כל כמות החומר ביקום קבועה מאז החל היקום להשתחזר בפעם האחרונה, מאז ה"אחדיות"האחרונה שלו, מאז גרעין הלידה האחרון של היקום טרום המפץ הגדול האחרון.

כל תחומי המדע ("דיסציפלינות") נובעים מן, מתחילים ונגמרים, מתפתחים ונמשכים בהכוונת ובמסגרת כח המשיכה. הכל בכל מכל כל ביקום הוא עקב כח המשיכה.

כל תצורת חומר ביקום קיימת, בגלל וכמו היקום עצמו, בשני מצבים: במצב אינרטי כגון החומר (כנראה הגרוויטונים, החלקיקים היסודיים של היקום) המאוחסן בחורים השחורים ו/או במצב אנרגטי, בתנועה,המסוגל לכן לבצע עבודה. בגלל שניות זו של חומר-אנרגיה קבועה ביקום גם כל כמות האנרגיה.

מאז המפץ הגדול האחרון מתחולל בכל תצורות החומר ביקום אותו תהליך החוזר ונשנה אשר מתחולל במכלול היקום עצמו : לידה-התפתחות-הישרדות-שיחזור עצמי . על מנת לשרוד ולעבור את כל התהליך חייבת כל תצורת חומר להישמר במתכונת אנרגטית. היות וכמות החומר/אנרגיה ביקום קבועה מתחרות ביניהן כל תצורות החומר על השגת חומר/אנרגיה כי כל תצורת חומר שורדת, פעילה, רק אם הצליחה "לבלוע" אנרגיה. אם אינה "מצליחה" להשיג אנרגיה היא נבלעת ע"י תצורת חומר אחרת ומשמשת לה אנרגיה. אכול או היאכל.

Evolution Derives From Gravity

The quantity of mass in the universe is constant since the universe started its last self-replication, since its last singularity, its last pre-big bang re-birth conception.

All Science Disciplines derive from, start and end, evolve and survive in the direction and manner set by the framework of gravity, the monotheism of the universe. All things, everything in the universe, derive from the gravity of the universe. Every mass format exists, like the universe itself, in one of two states: in an inert state like the material (most probably the gravitons, the elementary particles of the universe) stored in black holes, and in an energetic state, in motion therefore capable of performing work. Due to this mass-energy dualism also the quantity of energy in the universe is constant.

Since the last big-bang all mass formats undergo the same cyclic sequence like the universe itself i.e. birth – evolution – survival – replication. In order to survive and to repeat this sequence every mass format must remain in an energetic state. And since the universe mass/energy quantity is constant there is a melee for it by all mass formats, and the unlucky formats are swallowed and digested by the luckier mass formats.
It’s indeed, in fact, an eat or be eaten universe…

Dov Henis (comments from 22nd century)
http://universe-life.com/
http://universe-life.com/2011/07/13/greed-cancer-cells-follow-laws-of-evolution/

אגב ראיתי בקריאה שניה כי כתבתי כי ניוטון טעה שחשב על האור כחלקיקים ואכן בתקופתו היה מדובר בטעות כפי שהראו ניסוי התאבכות. מאוחר יותר עם הפיתוח של תותר הקוונטים אכן הסבתר בדיעבד כי הוא צדק.

זה כמעט פוסט שלם בפני עצמו 😉
מקבל את התיקונים, למעט ההגדרה של קוואנט. האם פוטון אינו יחידת האנרגיה הקטנה ביותר האפשרית של האלקטרומגנטיות?

הערות בעיניני הצגת הנושא (על טעם וריח אין מה להתווכח):

לטעמי הדיון באופי החלקיקי או הגלי של החומר לא רלוונטי. ניוטון למשל החזיק בתפיסה חלקיקית של האור ודווקא תפיסה מוטעה עקבה את האופטיקה. גם גאונים עושים טעויות.

במקום לדבר על האופי הגלי או החלקיקי הייתי מדבר על ארבעת הכוחות בטבע. כבידה, אלקטרומגנטי והכוח החזק המחזיק יחד את הגרעין של האטום והכוח החלש המאפשר דעיכת בטא. תורת השדות הקווונטית איחדה שלושה מארבעת הכוחות הללו (הכבידה נשארה בחוץ). הצגת את הכוחות אבל רק לאחר דיון ארוך באופי הגלי-חלקיקי של החומר.

אם את מזכיר את הוקינג בקרינת הוקינג גם הייתי מזכיר את בקנשטיין שהראה כי ניתן להתייחס בצורה תרמודינמית לחורים שחורים. מה שהוביל לקרינת הוקינג.

תורת המיתרים עברה מספר גילגולים ומשברים רק אחריהם היא הפכה לתורת M. הערת אגב תורת המיתרים היא תורה רנורזבילית (אבהיר בהמשך) כיון שהאינטראקציות בין חלקיקים אינם נקודה אלא צינורות וכך נמנעת בעיית האינסופיים (קל להדגים נקודה זו בדיאגרמת פיינמן).

אני חושב שגארט ליזי הוא סתם אטרקציה תקשורתית, אבל היו תאוריות רציניות אחרות, שניסו לאחד את הגרויטציה עם הכבידה למשל loop quantum gravity שאחד ממוביליה הוא לי סמולין.

הערות:

הגרויטון אינו בהכרח חלקיק נקודתי הוא חלקיק חסר מסה ובהקשר זה הוא כמו פוטון שלא הייתה קורא לו נקודתי. הבעיה באיחוד של תורת היחסות הכללית ותורת הקוונטים קשורה לבעיית האינסופים, שהטרידה את מנוחתה של תורת השדות הקוונטית. בחישובים בתורת השדה הקוונטית התקבלו, כאשר ביצעו תורת הפרעות. גדלים אינסופיים אילו הם כמובן לא פיסיקליים. היו אילו פיינמן, טומנגה ושווינגר (שזכו בפרס נובל על תגליתם) שמצאו את הדרך להעלים את הגדלים האינסופיים והתורה שהתקבלה הייתה מדוייקת להפליא. התאוריה הפיסיקלית המדוייקת ביותר עד היום. גם בגרויטציה קוונטית מתגלים אינספים שמקורם בתורת הקוונטים רק שלא ניתן להעלים אותם בשפה טכנית אומרים כי תורת גרויטציה קוונטית אינה רנורמזבילית.

לתורת המיתרים יש פרדקציה עקיפה. תורת המיתרים מניחה סופר-סימטריה שלפיה לכל חלקיק פרמיוני יש תאום בוזוני ולהיפך. החלקיקים הסופר-סימטריים הם מה שמחפשים ב-LHC

הערות קטונונייות מאד:
אתה כותב תומסון גילה את האלקטרון ב-1897 וניסוי רתפורד ב-1918 ואחר כך שנות ה-30 נתגלה הנייטרון. ואז אתה כותב "לאחר מכן הגיעה ההשערה של מקס פון פלנק בשנת 1900". שנות השלושים כמו גם 1918 באו לאחר 1900.

תורת הקוונטים אינה מראה כי לאנרגיה יש מרכיב יסודי הנקרא "קוונט" או שלאנרגיה יש גודל מינימלי. שתי תפיסות אילו עומדות בניגוד לעקרון אי-הודאות שהוא מאבני הבנין של תורת הקוונטים. אם כבר אולי הייתי אומר כי אינטראקציה בין חלקיקים מתבצעת על ידי קוונטים של אנרגיה וכי רמות האנרגיה של חלקיקים אינם רציפות כי אם בדידות.

אתה בהחלט מוזמן להשאיר תגובה עם תיקונים.
ותודה על שאתה קורא ומתעניין 🙂