעלות לאינטרנט תכנים שיהוו עבורם בעיה כמו פוסטים חושפניים מדי).

          הגב

  3. היום זה פרסומות בעיקר.
    מחר מעקב על פושעים.
    מחרתיים מעלימי מס.
    ובסוף מתנגדי שלטון.
    אגב רוצים לעשות full id, שלא תוכל לגלוש אנונימית

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *