כמות הידע האנושי

אני לא חושב שאנשים באמת מבינים ויודעים כמה ידע צבר המין האנושי בשנות קיומו הדלים, מראשוני ההוגים במסופוטמיה ועד היום (6,000 שנות היסטוריה, לערך). כשבגוגל אמרו ב-2008 שיש יותר מאלף מיליארד (טריליון) דפי אינטרנט, לא באמת ניתן לתפוש את המספר האסטרונומי הזה.

אם נעבור על כל אחד מהאתרים הללו, בקצב של אתר אחד בשנייה – נצטרך כמעט 32,000 שנים עד שנסיים (ובינתיים, כמות האתרים תגדל למספרים עוד יותר בלתי נתפסים). צריך לזכור שמדובר רק באתר אחד בשנייה, ובו נוכל לראות רק את דף הבית – ולא את יתרת עשרות, מאות ואלפי הדפים שהוא מכיל. אם יש טריליון אתרי אינטרנט, כנראה שיש פי מיליון יותר מכך דפי אינטרנט נפרדים.

האינטרנט הוא כנראה המשך ישיר של הידע האנושי, כי כמעט כל דבר שאנו מכירים ויודעים ניתן למצוא שם. אני, למשל, חובב כמה וכמה תחומי עניין, ועשיתי ניסוי קטן בוויקיפדיה על מנת להמחיש לעצמי את הכמויות הבלתי נתפסות של ידע שנמצאות שם. נכנסתי לפורטל הפיזיקה ובחנתי מה הוא מציע – ביוגרפיות של פיזיקאים ידועים, תחומים בפיזיקה, תורות ותיאוריות, פורטלים רלוונטיים נוספים (מתמטיקה, כימיה, מדעי החלל, טכנולוגיה) ועוד. כל אחד מהנושאים הללו מוביל, בתורו, לנושאי משנה ולתת-נושאים אחרים, ובקיצור – אפשר ללכת לאיבוד רק בתוך פורטל אחד ויחיד שעניינו הוא פיזיקה.

ומה באשר לפורטלים אחרים בוויקיפדיה, כמו היסטוריה ופילוסופיה למשל? אותו דבר. כל פורטל מוביל לקטגוריות עיקריות ולנושאים משניים ולתת-נושאים, וככה עוד ועוד עד קץ כל הקצים. וכל זה רק בתוך אתר אחד – ויקיפדיה בעברית! הכמות הבלתי נתפסת של מידע שנמצאת כיום בוויקיפדיה בעברית (כרגע היא קרובה ל-100,000 ערכים), די לה כדי להמחיש את סוגיית כמות הידע האנושי.

ומה אם נצא מוויקיפדיה בעברית, ונגלוש לוויקיפדיה באנגלית ובשפות אחרות? שם כמות הידע תהיה ודאי פי 10, אם לא יותר (במיוחד באנגלית, כיוון שוויקיפדיה באנגלית באה לעולם הרבה לפני הגרסה העברית). כמובן שוויקפדיה הוא רק דוגמה, כי הוא לא באמת מכיל את כל הידע האנושי הקיים (אם כי אני מניח שהוא מכיל את רובו). אי אפשר לארכב ולאנדקס את הכול כולל הכול, למרות שגוגל כן מתיימרים לעשות זאת.

עד כאן ויקיפדיה – אתר אחד ויחיד באינטרנט. יש עוד טריליון אתרים אחרים לבדוק, ולראות על מה מדובר כשעוסקים בידע האנושי. ומדוע אני משתמש באינטרנט להמחשת כמות הידע האנושי? כיוון שאין ארכיון ידע גדול יותר ממנו. שום ספרייה בעולם לא מכילה את כמות הידע שקיימת באינטרנט (ואפילו אם האינטרנט אינו מכיל את כל הספרים שיש בספריות העולם, הוא עדיין מכיל יותר ידע מהן; לצורך הדיון – לא משנה אם מדובר בידע נכון או מוטעה). בניגוד לידע, שהוא מידע שעבר עיבוד כלשהו, יש עוד מידע גולמי בעולם שמועבר באמצעות הטלוויזיה, הרדיו, הטלפוניה לסוגיה, מערכות הלוויינים השונות – ומי יודע מה עוד. כל אלה לא קיימים באינטרנט אבל עדיין מייצגים חלק נכבד מעידן המידע.

ומה באשר לתוכנות מסרים מיידיים, כמו מסנג`ר וגוגל טוק? אנשי MSN עשו מחקר אודות מאות מיליוני שיחות שנוהלו במסנג`ר, כדי להמחיש את סוגיית “6 דרגות של הפרדה” (Six Degrees of Separation) – בין כל שני אנשים בעולם, A ו-B, למשל, מפרידים 6.6 אנשים נוספים (זה מכיר את ההוא, שמכיר את ההוא וכך עד האדם השישי – שמחבר בין A ל-B). מדהים מה אפשר לחלץ מתוך שיחות של 240 מיליון איש (אם כי מבחינת הזכות לפרטיות – נעשתה כאן עבירה רבתי).

לסיכום – קצת מספרים
מידע דיגיטלי מורכב מיחידות הנקראות “סיביות” – כל סיבית (Bit) היא אפשרות בינארית של אחד או אפס. הנה תיאור של כמות המידע הדיגיטלי בכמה מקורות (מתוך www.mkm-haifa.co.il):
יחידה בינארית – 1 סיבית (1 Bit, אפס או אחד).
אות אחת בטקסט – 8 סיביות (1 בייט – 1 Byte).
מילה ממוצעת – 10 בייט (10 Byte).
דף מודפס – 2 קילובייט (2,000 בייטים – 2 KB).
תצלום ברזולוציה גבוהה – 2 מגה בייט (2 מיליון בייטים – 2 MB).
כל יצירות שייקספיר – 5 מגה בייט.
תקליטור CD – עד 750 מגה בייט.
כתבי עת בקומה אחת בספרייה – 100 ג`יגה בייט (100 מיליארד בייטים – 100 GB).
50,000 עצים שהפכו לנייר מודפס – 1 טרה בייט (אלף מיליארד בייטים – 1 TB).
כל המידע המודפס בעולם – 200 פטה בייט (200 כפול 10 בחזקת 15 בייטים).
כל המידע שנוצר בשנה אחת בכל העולם – 2 אקסה בייט (2 כפול 10 בחזקת 18 בייטים – 2 Exabyte).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *