תגובות לפוסט: הלימודים נמאסו עלי

מאת: בלונדינית הסודית

בלונדינית הסודית — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

גם אני הייתי ככה
בתואר הראשון שלי למדתי תחום שלא מעניין אותי (חינוך) ומשכתי את זה כמו מסטיק. עכשיו לומדת חוג נוסף שמאוד מעניין ואני רואה את ההבדלים במוטיבציה ובהשקעה.. וגם אם זה בעתיד לא יתגמל אותי אני מאוד נהנת כרגע מהלימודים. וחושבת שזה עניין של עניין בלימודים.

מאת: פלטרון

פלטרון — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

כל כך מבין ומזדהה איתך..
גם אני בשלב דומה בלימודים ("אמצע" תואר שני). וגם אני מתחיל לפקפק במה שאני לומד והאם זה יוביל אותי להיכן שאני רוצה להגיע.
תשובה טובה אין לי.. :))
אולי רק עיצה- קח סמסטר חופשה לנקות את הראש. אם נראה לך שזה יעזור.
אולי אפילו תיסע לחופשה ארוכה בחו"ל.. אולי זה יעזור לך להחליט.

מאת: זה אני

זה אני — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

פוצקי!!!!!
אני דווקא לא אצטרף לכל המגיבים בסגנון " תלמד ותמשיך ובסוף תראה שהכל משתלם"
בולשיט. זו צרות המוח הישראלית- מה שגורם לכל הגברים להיות בבית הספר-צבא-לימודים-תואר-אישה-שני ילדים וחצי-תואר שני- סעמק. אם אתה לא שם אתה לא קיים. לא. אני גאה בך שאתה מצליח להתעלות מעל השטיפת מוח ולחשוב בעצמך על עצמך. ההכרה במצב והמודעות היא 90 אחוז מהדרך. אני מכיר כמה אנשים שהתחילו ושילמו המון כסף והפסיקו. אבל את השלב של הניסוי וטעייה חייבים לעבור כדי ללמוד- ללמוד על עצמך ועל מה אתה רוצה או לא רוצה או צריך או לא צריך לעשות בחיים ש ל ך . החיים ש ל ך. ובסוף, מה שישתלם זה שתבין שהיית צריך לעבור את זה כדי שתראה כמה זה לימד אותך עליך. אני בדיוק עובר אותו תהליך 🙂 אני רק מקווה שאהיה מספיק אמיץ לעשות החלטה- ומקווה שגם אתה באהבה musta

מאת: karera

karera — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

הלו הלו
צא מזה מהר!
אם אתה כבר הולך על זה, אז בטח שמהסיבות הנכונות.
איך אומרים, תתאים את עצמך לנסיבות אם זה לא עובד אחרת.

כל הכבוד לך על ההתמדה (למרות שחסר לי לומר "ועל ההשקעה")
אבל, תמשיך ללמוד
ותלמד
ותלמד
ותתעצם עד שתהפוך להיות גדול גדול, בתקווה שמסופק ומרוצה ולא רק בגלל הכינוי
אלא בגלל כל מה שעברת כדי להשיג אותו

שיהיה לך רק בהצלחה,
ואל ייאוש,
זה לא שווה את האנרגיות (שגם ככה חסרות לך)

מאת: 6645

6645 — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

תודה על התמיכה 🙂
אני עושה תואר שני בפילוסופיה, תחום שמאוד קורץ לי ושאני אוהב. וכן, היתה לי נפילת מתח רצינית בזמן כתיבת הפוסט הזה, למרות שאני עדיין רואה בכל הלימודים טרחה גדולה מדי שבסופו של דבר לא ממש משתלמת.

אומנם למדתי הרבה דברים מעניינים וסיימתי חצי מהתואר בממוצע 90, אבל כשאני חושב על מה שנשאר לי להשקיע בזה אני קצת מתחרפן. אבל אני ממשיך עם זה הלאה, כמו שכמובן ידעתי. אני עובד במשרה מלאה פלוס, ויוצא ללימודים בד"כ פעמיים עד 3 בשבוע (ואז אני צריך להשלים שעות עבודה שלקחתי לטובת לימודים).

ושוב תודה על כל התמיכה 🙂

מאת: שיר 6 6

שיר 6 6 — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

מצטרפת לשאלה-
מה אתה לומד?
אם בחרת במקצוע שמעניין אותך, אין לדעתי סיבה שתוותר… ואני חושבת שאני מבינה אותך בערך כי לי מהתיכון נמאס ואין בכלל בכלל מה להשוות, אבל אם זה מקצוע שאתה אוהב- חבל לוותר.
אולי אתה מרגיש פשוט חסר כוחות, תקופה כזאת, לדעתי- תבלה ותעשה דברים שאתה אוהב וגורמים לך להשתחרר, אולי זה יעזור… וכן, גם אם אין זמן. אני חושבת שבילוי עם חברים פעם בשבוע ייתן לך כוחות מחודשים כדי ללמוד…

מה שנותר לי זה לאחל לך בהצלחה! (:

מאת: ashoval

ashoval — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

כמה שאלות קטנות
מה אתה לומד? איך אתה מחלק את הזמן שלך בין עבודה ולימודים? מה גרם לך לבחור את התחום כשהתחלת ללמוד לתואר ראשון?

מאת: בין רקה לרקה

בין רקה לרקה — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

נראה לי ששכחת משהו.
הלימודים גם -מלמדים- אותך דברים חדשים.
הם לא רק מטלה בדרך ל…
תן לעצמך רגע למחשבה.

חשוב מה למדת בחודש האחרון?
האם זה הועיל לך?
האם היה לך מוטב בלי זה?

מאת: same girl different

same girl different — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

חדשה כאן 🙂
אז בגלל זה שואלת…. במה התואר?

מקווה שזו באמת סתם נפילת מתח זמנית, ושהחשק והעניין ישובו.

בהצלחה 🙂

מאת: הזוייה

הזוייה — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

ידע זה כוח
גם אם הוא מסתכם בחתיכת נייר שתצהיב במגירה או מאחורי זכוכית על הקיר ושתעמוד מולה עם פיהוק החושף שיניים מחודדות כגדר תיל ותצקצק. הוא גאווה של מאמץ, זמן, מניע הסקרנות.
זה כמו שבן אדם יגיד, בשביל מה לי לקום בבוקר, גם ככה אני עובד כל הזמן, יש לי בוס עצבני, וכמה קולגות קוטריות שלועסות מסטיק, מעשנות ופוצחות בשיחה קולנית כמו ציפורים מצייצות המנחשות את מחשבות הכפירה האסורות אצל הגברים.

איך אתה מעלה בדעתך ברגע של חולשה לעזוב הכל כי קצת משעמם, קצת קשה, כי זה נוח לברוח מהבעיות. אני אומרת שלהרים ידיים זה פיתרון עלוב.

לא נורא, יש ימים כאלו : ) אל תרפה. מחר הכל יראה אחרת.