אבולוציה בשעתיים

מה זה גדול, שעיר, חכם ועושה הרבה רעש?

אחרי הטריילר הבומבסטי והמשובח של “כוכב הקופים”, ציפיתי לסרט בומבסטי ומשובח לא פחות. אומנם העלילה המקורית ידועה לכולם, אך תחכומו של הסרט החדש נעוץ בכך שהוא לוקח אותנו לזרעי הפורענות הראשונים.

בדיוק כמו סרטים אחרים בז’אנר הנ”ל (“באטמן מתחיל” ושות’), גם כאן אנו זוכים לצפות בכל ההתרחשויות שהובילו לסיפור המקורי – כיצד השתלטו קופים חכמים על כדור-הארץ, אי שם בעתיד הקרוב (מאוד). מה שאהבתי לראות במיוחד, הוא את העלייה ההדרגתית באינטליגנציה של השימפנזים. בכל כמה סצנות היא מקבלת שדרוג, ומתבטאת בצורה מתוחכמת יותר מזו הקודמת.

אני לא מכיר את עולמם האישי והחברתי של קופי-האדם; אך על פניו נראה שהתסריט נכנס ממש פנימה, לנימים הדקים ביותר של ההתנהלות האישית והחברתית שלהם. הרכיבים האנושיים מתעצמים והולכים בקופי הסרט, וכוללים לא רק אינטליגנציה – אלא גם רגשות מפותחים יותר.

במהלך הסרט תהיתי כמה וכמה פעמים, מה היה קורה אילו כל התרחיש הזה היה מתקיים במציאות. קופי-האדם ובני-האדם התפתחו מאותו אב קדמון לפני 6 עד 8 מיליוני שנים, בערך, והם חולקים אתנו מעל ל-95% מהמטען הגנטי (אצל השימפנזים אפילו יותר). ההפרש הפעוט הזה, של כמה אחוזים, הוא שהופך אותנו לחכמים יותר, וזהו החריץ הצר שדרכו משתלח כל התסריט של כוכב הקופים. עוד כמה אחוזים, והנה גם הם הופכים לאנושיים.

הסרט נע ונד בין סצנות רוויות אקשן לסצנות רגועות ונינוחות יותר, ובהחלט מספק את הסחורה של סרט קיץ חדש ומרענן. המבעים האנושיים של גיבור הסרט – שימפנזה בשם “סיזר” (קיסר) – מוסיפים הרבה עומק לכל העלילה. רואים שהוא חושב על כל מהלך, מקשיב לסביבה שלו ולומד אותה.

בתוך כל התפרצויות הזעם שלו (ויש הרבה כאלה), עדיין נשמרת להבה של חמלה בבואו להגן גם על חיי האנשים שנגדם הוא יוצא. כי בסופו של דבר, עם כל השכל האדיר הזה שנוצר אצלו, הוא בסך הכול רוצה רק דבר אחד, כמו כולנו וכמו מרבית בעלי-החיים הנבונים – להיות חופשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *