האונס המתמשך של מעמד האישה
בימינו אלה, במאה העשרים ואחת, מותר עדיין להתייחס לנשים כאל פסולת. אלפי נשים נאנסות מדי שנה בישראל, ורק האמיצות שבהן מעזות לפצות פה ולעמוד מול התוקף בבית המשפט. וגם אז עושים מהן חגיגה תקשורתית, בזים להן וטוענים שהן מופקרות והביאו את זה על עצמן.
צר לי מאוד להגיד, אבל אני לא מתפלא. במדינה בה הממשלה תומכת באלימות כלפי נשים שהולכות בצד הלא נכון של הרחוב, או מעזות להיות בצד הלא נכון של האוטובוס – מדוע שנצפה להגיון כלשהו, או חס וחלילה לחמלה, כשמדובר בבעיותיהן החמורות ביותר של נשים?
מאז ומתמיד נשים היו כלי-משחק בידי גברים דורסניים, ולא משנה אם ברמה האישית, העסקית או הפוליטית. נשים היו צריכות שנים של הפגנות ומחאות בארצות-הברית, כדי שהוד מלכותם – הגברים – יכירו בהן כבני-אדם שווים, ויתנו להן את הזכות להצביע בבחירות. הייתה אף תקופה שבה איגודי הפסיכיאטרים בארצות-הברית, התייחסו לנשים כאל "יצורים היסטריים" במהותן. תחת האבחנה הקלינית הזו, אפשר היה להתעלם מנשים, מצורכיהן ומרצונותיהן, כי הכול נובע מהיסטריות בלתי-רציונליות.
כולם אומרים שהיום זה כבר לא כך, ושהנשים התקדמו ויחד איתן גם הגברים. אבל רוב הנשים עדיין אינן מקבלות משכורות שוות לגברים, באותם תפקידים; מרבית הסובלים מאונס ומהטרדה מינית הן נשים; ובחברות מסורתיות הנשים הן אלו שצריכות לעמוד בקריטריונים המחמירים שמציבים הגברים, ולא להפך.
אני מבטיח לכם – לעולם לא תראו משמרות צניעות של נשים, התוקפות גברים באלימות כי הלכו בצד הלא נכון של הרחוב, או התיישבו בקצה הלא נכון של האוטובוס. לעולם לא תשמעו אישה יהודייה או מוסלמית פוסקת שבשם שלום הבית, הגבר צריך לסבול התעללות. ברור שלא – הרי הגברים וידאו מראש שלאישה לא יהיה שום כוח, ושללו ממנה את האפשרות להיות רב או אשת-דת מוסלמית.
עד היום ממשיכים לעשות צחוק מצורת הנהיגה של נשים, אבל מבט אחד בסטטיסטיקה מראה שהאחראים העיקריים לתאונות דרכים הם גברים. עד היום גברים שמזיינים הרבה הם "כלים", ונשים שעושות את אותו דבר הן "זונות". מאיפה הגיעה לעולם תחושת הבוז הזו כלפי נשים, רק אלוהים יודע. אולי כי בשביל לשלוט צריך שיהיו גם נשלטים (או נשלטות).
ההתנהגות המבזה של החרדים כלפי נשים, היא במרחק יריקה ממה שקורה במדינות האיסלאם; שם נשים מחויבות להתכסות מכף רגל עד ראש, ולהיראות כמו שק תפוחי-אדמה – רק כי הגברים לא יודעים איך לשלוט בחרמנות שלהם. היום זה קווי המהדרין ומחר נהיה כמו גדולי האסלאם, שמסבירים במלוא ההגיון מדוע מותר להכות נשים, או מדוע אסור להן לנהוג.
לבוש נשי היה תמיד בנוי על שליטה גברית. לא רק כיסוי נשים כמו באיסלם או אצל החרדים הוא דרך לדיכוי אלא גם לבוש יותר אופנתי. נעלי העקב הגבוהות והציפורניים הארוכות נועדו גם הם להגביל נשים. למנוע מנשים לנוע במהירות או לבצע עבודות. נעלי העקב והציפורניים הארוכות מציגות את הנשים כאובייקט שאמור להיות יפה אבל פיסית איננו מסוגל לבצע כל עבודה או להתחרות בגבר.
מסכים עם כל מילה.
הסופרת נעמי וולף כתבה על זה ספר בשם "מיתוס היופי".