תגובות לפוסט: היציאה מהארון לא נגמרת

מאת: same girl different

same girl different — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

אני משערת שזה תלוי איך אתה רואה את
זה.
ברגע שתצא, השמועה תעשה לה כנפיים. וכל אדם חדש ידע די מהר.
זה נשמע די זוועתי, אבל יש בזה יתרון.
ברגע שתספר פעם אחת (ואין לי מושג איך אפשר לספר כזה דבר לכל המשרד) תוכל להיות יותר רגוע. יותר אתה.
ולא, אתה לא תצטרך להוציא את עצמך כל פעם. הם כבר יבינו לבד, או שמישהו יטרח להסביר להם.
איך החבר`ה בעבודה שלך?

(ואגב, כשהייתי חדשה במשרד, ראיתי שיש אצלינו מישהו מקסים. חברה מהר טרחה לעדכן אותי שהוא הומו. וכן, אני עדיין חושבת שהוא משגע.)

מאת: בעצם תמיד לבד

בעצם תמיד לבד — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

מסכים לצערי
אני איתך במאבקך בעולם של שנאה ותבניות. לצערי גם אני יוצא מהארון יום יום. בד"כ ממש לא בא לי, ואני מתכחש לעניין, או מוצא דרכים אלגנטיות לומר שאני בזוגיות, כלומר מדבר ברבים – אתה מבין…
אני מוצא נחמה אצל החברים ההומאים שלי, שם לא צריך לדבר את זה, לכולם זה ברור, כולם חווים את המצוקה ומנסים למצוא דרכים להתמודד עימה.
בהצלחה בשמירה על האותנטיות שלך מול הפחדים והשנאה

מאת: hayonkoby

hayonkoby — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

חשוב שתחייה את החיים שלך בלי חשבון

מאת: elindith

elindith — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

מצד אחד אני חושבת שזה לא עניינם של
אנשים בעבודה שלך עם מי אתה נכנס למיטה בלילה (או ביום), מצד שני שקרים והסתרות גם הם מעולם לא היו חביבים עלי. אם גאוה, אז להיות גאה במי שאתה בראש ובראשונה. וזה מה שחשוב לזכור, מי אתה ולא מה אתה. אין לך במה להתבייש. אתה צריך להרגיש שלם עם עצמך, לא עשית רע לאיש (או לפחות כך אני מאמינה). יותר חשוב שאתה תרגיש טוב עם מי שאתה משהם ירגישו טוב עם מי שאתה. הם רק נקודות מעבר קטנות בחיים שלך, אתה זה שנשאר עם עצמך כל הזמן. כדאי שתתחיל להגיד לך על עצמך דברים טובים.

מאת: blabla2088

blabla2088 — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

מבין אותך
היציאה מהארון היא תהליך שנמשך למשך כל החיים. כל מקום חדש שמגיעים אליו, צריך לעבור הכל מהתחלה. לי אין ממש בעיה שאנשים ידעו, מי שלא טוב לו אז שלא ידבר איתי… כנראה הוא גם ככה לא שווה את זה. אבל מסכים איתך שזה מתסכל לעבור את התהליך הזה כל פעם מחדש

מאת: מכורה לפופקורן

מכורה לפופקורן — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

האבסורד הוא
שאתה ואנשים רבים במצבך צריכים להתבייש בגלל אנשים שבעצמם צריכים להתבייש על צרות האופקים, חוסר הסובלנות, ההומופוביה ורוע הלב שלהם.

אתה לא זה שצריך להתבייש. להפך.

מאת: ה ת ע ו ר ר ו ת

ה ת ע ו ר ר ו ת — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

מי בכלל נכנס לארון?
אין דבר כזה ! יש בחירה וכל אחד עושה אותה
גם אם הוא סטרייט שהולך עם ערבייה
גם אם זו אישה שהולכת עם גבר נשוי
גם אם זה גבר שהולך עם גבר או אישה עם אישה

כל אחד צריך לצאת לא מהארון אלא אל האור
וכדאי שהבחירה תהיה כזאת שנכונה לו ועושה את הטוב ביותר לעצמו !!

באהבה רוית

מאת: anesthesi

anesthesi — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

במקום להתחבט
פשוט תגיד את האמת.
מישהו שואל – תענה, "אני הומו" וזהו.

מאת: Meirbg

Meirbg — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

לספר לאימא?
אני מבין אותך , וגם לי נמאס במסכת השקרחם ולא כל אחד צריך לדעת בעבודה שאתה גיי, ממש לא!
רק חברים ומשפחה קרובה, אלו הם חייך הפרטיים…

מאת: krj

krj — Mon, 28 Sep 2009 00:11:46 +0000

להיות אתה
קשה לי להכנס לנעליך. אבל אני רוצה להאמין שגם בסביבתי לא תהיה שנאת חינם שנוגעת לכל דבר, ובטח לענין של נטיה מינית.
המחשבה איש אנשים רבים כמוך שאינם הם,במלוא מובן המילה מטרידה!
הייה אתה!
שבוע טוב, לביאה