אורות מסתוריים בשמיים

ב-20 למאי 1957, טייס הקרב האמריקאי, דוקטור מילטון טורס (Torres), ממריא מבסיס חיל-האוויר מנסטון בבריטניה, יחד עם מטוסי קרב נוספים. הם נוסקים לגובה של כ-9.5 קילומטרים, כשלפתע מופיע עצם בלתי מזוהה על גבי מסך המכ"ם. לפי נתוני הרדאר, גודלו של העצם הוא בסביבות גודלה של נושאת-מטוסים.

מבסיס חיל-האוויר מגיעה הוראה ברורה – לירות על העצם בכל מה שיש. סגן טורס ולהק המטוסים שלו טסים במהירות של כ-1 מאך, ומתכוננים לירות. לפתע העצם במסך המכ"ם נראה מתרחק מהם במהירות בלתי אפשרית, של 10 מאך. אפילו כיום אין כמעט מטוס מעשה ידי-אדם שמסוגל להגיע למהירויות שכאלה (למעט כלי-טיס ניסיוניים ללא-אדם), שלא לדבר על שנות ה-50.

אומנם סגן טורס וחבריו ללהק כנראה לא רואים את העצם במו עיניהם, אבל החזר המכ"ם מופיע גם במסכי המטוסים וגם במסכי מגדל-הפיקוח בבסיס חיל-האוויר. עובדה זו פוסלת אפשרות של עיוות בהחזרי הרדאר (ולכן חשוב להצליב מידע מכמה מכ"מים נפרדים).

סגן טורס וחברי הלהק מקבלים הוראה לחזור לבסיס, לבלום את פיהם ולא לדבר על המקרה הזה. מחשש שיאבדו את עבודתם, טייסי הקרב שותקים במשך שנים רבות. רק בשנת 2006, כאשר הסיווג הביטחוני אודות המקרה הוסר על-ידי משרד ההגנה הבריטי, חשף סגן טורס את סיפורו ברבים בנשיונל ג'יאוגרפיק.

מקרים נוספים של אורות מסתוריים מתרחשים בנורווגיה, בייחוד במקום הנקרא הסדלן (Hessdalen). חבורה של מדענים מכמה אוניברסיטאות בעולם, הגיעה למקום כדי לבדוק את אמיתות הסיפורים הללו. המשלחת, בניהולו של פרופ' ארלינג סטרנד, צילמה בווידיאו אורות בגדלים שונים, המרחפים מעל הקרקע בגבהים משתנים, ולפעמים מאירים אותה גם במשך שעות.

במקרה מסוים הם הגיעו למקום האחרון בו נראו האורות יורדים אל הקרקע. על גבי השלג נשארו סימנים עגולים מוזרים: השלג לא הפשיר, מכיוון שהאורות כנראה לא היו חמים; אבל בדיקות מעבדה הראו שחיידקים מחוץ לסימנים העגולים נשארו בחיים, ואילו החיידקים בתוך הסימנים – מתו.

במקרה נוסף באזור הסדלן, המשלחת צילמה בווידיאו אור שנע במהירות גבוהה, בזוויות חדות ששום כלי טיס אנושי לא מסוגל לבצע. מדידות מכ"ם הראו שמדובר במהירויות מדהימות, של עד כדי 30,000 קמ"ש. החזרי-המכ"ם מראים בבירור שמדובר בעצם שמסוגל להחזיר אותות-רדיו, אבל חברי המשלחת לא רואים שום עצם מוחשי, מלבד גוש של אור נע ונד. ראש המשלחת, פרופ' סטרנד, חושב שמדובר בעצם נטול-מאסה; כי רק חוסר-המאסה יכול להסביר את המהירות הגבוהה ואת זוויות התנועה הבלתי-אפשריות הללו.

הסברים אפשריים
דוח מיוחד של משרד ההגנה הבריטי, חושף שתופעת האורות המסתוריים מתרחשת בתדירות גבוהה. תופעה דומה נוספת מתרחשת בגבהים נמוכים מאוד, קרוב לפני הקרקע. אנשים רבים רואים גושי אור בוהקים או הבזקי-אור חזקים, לפעמים נייחים ולפעמים ניידים. אלא שבכל הנוגע לקיומם של כדורי האור מהסוג הזה, יש ככל הנראה הסברים יותר "ארציים".

"כדורי ברק" (Ball Lightning) הם תופעה מעט אנונימית בתחום הפיזיקה, אבל בהחלט נותנת הסבר טוב לרבות מהתצפיות המערבות אורות מסתוריים. האסטרונום דר' דן קייטון (Caton) טוען שמדובר בגושי אוויר מסתחררים, שעברו יוניזציה חזקה על-ידי הפוטנציאל החשמלי שיש בסערות ברקים.

