גם לחופש הביטוי יש גבול, מר מנחם בן

כולם כבר שמעו את הסיפור: מנחם בן הופיע בתוכנית “פנים אמתיות” עם אמנון לוי, והצהיר שצריך לחוקק חוק נגד הומואים (אפשר לראות זאת פה, מהדקה ה-19:25 בערך). האיש משתמש בעמדתו הבכירה בתקשורת כדי להסית לאלימות ולגזענות נגד אוכלוסייה מסוימת, ותמיד יהיה אפשר לומר שזו זכותו, כחלק מחופש הביטוי. אולי כדאי לזכור שכל פאשיזם נאלח ורודני החל את דרכו מהצעת חוק תמימה למראה, נוסח הצעתו של האדון בן.

כמובן שזה לא ממש חדש. לאדון בן יש כל הזמן התבטאויות גזעניות כאלה ואחרות (כגון נגד נשים מזרחיות, למשל). אומנם האיש ידוע בזכות היותו פרובוקטור, אבל זה לא אומר שצריך לאפשר לו לדרוך על אנשים ללא הכרה ולקרוא למאסרם על לא עוול בכפם. אדון בן מלבה גזענות ושנאת-חינם כבר הרבה זמן, ונכון לעכשיו – מעל 1,400 איש בפייסבוק (כולל אני) החליטו לשים לזה סוף.

כל העת אנו נוכחים לדעת, שאנשים לא באמת מבינים מה משמעותו של המונח “חופש הביטוי”. נדמה להם שתחת המטרייה הרב-תרבותית והסובלנית הזו, מותר להגיד את כל אשר על פיהם. ובכן, כפי שאמר השופט שמגר: “זכותך להניף את ידך מסתיימת בקצה חוטמו של שכנך”; וזו מהותו המדויקת של חופש הביטוי.

חופש ביטוי אין משמעו החופש להסית אנשים נגד אנשים אחרים, ולקרוא למאסרם רק משום שהם שונים. חופש הביטוי אין משמעו החופש להיות גזען, לדרוך על אחרים ולבטל את קיומם ואת זכויותיהם. מחר יבוא פרא-אדם אחר ויחליט שבא לו לחוקק חוק נגד ערבים, או חוק שיחזיר את הנשים למעמדן “הראוי” במטבח – בלי זכות הצבעה בבחירות (כפי שהיה בארצות-הברית עד שנות ה-30). מי יודע – אולי אם נהיה מספיק מתקדמים, נחוקק גם חוקים שיחזירו את השחורים בארצות-הברית להיות עבדים נטולי-זכויות.

איינשטיין אמר פעם שמדינה דמוקרטית טובה היא זו שנותנת לאזרח מספיק כוח, אך בה בעת מונעת ממנו להשתמש בכוח זה לרעה. אז מתי מסתיימת הזכות להביע דעה באופן חופשי? כאשר דעה זו קוראת לפגיעה באחרים ובזכויותיהם.

אבל בעולמו הצר והמעוות של מנחם בן – מותר להסית לאלימות ולגזענות, כי חופש הביטוי מקדש הכול. רק לי זה נשמע לא שפוי?

מאמר דעה של אורנה אושרי

2 תגובות


  1. אני דווקא תומך בזכותו לחופש ביטוי.
    לטאטא דברים מתחת לשטיח לא פותר בעיות.
    לגבי תאורית הגדילה לפאשיזם וכדומה אז זה כבר פחדים.
    פאשיזם גדל כתוצאה מהרבה גורמים שונים שחוברים יחדיו ולא כתוצאה מאדם קיצוני שמדבר בטלויזיה.

    גם לרב כהנא סתמו את הפה שהוא אמר שצריך לגרש את הערבים.
    בזמנו זה נראה רעיון טוב להוציא אותו מהכנסת(הוא קיצוני).
    בדיעבד זה לא עזר בכלום,הקיצוניות נמשכה בדרכים אחרות.

    דרך אגב הייתי רוצה להצביע על סתירה פנימית במדינת ישראל.
    מוגדרת כמדינה יהודית ז”א רוב יהודי+מיעוטים.
    הרבה כהנא רצה לחזק את הרעיון ע”י גירוש ערבים.
    לא נתנו לו ז”א שהשלטון לא באמת רוצה שיהיה רוב יהודי בטווח הארוך.

    גילוי נאות לעולם לא הייתי ימני אז אין לחשוד בי בעיניין.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *