המורה לתנ”ך שלא מאמין באלוהים

פורסם: ספטמבר-אוקטובר 2009

היה זה בכיתה י’, שאז נכנסת לכיתה לראשונה והתחלת את שיעור התנ”ך הראשון שלנו במשפט שהדהים והלהיב את כולנו: “אני לא מאמין באלוהים”. עוד לפני שצללנו למחוזות התנ”ך, המשכת להסביר לנו איך היקום נוצר במפץ הגדול, ושאם בא לנו לדעת יותר על הנושא הזה אפשר לקרוא עליו בספרו המצוין של סטיבן הוקינג – “קיצור תולדות הזמן”. אומנם למדנו איתך במשך שנה אחת בלבד, אבל במבט לאחור אתה המורה הראשון הטוב ביותר שהיה לי מחוץ לקירות האקדמיה.

מורה פרובוקטיבי כמוך לתנ”ך לא זכרתי כל ימיי. אתה היית הראשון מסוגך, וגם האחרון – כי באותה שנה עשיתי את הבגרות בתנ”ך ונפטרתי מן המקצוע הזה. ולמרות זאת, השיעורים אתך היו שיעורי התנ”ך המעניינים ביותר שחוויתי בכל לימודיי בבית הספר היסודי והתיכון. כל שיעור היה מתובל גם בהסברים מביקורת המקרא ומעולם המדע, ואני חושב שלא היה תלמיד אחד שלא נהנה ממך. נתת לנו נקודת מבט ייחודית אודות סיפורי התנ”ך, והיית המורה הראשון שלי שהעז לפקפק באמיתות הסיפורים הללו – מה שאף מורה לא עשה בפומבי מול כיתה שאני למדתי בה.

אני לא אשכח איך בסוף השנה קיימת פגישות אישיות עם כל תלמיד בכיתה, כדי להחליט איזה ציון מגן לתת לו לפני הבגרות. כשאמרתי לך בפגישה שלא השקעתי מספיק בשיעורים, ושאני ראוי לציון 60, נתת לי 70 ושלחת אותי לדרכי, מרוצה. היית (ואני מקווה שנשארת) גם מורה מעניין, וגם איש בעל נפש רגישה לאנשים שסביבך; בהחלט אדם נדיר.

הדבר החשוב ביותר שהנחלת בי היה אהבת המדע. לא הפסקת להלל ולשבח את ספריו של סטיבן הוקינג, וגם ספרי מדע פופולרי אחרים, ואני הלכתי שבי אחריך. קניתי את ספרו של הוקינג כבר בשבועות הראשונים באותה שנת לימודים של כיתה י`, ומאז התהפכה תפישת עולמי. המדע, ובייחוד הפיזיקה והאסטרונומיה, הפכו למשוש-חיי באותה תקופה, ונהייתי פריק מוחלט של כל מה שקשור אליהם.

החיבה הזו למדע גם הצילה אותי בסוף כיתה י`, כיוון שקיבלתי יותר מדי נכשלים ואיימו עלי שלא אוכל לעבור לכיתה יא`. עשיתי עבודת סיכום בפיזיקה, בנושא מהירות האור, ואישרו לי לעלות לכיתה יא` יחד עם כולם. בנוסף, מסתבר שבאותה תקופה היית להיט בעיר מגוריי. אפילו סבתא שלי – שנהגה לשבת בהרצאות פומביות שלך במועדון הקשישים בעיר – נהנתה מכל רגע, וסיפרה לי איך הלהבת אותה בנוגע למפץ הגדול ולתחילת היקום.

אז נכון שלא הפכתי בזכותך לאדם טוב יותר, אבל אתה היית המורה הראשון אי פעם שהצליח לחולל בי שינוי כלשהו. עד שאתה הגעת, הייתי בטוח שמורים לא יכולים לתת לי דבר מעבר לציונים וללחץ תמידי להישגים. בעצם, אפשר גם להגיד שתרמת רבות להתקדמות המקצועית הנוכחית שלי. החיבה שרכשתי בזכותך למדע יצרה אצלי נטייה לחשיבה יותר אנליטית, ובסופו של דבר גם הביאה אותי ללימודי תואר ראשון ושני – מה שבהחלט תרם להתקדמות מקצועית שבה אני גאה.

היום אתה עובד באחד מבתי הספר האקסטרניים בארץ, ואני מקווה שתלמידיך נהנים ממך כמו שאני נהניתי. מה אומר ומה אגיד – כן ירבו מורים כמוך בישראל, שבאים ללמד תנ”ך ובמקביל מנחילים תשוקה גדולה הרבה יותר לידע ולחוכמה בכלל.

17 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *