היום בו הפסקתי להשקיע בעבודה והתחלתי להשקיע בעתיד

לפני חמש שנים הייתי בוּר-פיננסי מוחלט בהשוואה למה שאני יודע היום. אומנם אף פעם לא הייתי פזרן גדול, ותמיד הצלחתי לחסוך כסף מדי חודש… אבל בסוף הסתבר לי שזה לא מספיק. לא מספיק להשקיע רק בכאן ועכשיו, אלא חובה לעשות זאת גם עבור העתיד.

השקעה בנכסים מניבים

כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, לפני 5 שנים יצאתי לדרך עצמאית. אחרי 20 שנה בהן הייתי שכיר, כעצמאי התחלתי להרוויח יותר ולעבוד פחות. תוך כדי ובמקביל גם התחוור לי שלא צברתי מספיק כסף לפנסיה, ושאני עלול למצוא את עצמי עובד גם אחרי גיל הפרישה. לא משאת נפשי.

בסופו של דבר הצלחתי לעשות מיני-מהפך בנושא הזה, ואחרי 5 שנים הגעתי למצב שבו חזויה לי פנסיה יפה בגיל הפרישה (בהינתן תשואה סבירה וכו'). אחרי שמבינים שבהשקעה במדדי מניות במשך 20 שנה (לפחות), לא קרה עדיין שמישהו הפסיד – זה בהחלט מכניס רוח במפרשים. אומנם ביצועי עבר הם לא הבטחה לביצועים ההווה והעתיד, אבל זה עדיף על לא לעשות דבר. זה הרבה יותר טוב ממה שהיה חזוי לי אלמלא התעוררתי אחרי 20 שנות עבודה.

מה שהבנתי הוא שהנכסים הפיננסיים הם אלו שעושים עבורי את רוב הכסף – לא המשכורת החודשית. כמובן שהכנסות חשובות מאוד לצורך שיפור המצב הכלכלי, אבל הגורם שחשוב יותר מההכנסות עצמן הוא כמה נשאר לנו אחרי כל ההוצאות. אדם שמרוויח 8,000 ומצליח לחסוך 2,000 כל חודש, יכול להגיע לרווחה כלכלית הרבה יותר מהר ממי שמרוויח 20 אלף ולא נשאר לו שקל בכיס (או נמצא במינוס תמידי).

במשך 20 שנות עבודה כשכיר הייתי בטוח, כמו רובנו, שכל מה שצריך הוא להגדיל את המשכורת. הדרך לשם היא להשתפר ולהשקיע בעבודה, וללמוד דברים חדשים שיוכלו לשדרג את התפקיד ובעקבותיו גם את השכר.

מרגע שנחשפתי לעולם ההשקעות הפסיביות, הבנתי שכל זה פשוט לא נכון. אין ספק שמשכורות שמנות הן פקטור חשוב, אבל התנהלות פיננסית נכונה חשובה שבעתיים. אחרת גם משכורת הייטק של 40 אלף בחודש לא תעזור. כל עוד אין השכלה פיננסית, עוד כסף הוא לא הפתרון… ולפעמים הוא אף מחריף את הבעיה, שנשארת בעינה.

אז אחרי שצברתי לא מעט ידע מקצועי במשך יותר מ-20 שנות עבודה, כעת (באיחור ניכר של 2 עשורים) התחלתי לצבור גם ידע פיננסי. במקום להשקיע את כל הזמן והאנרגיה בניסיון להשתפר מקצועית, כיום אני משקיע לא פחות בשיפורים מבחינה פיננסית.

זה אומר לנהל בעצמי (עד כמה שניתן) את מסלולי ההשקעה בפנסיה, בקופות הגמל ובחשבון ההשקעות שפתחתי. זה אומר להפריש כמה שיותר לטובת המכשירים האלה, במטרה לפצות על 20 השנים הקודמות בהן זה נעשה בחוסר יעילות משוועת (באשמת הבורות שלי). אם היו לי כסף מיותר וסבלנות, הייתי קונה גם דירה להשקעה במטרה ליצור נכס נוסף שיבטיח הכנסה קבועה כלשהי.

רוברט קיוסאקי כתב בספרו "אבא עשיר, אבא עני" שעשירים קונים נכסים, לעניים יש רק הוצאות ומעמד הביניים קונה התחייבויות שנראות להם כמו נכסים (אבל למעשה אינם נכסים).

נכסים הם אפיקים שמייצרים לנו הכנסות במינימום השקעה: נדל"ן (להשקעה), מניות, אג"ח, קניין רוחני וכו'. זאת בניגוד להכנסות רגילות המגיעות מיגיעה / עבודה. ככל שנצבור יותר נכסים מהסוג הזה, על ידי חיסכון והשקעה בנכסים נוספים – כך תגדל כמות הכסף שהם מייצרים לנו. בסופו של דבר אפשר להגיע למצב שבו יש יותר נכסים שמייצרים הכנסות, מאשר הוצאות והתחייבויות.

ניתן לראות זאת היטב בכל השקעה פיננסית אחרת כגון פנסיה או השקעות בבורסה. ככל שנצליח להזרים פנימה יותר כסף, כך הריבית דריבית תפעל ביעילות גבוהה יותר ותעשה לנו יותר כסף. מי שמבין את זה מרוויח, אמר אלברט איינשטיין – ומי שלא מבין את זה, משלם.

כל אחד שמצליח להישאר עם כסף ביד בסוף החודש (מצליח לחסוך), יכול לקנות נכסים מניבים מהסוגים שציינתי. זה לא משנה אם אתם שכירים או עצמאים או מה גובה המשכורת שלכם. הדבר היחיד שמשנה הוא שנשאר לכם יותר ממה שאתם מוציאים.

כדי שזה יהיה אפקטיבי ותוכלו להגיע לרווחה כלכלית ואולי אף לחופש כלכלי, לא מספיק רק לחסוך. כסף ששוכב בחשבון העובר ושב בבנק, נשחק בשל אינפלציה תמידית. 100 שקל של שנת 2000 יכלו לקנות יותר מאותם 100 שקל של שנת 2023.

את החיסכון / ההפרש הזה יש להשקיע בחזרה בנכסים המניבים, אחרת הוא יישחק עם הזמן. השקעה בבורסה או בנדל"ן להשקעה, יניבו לנו עוד תשואה. כך הכסף שצברנו יעבוד בשבילנו ויעשה עבורנו עוד כסף.

המטרה הראשונה שלי, להגיע לפנסיה נורמלית בגיל הפרישה, הושגה; זאת בהתחשב בתנאים מסוימים שצריכים להישמר, כגון 5% תשואה בשנה ב-20 השנים הבאות לפחות, ובלי אירועים לא צפויים (שאותם כמובן אי אפשר לחזות).

כעת המטרה השנייה שלי היא לנסות להגיע לפנסיה מוקדמת כמה שיותר מהר לפני גיל הפרישה. אם התשואה הממוצעת תחרוג כלפי מעלה אפילו באחוזים בודדים, אוכל לצאת לפנסיה מוקדמת כבר בגיל 55 או 60. כדי לוודא שזה יקרה (עד כמה שניתן בכלל לוודא משהו בחיים האלה), שיניתי את מסלולי ההשקעה העיקריים שלי ובחרתי באפיקים בסיכון גבוה שאמורים לתת יותר תשואה.

זה מצב הרבה יותר טוב ממה שהיה צפוי לי לפני יותר מחמש שנים, כשעוד הייתי שכיר. אומנם נכון שאני ממשיך ללמוד ולהשקיע גם בתחום המקצועי שלי, אחרת אאבד את מקור הכנסתי היחיד. אבל כשמבינים שהכסף מכפיל את עצמו באפיקים אחרים שאינם עבודה, ברור מאליו היכן צריך להשקיע את מרב תשומת הלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *