המשפט הסתום הזה, לכאורה, יצא מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ בריאיון שנתן למגזין "מחשבות" ב-1993. אבל אצלי הוא עורר משהו שבעצם לא באמת הייתי מודע לו עד לאותו רגע. נתחיל בהתחלה.
לפני כמה שנים, אסרה מועצת עיר באיטליה על החזקת דגי זהב באקווריום עגול. תומכי החוק הבהירו שאקווריומים עגולים גורמים לדגים לראות את המציאות בצורה מעוותת. ואיך נדע שאנחנו, בני האדם, תופשים את המציאות האמיתית?
מתוך: עדכן האוניברסיטה הפתוחה, גיליון 48, תמוז תשס"ח, יולי 2008 "הספרים", אומרת ד"ר עדיה מנדלסון-מעוז, חוקרת באו"פ, "מאפשרים הרחבה של התנסויותינו המוסריות. אנחנו יכולים להיכנס לנעליו של אדם שעומד בפני דילמות מוסריות שמולן לא נעמוד לעולם, מחליט החלטות שכמותן לא…
כולנו מורגלים בחוקים. מרגע לידתנו ועד ליום מותנו נאמר לנו מה מותר ומה אסור, מה נכון לעשות ומה ראוי. כולם יודעים שאסור להרוג, לגנוב או להרע לאחרים באופן כללי, אולם רובנו לא מפקפקים באמיתות הללו משום שאנו מקבלים אותן כמובנות…
תרבות היא כל מה שמייצרים בני אדם: סימנים תרבותיים, פרשנות, מדע, ספרות, מוזיקה (סמיוטיקה: תורת הסמלים/סימנים). כל דבר בתרבות מדווח לנו באמצעות התרבות. תרבות הינו תחום עם נטייה אימפריאלית, ידו בכל ויד כל בו. לא לכל דבר ניתן לעשות רדוקציה…
תורת הקוואנטים כאישוש האפיסטמולוגיה של עמנואל קאנט עבודת סמינר לתואר שני