מדובר למעשה בכדורי פלזמה מאירים, כמעט בדומה לנורות פלורוסנט או ניאון. דר' קייטון יכול לשחזר כדורי-ברק דומים במעבדה, באמצעות חימום של נר מאיר בתנור מיקרוגל, כאשר הנר מכוסה במכל זכוכית (כדי למנוע מכדור הפלזמה לברוח ולהתאדות).

ג'יימס ביונל (Bunnell), מהנדס בנאס"א לשעבר, טוען שמדובר בחומרים כימיים שבוערים בצבעים שונים, ונוצרים בגלל סערות חשמליות באטמוספרה. במקרה אחד הוא הצליח לצלם בווידיאו 5 אורות כדוריים שכאלה, כאשר אחד מהם התנפח ויצר סביבו הילה בקוטר של כ-1.5 קילומטרים, בגובה של כ-500 מטרים מעל פני האדמה.

הסבר נוסף מגיע מתחום הגיאולוגיה: לעתים רבות מופיעים האורות המסתוריים לפני, במשך ואחרי רעידות אדמה או פעילות וולקנית אחרת. בניסויים שערך הפרופ' לפיזיקה פרידמן פרוינד, נתגלה שכאשר מופעל לחץ אדיר על גושי אדמה וסלע, הם הופכים מחומר לא-מוליך לחומר מוליך-למחצה. זה מספיק כדי ליצור יוניזציה חזקה מאוד של האוויר סביבם, מה שיוצר בתורו הבזקי אור חזקים וכדורי אור של חומר מיונן (פלזמה).

עוד הסבר פיזיקלי אפשרי מגיע מעולם האנרגיות הגבוהות. צילומי וידיאו באמצעות ציוד לראיית-לילה, מציגים אורות מוזרים בצבע כחול באזור הר בראון בקרוליינה הצפונית. מכיוון שציוד ראיית-לילה אמור להציג כל אור אפשרי בצבע ירוק זרחני בלבד, בתחילה לא ברור כיצד מופיעים שם אורות צבעוניים (שאחד מהם גם בצבע אדום).

סרטי הווידיאו נשלחים למעבדת הדימות של חברת Princeton Lightwave בניו-ג'רזי. לאחר שהצוות מוודא שאכן אין תקלה בציוד עצמו (תקלה שיכולה לייצר דמויות-רפאים בסרטי הווידיאו), הוא מסיק שכנראה מדובר באור בתדירויות גבוהות יותר מהרגיל. כל אור בטווח הנראה, מאדום ועד סגול, מופיע בצבע ירוק בציוד לראיית לילה; אבל אם מדובר בקרינת רנטגן או גאמה, שהם בעצם סוג של אור בתדירות גבוהה מאוד, הם יכולים להופיע בצבע שאינו ירוק.

כיצד נוכל לדעת איזה מן ההסברים תקף?
בתחום המדעים המדויקים משתמשים במתודה עתיקת-יומין הנקראת "תער אוקאם": ההסבר הפשוט ביותר, שנותן מענה לכמה שיותר תופעות, הוא ככל הנראה ההסבר הנכון. כמובן שהכול טוב ויפה כאשר "תער אוקאם" מסביר כדור של אור, כתוצאה מיוניזציה או מקרינת גאמה שנוצרה באטמוספרה בעקבות ברקים או קרינה קוסמית; אבל כדור-אור שנע בזוויות חדות במהירות של 30,000 קמ"ש, ומחזיר אותות-מכ"ם כאילו היה עצם מוצק?

ראוי לזכור ששיטת "תער אוקאם" נובעת מחשיבה אנושית בלבד. אין שום הוכחה לכך שהטבע חייב להתנהג באותו אופן. לא בכל מקרה ההסבר הפשוט דוחק את רגליהם של ההסברים המורכבים יותר. למעשה, אם היינו נצמדים אך ורק להסברים הפשוטים יותר, הרי שאין טעם להשתמש בתורת היחסות המורכבת של איינשטיין; יש לנו את הסברו הפשטני יותר של ניוטון אודות כוח הכבידה.

לי אישית נראה שצריך לבדוק כל תופעה שכזו לגופה. אם ניתן להסביר חלק מהתופעות בצורה פיזיקליסטית, הרי שכנראה זה באמת ההסבר. אבל כאשר מדובר בעדות מוצלבת מכמה מקורות, כולל נתוני מכ"ם אמפיריים מהשטח (דוגמת מקרה סגן טורס או התצפיות בנורווגיה) – לא נראה לי שאפשר להסביר את המקרה בצורה מדעית (או לפחות, לא בצורה המדעית המוכרת לנו).

כנראה שלא סתם קוראים לתופעה הזו עב"ם – "עצם בלתי מזוהה". אין זה אומר שמדובר בהכרח בחללית מכוכב אחר, אבל כן מדובר במשהו בלתי מזוהה מבחינת המוכר והידוע לנו.

הסרט המלא (5 חלקים באנגלית)

לקריאה נוספת:

• העדויות שלא ניתן לבטל בנפנוף-יד
• פרויקט חשיפה
• עב"מים, חוצנים ופיות