הרבה מים זרמו מאז הפוסט הזה. בינתיים הסולידית הביאה ילד, הגדילה את סעיף ההוצאות ושינתה לא מעט מדעותיה

גם בנוגע להשקעות יש הרבה מלל שחלקו נכון וחלקו קשקושי שטויות שנאמרים בטון סמכותי. למשל היא מקדישה המון לכלל ה 300. לא מתאים לכאלה שמתחת לגיל 60 ואלו שהגיעו לגיל 60 יכולים לקבל הרבה יותר לפי כלל ה 200, מקדמי הקצבה היום הם בערך 200, אבל היא ממליצה בידענות מעושה לאנשים להפסיד 50% מהסכום הכי משמעותי שחסכו בחייהם.

וגם לגבי צרכנות היא החליטה באדנות מדהימה שהיא הסרגל העולמי.
זכותה בהחלט לחיות חיים עניים, אבל מי שהחליט לחיות חיים עשירים יותר לא חי אותם בגלל שההחלטה שלו היא בלתי רציונלית כי חינכו אותו לתרבות צריכה ורק היא האדם הלוגי שלפיה יקבע על מה ראוי לשלם ועל מה לא.
לא יכול להיות שאדם ילך להופעת בלט של בת שבע כי הוא חושב שההופעה תעשיר את חייו וההוצאה מוצדקת, או יבקר במוזיאון ויראה יצירות מקוריות של ואן גוך או פיקאסו, או ירכוש יבלה או יהנה כל הנאה כלשהי כי הוא החליט לוגית שהעלות נראית לו מתאימה. רק הסולידית תחליט ורק ההחלטה שלה היא הנכונה והלוגית.
שלא לדבר על ילדים, להערכתי במגזר שלי להביא ילד לתואר ראשון (בלי עזרה לדירה וכו') עולה לפחות מיליון שקלים. אני מוכן לגור בחדר האשפה של הבניין ולחיות מלחם ומרגרינה ולא לותר על הילדים שלי. למרות שהסולידית לא אישרה לי את ההוצאה הזו כלוגית.
ולא, מכבסת המילים שלה שאומרת שכל אחד יעשה מה שרוצה לא משנה את ערימות המילים האדנותיות בהן היא מתיימרת להחליט מה נכון ומה לא נכון לאנושות.

מה כן יש לה? היא הצליחה לקבץ לעצמה עדת מעריצים ברמה של כמעט כת ויחסי ציבור די טובים. כל הכבוד לה.

גילוי נאות,
אני פרשתי לפנסיה הרבה לפני גיל הפנסיה הרשמי של מדינת ישראל, גם היום עוד לא הגעתי אליו, ואיכות החיים שלי הרבה יותר טובה מהסיפורים של הסולידית,
אם הייתי מנסה להתנהל כלכלית לפי ההמלצות שלה כנראה שהייתי צריך באיזשהו שלב לחיות כמו נזיר בודהיסטי, מכוס אורז ביום ללבוש שארוול ולכבס אותו בדלי אחת לשבוע.

האמת שאני דווקא מודע לכך שזה לא קשור למהות של הפוסט, שאלתי באופן כללי בלי קשר לפוסט עצמו. אם זה מפריע לך שעשיתי את זה על פוסט לא קשור, מעדיף אולי לענות לשאלה שלי באימייל?

וכן, בהינתן כך שיש אוכלוסיות (נדירות) שמצבם (מבחינת זכויות) גרוע פי מיליון יותר מאשר להט"בים, אולי באמת הגזמתי מאוד.
פשוט כתבתי את זה כי לנצל את הכוח הסוציולוגי שלך כדי לשלול זכויות די בסיסיות מלהט"בים (= מה שהמדינה עושה) בלקסיקון שלי זה בהחלט סוג של דיכוי, כי זה נעשה בכפייה. אולי לך זה לא דיכוי בגלל שממילא המדינה כופה על כל האזרחים מה שבא לה כל הזמן, וכן מוכנה לתת זכויות בסיסיות (אחרות) עבור להט"בים?

יש גם אזרחים שמבצעים כלפי אנשים כמונו פשעי שנאה (אני לא להט"ב אבל גם מתמודד עם זה כל הזמן) כדי להעניש אותנו על מי שאנחנו, זה לא קשור לדיכוי בעיניך?

לדעתי קצת פספסת את מהות הפוסט (שעוסק בשאלה מה זה באמת לצאת לפנסיה. מאז, אגב, היא שינתה את דעותיה והתנהלותה כמה וכמה פעמים). חוץ מזה לדבר על דיכוי להט"בים נשמע לי קצת קיצוני במדינה כמו ישראל. אומנם יש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שנהיה כאן אזרחים שווי זכויות, אבל לקרוא לזה דיכוי זה קצת קיצוני אפילו לטעמי 🙂

כשהייתי שכיר הצלחתי לחסוך בין 1000 ל-3000 שח כל חודש במשך שנים… וכל זה עם סגנון חיים די פזרני ומשכנתא בסכום שפוי. אני מוציא המון על אוכל מצד אחד, אבל מעט מאוד על ביגוד למשל אז כנראה שזה מתאזן.

לדעתי לא כדאי להשקיע מאמץ בכבוי כל נורה דולקת או במקלחת במים קרים. זה חסכון קטן.

אין ספק שהאושר הוא גורם חשוב, ואיזהו עשיר השמח בחלקו. אבל מה לעשות… כשאומרים לי את המשפט "יצאתי לפנסיה" – זה בדרך כלל מייצר אצלי אסוציאציות שונות מאשר מה שמתארת הסולידית. כי אחרת, אפשר להגיד שכל הומלס ברחוב יצא לפנסיה – הוא עשיר בזמן, אוכל מעט ולא צורך חשמל.