תיאוריה של הכול

בשלהי תקופת לימודיי בתיכון, עת הפיזיקה והאסטרונומיה היו משוש חיי ומאור עיני, למדתי להבין שבסופו של דבר תגיע הפיזיקה לתיאוריה אחת גדולה, המאחדת תחתה את כל שאר התיאוריות. כך נגיע לתיאוריה מאוחדת גדולה (Grand Unified Theory), שתוכל לעשות רדוקציה של כל תופעות הטבע והיקום לכדי סדרת משוואות מתמטיות בודדות.

אנשים רבים תרמו למימוש החזון הזה היכול להסביר את הטבע על ידי תיאוריה אחת ויחידה. איינשטיין לקח קצת מתיאוריות ניוטון על אודות הכבידה וקצת מן האלקטרומגנטיות של מקסוול, ובקביעתו שמהירות האור הינה סופית וקבועה לכל צופה ביקום, יצר את תורת היחסות העוסקת ביקום ובטבע בקני מידה מאקרוסקופיים. לאחר הופעת תורת הקוואנטים בתחילת המאה ה-20 נוצרו תיאוריות העוסקות בחלקיקים אטומיים, תת-אטומיים וכן בכוחות הפועלים ביניהם, וכך נוצרה תיאוריה העוסקת בטבע בקני מידה מיקרוסקופיים.

כיום שוקדים המדענים לפתח תיאוריה אחת ויחידה שתאחד בין הכבידה היחסותית לקוואנטים הסוררים, ובכך תאפשר תורת הכבידה הקוואנטית הזו לדעת בדיוק מה התרחש ביקום מרגע לידתו והלאה. ישנם כמה מועמדים לתיאוריית האיחוד הגדולה הזו, ביניהן תורת המיתרים (string) שנהגתה בערך בשנות ה-70 של המאה ה-20 וכן M-theory מסביבות אמצע שנות התשעים שהינה גרסה מתקדמת יותר שלה.

אלא שלאט לאט הבנתי שהחיים לא כאלה פשוטים ואת המציאות, אפילו זו הפיסיקלית בלבד, אי אפשר לתאר אך ורק באמצעות סדרת משוואות. כמו כל תיאוריה, זו תהיה הפשטה יתרה נוסח רדוקציוניזם אד אבסורדום. אפילו התומך הנלהב ביותר של תיאוריות האיחוד, פרופ' סטיבן הוקינג, חזר בו מדבריו אודות האפשרות למצוא תיאוריה אחת של הכול.

העניין אינו טמון רק באיחוד הגדול בין כבידה יחסותית לחלקיקים קוואנטיים כי כבר היום קיימות תיאוריות שמסוגלות לאחד חלקית בין שני התחומים; בעתיד הנראה לעין אולי יצליחו לאחד בין התיאוריות אך לדידי אין זה אומר שהיקום יובן עד סופו. כמו שאמר מדען אחד שאת שמו אינני זוכר: "מפעלו הגדול ביותר של המדע המודרני הוא חשיפת הבערות האנושית". המדע רק מראה לנו כמה עוד איננו יודעים. שאלות תמיד תהיינה, תשובות אולי לא, אבל זה מה שמריץ את המחשבה האנושית קדימה. לדעתי לעולם לא נוכל לדעת הכל – תמיד יהיה עוד פן, עוד צד של היקום שעוד לא גילינו.

בנימה יותר רוחנית אוסיף כי אחד מן הפילוסופים הגדולים ביותר של תרבות המערב, לייבניץ, טען שהכול עשוי מאטומים רוחניים הנקראים "מוֹנָדוֹת"; פרשנות יפה על אודות המונדות גורסת כי הן נקודות מבט שונות של אלוהים. הרעיון הפשוט הזה הוא מטאפורה בכל הנוגע ליקום – יש הרבה נקודות מבט, יש עוד הרבה מה לגלות וכבר אינני חושב כבעבר שתהיה תיאוריה אחת שתוכל להסביר הכל. אם החיים והמציאות היו כאלה פשוטים, כבר מזמן היינו צריכים להדפיס את "משוואת היקום" על חולצות וספלים.

"שום אדם חושב לא ירצה באמת לדעת הכול, כי עם השלמת איסוף הידע וניתוחו – נפסקת החשיבה" (פרופ' טימותי פֶריס)

 

6 Replies to “תיאוריה של הכול”

  1. אני מודה לא הכל הבנתי
    אבל אני יודע שזה נכון – החיים לא פשוטים בכלל.
    כבר התגעגעתי אליך, טוב שחזרת, אל תקח הפסקות כל כך ארוכות!

  2. רשומה יפה ומובהרת היטב
    אני שמעתי על תיאוריה של הכל של מישהו אמריקני שחיבר בין כל התחומים של היקום ועשה איזה טבלא או משוואה מטורפת כזו..אבל זה לא מה שאתה מדבר עליו נכון?אני ממש לא זוכרת איך קוראים לו,ואי אפשר להשיג את החומר שלו בעברית..

  3. "התיאוריה האינטגרלית" של קן וילבר
    קראתי עליו במקרה בדיוק אחרי שהצבתי את הפוסט הזה! כמו שאומר מישהו שהכרתי פעם, אין צירופי מקרים. התיאוריה האינטגרלית, או התיאוריה של הכל, לוקחת קצת מכל דבר: פיסיקה, ביולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, וכו`, ומשלבת אותם לכדי מקשה אחת.

    חומר בעברית: http://www.theory-of-eveything.org

    פורום פילוסופיה אינטגרלית: http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=174

    מאמרים בעברית באתר מעריב:
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART/870/177.html
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART/886/137.html
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART/926/247.html
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART/853/451.html

  4. לא יודעת לגביי צירופי מיקרים
    יכול להיות שברגע שהתחלת יותר לחשוב על זה,אז אולי בתת מודע שלך חיפשת את זה יותר ממקודם ולכן גם מצאת.ואולי זה אלוהים.
    בכל מקרה(חחח)תודה על הקישורים,אם באמת רוצים להתעמק צריך לקרוא את הדברים שלו ברצינות..ואת זה לא עשיתי עדיין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *