הסולידית יצאה לפנסיה בגיל 30? הנה הקאץ'
הסולידית הוא שמו של בלוג פיננסים מוכר וידוע, המספק עצות ששוות זהב למשקיעים ולמעוניינים בפרישה לפנסיה כמה שיותר מהר. הכותבת האנונימית, שמזדהה בשם הבדוי (ככל הנראה) דורין הרטמן, מביאה מניסיונה העשיר בתחום, ומספרת גם כיצד עשתה זאת בעצמה ויצאה לחופשי משוק העבודה והעבדות בגיל 30.
הסולידית אכן שולטת היטב בחומר הפיננסי (אם כי בנושאים אחרים היא יוצאת לגמרי דוש), ויש לה הכנסה פסיבית ממגוון רחב של השקעות ואפיקים נוספים. בעברה עבדה בתחום שוק ההון והרוויחה יפה, אבל הבינה שלעבוד כל החיים בשביל לצאת לפנסיה בגיל 60 פלוס זה לא בשבילה. כיום היא מעידה על עצמה שהיא חיה בפחות מ-7,000 שקל לחודש, כאשר בעבר זה היה 4,000 לחודש (ולפני כן אף פחות מ-2,600 בחודש).
כאשר נוברים לעומק בבלוג וקוראים גם איזו כתבה או שתיים שעשו עליה באתרים אחרים, מבינים בדיוק איך הצליחה הכותבת להפסיק לעבוד ולחיות מהכנסה פסיבית. אומנם היא אכן תותחית בכל הנוגע להשקעות הנכונות, אבל בניגוד למה שחשבתי – שאותה סולידית עלתה על שיטה מופלאה לצמצום ההוצאות ולהגדלת ההכנסות – מסתבר שהיא פשוט חיה כמו נזיר (לפחות לטעמי).
בכתבה שפורסמה עליה במאקו בספטמבר 2014, היא אומרת שרמת החיים שלה ממוקמת בעשירון התחתון. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא צריך מיליונים כדי לפרוש בגיל צעיר. ברגע שמקצצים משמעותית בשילוש הקדוש של דיור, תחבורה ומזון – כל אחד יכול להגיע לפנסיה מוקדמת (כולל חיסכון משמעותי מצד אחד, והכנסה פסיבית מנכסים מניבים מצד שני).
לאור כל זאת – אין לה דירה משלה, רכב או טלוויזיה בבית; היא לא קונה שום אוכל בחוץ אלא מכינה הכול בבית ואוגרת כמויות גדולות של מזון יבש; ושיא השיאים – מוציאה מהשקע את כל מכשירי החשמל בלילות, ואף מתקלחת במים קרים. עם אורח חיים כזה סגפני, אין פלא שהיא מצליחה לחיות מכמה אלפי שקלים בודדים בלבד, ולגרום לכך שסעיף ההכנסות יהיה גבוה מסעיף ההוצאות.
למרות כל זאת, לזכותה ייאמר שהיא אכן הצליחה להשתחרר ממעגל העבודה והתלות בחסדיהם של אחרים. היא אומנם ענייה בחומר ומתנגדת נחרצת לתרבות הצריכה המסואבת, אבל עשירה בזמן פנוי ובפעילויות שהיא רוצה לעשות.
בנוסף היא מתנגדת גם לנושאים נוספים, כגון מדינת רווחה או כל מה שמריח מסוציאליזם או תחושת קורבנות עצמית חס וחלילה. לדעתה המלומדת גם להט"בים סובלים מתחושת קורבנות, והיא מתעלמת באלגנטיות מהעובדה שמדינת ישראל עושה ככל שביכולתה כדי למנוע מלהט"בים זכויות בסיסיות. דברים דומים היא טוענת גם לגבי זכויות האישה.
אני יכול להגיד שאני כן שותף לחוסר רצונה להביא ילדים לעולם או לקנות דברים שאני לא צריך; אבל מבחינתי ילדים הם אחריות שאני לא מוכן לקבל על עצמי – בעוד שאצלה זה ככל הנראה בגלל שילדים עולים כסף.
מצד אחד אני לא חושב שאני בזבזן גדול, כי אני כמעט לא קונה שום דבר למעט אוכל מבחוץ. מצד שני, אם הייתי פחות עצלן ומתחיל לבשל לעצמי, הייתי יכול לחסוך בערך 2,000 שקלים נוספים בכל חודש, נוסף על מה שאני מצליח לחסוך גם כיום.
ובכל זאת, לחיות מרצונך ברמת חיים כה נמוכה, להתקלח במים קרים ולהעיף את הטלוויזיה מהבית רק כדי לחסוך כסף – זה קצת קיצוני מדי לטעמי. כמעט כמו לחיות עם רגל תמידית על דוושת הברקס. מצד שני, דורין אומרת שקיצוניות לטעמה זה לעבוד 9 שעות ביום, 300 ימים בשנה במשך 40 שנה.
אבל בעצם, כנראה שגם לעבוד פחות שעות ביממה או בשבוע – הם לא בדיוק מנת חלקה. עבודה עבור אחרים משמעה עבדות, והשאיפה שלה היא לעשות רק את מה שמעניין אותה; גם אם זה אומר חיים של נזיר ומקלחת במים קרים כל חייה.
איזהו עשיר? השמח בחלקו.
אני חושב שהדמות שהיא (או הוא?) מציגה היא קיצונית כדי לאזן את הקיצוניות של תרבות הצריכה.
הרעיון הוא כנראה לאזן בין שני הקצוות. אני לא חושב שהדמות היא האדם שהיא.
בכל מקרה הרעיון הוא לתת גז כלכלי בשנים הראשונות של החיים כדי לצבור איזשהו הון שילווה אותך כל החיים.
וכמובן להצטרך פחות.
עמיתאזן…
כשבן אדם יוצא בהצהרה "יצאתי לפנסיה בגיל 30", אתה לא מצפה שזה יקרה בגלל שהוא אוכל רק אורז ומתקלח במים קרים. אחרת גם הנזירים הבודהיסטים בטיבט יצאו לפנסיה כבר מזמן.
מעבר לזה, אני מסכים איתה בנושאים רבים (ובמיעוט – לא מסכים כלל).
אדון "philoshit", אני מאוד מסכים עם רוב מה שכתבת כאן, והחומרים של הסולידית בנושאים פיננסיים גם לדעתי הם (די) טובים, אבל אני ממש לא מסכים עם הביקורת שלך על אורח החיים הנזירי שלה. עם כמה שאני לא סובל את הסולידית באופן כללי, אני דווקא מאוד (מאוד!) מעריץ את הרגלי הצריכה שהיא אימצה לעצמה.
נראה לי ששווה לך מאוד לקרוא את הפוסט בבלוג שלי שהכותרת שלו היא "למה לא כדאי להיות מונע מרגשות". כי הרי חלק חשוב מהפילוסופיה של תרבות הצריכה זה לעודד את כולנו להיות מונעים כמעט אך ורק מרגשות (למעט כאשר אנחנו עובדים, ואפילו זה רק כדי לממן דברים שאנחנו צורכים מסיבות רגשיות). הפוסט הזה שכתבתי לפני שנתיים, למרות שלא הדגשתי אותו ככזה, הוא למעשה פוסט שבין היתר בא להסביר למה תרבות הצריכה היא חסרת כל היגיון פילוסופי או פסיכולוגי, ומעודדת את כולנו להיות מונעים *רק* מרגשות (כי מן הסתם, מי שבאמת כמעט ולא מונע מרגשות יתקשה מאוד למצוא היגיון משכנע כלשהו בתרבות הצריכה, ובהתנגדות לאורח חיים "נזירי"). ויש לסולידית בבלוג שלה חומרים שבהם היא מסבירה יפה למה תרבות הצריכה לא באמת עוזרת לפיתוח המשק (כלומר היא כן, אבל היא מייצרת משק של עבודות מיותרות כתוצאה מכך, ולכן ה "צמיחה" הזאת היא לא דבר טוב).
מה שכן, מסכים איתך שההתנגדות שלה למדינת רווחה היא סוציאליזם היא די חסרת בסיס. אני אספר שאני כרגע גר בהוסטל (בלית ברירה, כי המצב הבריאותי שלי לא מאפשר לי לצאת לעבוד). אם ישראל לא הייתה מדינת רווחה, הייתי כנראה מת ברחובות ברעב (וללא יכולת למצוא עבודה) כבר מזמן. וזה למרות שאני לא עצלן, ולוקח את מלוא האחריות על חיי שאני מצליח לקחת.. הסולידית בבירור פשוט לא מוכנה להכיר בכך שיש אנשים שנסיבות החיים שלהם קצת יותר קשות משלה, ולכן אין להם שום סיכוי לשרוד בחברה 100% קפיטליסטית.
האמת המצערת היא, אגב שישראל היא כבר בפועל מדינה כמעט 100% קפיטליסטית, מה שבעיקר פוגע באנשים מהסוג שלי. תקציב הרווחה מהווה בקושי 1% מכלל תקציבי המדינה, והמיסים של האזרחים ה "חזקים" ממנים למעשה רק כמה אחוזים בודדים משירותי המדינה. המדינה לא עוזרת למי שבאמת צריך את מלוא עזרתה (שזה אנשים כמוני), ובעקבות זאת אנחנו נאלץ לחיות את כל חיינו כרכיכות חסרות אונים שלא יכולים לעשות יותר מדי כדי לדאוג לעצמם, ותלויים באחרים.
תגיד אגב, סתם הצעה – בא לך לכתוב פוסטי הפרכה (שאני חשוב שיהיה לך קל מאוד לכתוב) לפוסטים הפילוסופיים המגוחכים של הסולידית? יש לה כמה וכמה פוסטים כאלה שכולם מלאים בפילוסופיה שנה א' של תואר ראשון, הסתמכות על קשקשנים כמו איין ראנד וספרי פילוסופיה שלא נכתבו על ידי פילוסופים בכלל, וכו'.. אני בטוח שאתה תהיה תותח בזה, אחרי שכבר קראתי את הבלוג שלך. חחח
גם אני לא בדיוק חובב גדול של תרבות הצריכה, אבל עדיין… יש הבדל גדול בין לא לצרוך לשם צריכה בלבד ובין להגיד "יצאתי לפנסיה בגיל 30" כי אתה אוכל אורז ומתקלח במים קרים. את זה עושים גם נזירים לסוגיהם. אין ספק שהיא יודעת במה להשקיע, עם זה אני לא מתווכח בכלל.
לגבי מאמרי הפרכה – פעם אולי הייתה לי הסבלנות לדברים מהסוג הזה. היום אין מצב 🙂
אגב, יש לך פוסטים בבלוג שמפרטים על מצב זכויות ההומסקסואליים בישראל?
שלא תבין אותי לא נכון, עכשיו קראתי את הערך בויקיפדיה (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%98%22%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C) ואני כבר משם מתחיל לראות למה אתה מתכוון בהצהרתך ש "מדינת ישראל עושה ככל שביכולתה כדי למנוע מלהט"בים זכויות בסיסיות". אבל כדאי לשים סימוכין לדבריך כדי שידעו למה בדיוק אתה מתכוון למי שרוצה להתעמק בזה.
לא חושב שיש לי פוסט כזה… אבל האינטרנט מלא בתכנים שאפשר למצוא די בקלות
אני לא חושבת שיש קאץ' בהישגים שלה. אני באה ממשפחה של אנשים שחלקם עבדו בעבודות לא מכניסות במיוחד, הם לא חיים בצורה סגפנית ואני אומרת לך שאפשר לחסוך. העניין הוא שהחברה המערבית משדרת לנו ש"צריך". צריך לקחת משכנתא בגיל צעיר. צריך להראות שאתה חי ברמת חיים מסוימת. צריך לנסוע לחו"ל כל ככה וככה זמן כדי להתאוורר מעבודה שאתה שונא כי אי אפשר לחיות מעבודה לא-לחוצה שהיא לא בחברת הייטק מהבוקר עד הלילה. כל מיני כללים כאלה שאין להם אחיזה במציאות. ומה הטעם בעושר אם אתה לא מרוצה ממה שאתה עושה? אני יכולתי ללמוד מדעי המחשב וללכת להייטק, אבל הלכתי לביולוגיה. וכשאתה מחפש בגוגל "דוקטור לביולוגיה" אז התוצאה הראשונה בערך היא כתבה לאנשים ש"מוכיחים" שאי אפשר לחיות מזה. בכל מקום אנשים יגידו לך שביולוגים (תואר ראשון/שני) מרוויחים "משכורת רעב" כאילו 7000-8000 לחודש אומר שאתה חי מהיד לפה כמו במדינת עולם שלישי. אז לא, אפשר לחיות מזה, הכל תלוי בסדר עדיפויות. הכל תלוי בערכים שחשובים לך. יש מדינות שבהן יותר קל לחיות ברמת חיים גבוהה. אבל כל ההשוואות האלה מתישות, ולא באמת נותנות לנו להיות מאושרים. והאם זה לא מה שבאמת משנה בחיים האלה?
אין ספק שהאושר הוא גורם חשוב, ואיזהו עשיר השמח בחלקו. אבל מה לעשות… כשאומרים לי את המשפט "יצאתי לפנסיה" – זה בדרך כלל מייצר אצלי אסוציאציות שונות מאשר מה שמתארת הסולידית. כי אחרת, אפשר להגיד שכל הומלס ברחוב יצא לפנסיה – הוא עשיר בזמן, אוכל מעט ולא צורך חשמל.
לדעתי כאשר רוצים לחסוך יש לטפל ב 3 – 4 ההוצאות הגדולות:
1. מזון. לפי דברי הסולידית היא מוציאה חצי ממה שצורך אדם ממוצע.
2. דיור. היא שוכרת דירה קטנה ויחסית זולה. אני חושב שעדיף לקנות דירה קטנה וזולה אם זה אפשרי. לדעתי החסכון בשכר דירה עדיף על המאמץ שמושקע בקנית דירה.
3. רכב. אם אינך עובד או עובד במשרה חלקית אז יש לך זמן ותוכל לחסוך כסף ע"י שמוש באוטובוסים או באופנים (באופנים זה קצת מפחיד ומסוכן לנסוע בכביש).
4. מיסים בעקר ארנונה. שוב ע"י קנית\שכירת דירה במקום זול.
לדעתי לא כדאי להשקיע מאמץ בכבוי כל נורה דולקת או במקלחת במים קרים. זה חסכון קטן.
כשהייתי שכיר הצלחתי לחסוך בין 1000 ל-3000 שח כל חודש במשך שנים… וכל זה עם סגנון חיים די פזרני ומשכנתא בסכום שפוי. אני מוציא המון על אוכל מצד אחד, אבל מעט מאוד על ביגוד למשל אז כנראה שזה מתאזן.