שותפתי למיזנתרופיה! לונג טיים 🙂

עזוב את המקרה הזה,טיפה בים,אני מדבר על הבעיות העיקריות.

ציינת שהיית בשיא האושר ולא הצלחת לשחזר – הנה מטרה ראשונה.

רמזת שכל אחד נהיה בסוף מה שהוא אמור להיות.
אוקי,נניח שזה נכון.
מי אמר בוודאות מה אתה אמור להיות?
אני מאמין גדול באסטרולוגיה אבל מכאן הדרך ארוכה למצב דטרמיניסטי.
למשל נניח שאתה מזל שור ואמור להיות עקשן(לפי האסטרולוגיה) מי אמר שאי אפשר לעדן את הבעיה הזאת?
בכלל אסטרולוגיה זה יותר התואי שבו התחלנו(מצב הכוכבים שנולדנו),זה לא אומר שנסיים גם בדיוק באותה צורה.

תודה ידידי, אבל כבר התפלשתי בזה מספיק

אם תרחיב על פרטי המקרה אנסה לתת תשובה קונקרטית.

זה ברור מאליו שכל אחד דואג קודם לעצמו; לכל אחד יש יצר שימור עצמי. אבל זה מה שיפה (ומכוער) ברגשות – לא צריך היגיון כדי להפעיל או לכבות אותם.
אותו כנ"ל לגבי הסתירה – אפשר להרגיש גם ככה וגם אחרת בו-זמנית וזה עדיין יהיה נכון 🙂

גם לי קרה שסמכתי יותר מידי על אנשים קרובים שיהיו לטובתי ובעצם היו לטובתם.

הגעתי למסקנה שכל אחד הוא בעצם לטובתו קודם כל גם אם הוא יגיד שהוא מנסה לעזור לך הוא בעצם מנסה לעזור לעצמו ואם אתה נהנה מזה או סובל מזה זה תלוי איך אתה ממצב את עצמך בשביל להפיק תועלת מההתנהגות הזאת.

אגב היה סתירה במה שאמרת:
רשמת:"סירבתי בתוקף. אומנם שמתי הכול מאחוריי ואני כבר מזמן לא כועס,…"

ואח"כ כתבת:"אותו אדם יודע טוב מאוד שעליו אני כועס…".