מחשבות על הכחדה

אחת מסדרות ה-BBC עוסקת בניצול הטבע על-ידי בני האדם (Planet Earth – The Future). באחד הפרקים רואים מדענית, טוחנת-פרות-כבשים-ותרנגולות ממדינה מערבית עשירה כלשהי, הטוענת שציידים באסיה משמידים מין שלם של צבאים (סאיגה), רק בגלל שלקרניהם יש ערך ברפואה הסינית.

הגברת הצבועה לא עוצרת לרגע לחשוב על כל בעלי-החיים שהיא הכניסה לקיבתה שלה מרגע קיומה; אבל להזהיר מפני הכחדת-מינים במדינות עולם שלישי – זה אחלה של טרנד.

וכך זה בעצם מתנהל משנות ה-70 וה-80 עד ימינו. מדענים "נאורים", אוכלי-בשר ומשמידי-חיות ממדינות עשירות, באים בטענות אל ציידים במדינות עולם שלישי, שאין להם ממה להתקיים אלא מהמינים שנמצאים בסביבתם. אין ספק, הצביעות ה"ירוקה" נמאסת עליי מיום ליום.

כשבעולם המערבי שוחטים מיליוני פרות, כבשים ותרנגולות למאכל – זה מובן מאליו.
אבל כשאנשים באסיה ובאפריקה צדים חיות בשביל קרניים – זו הכחדה.

כשהטבע משמיד עשרות מינים ובתי-גידול באסונות כאלו ואחרים – זה טבעי.
אבל כשבני-אדם עושים זאת – זו שוב הכחדה.

כשבעלי חיים ניזונים מבעלי חיים אחרים – זה טבעי.
אבל כשבני-אדם ניזונים מבעלי חיים – זו שואה.

אני לא טומן את הראש בחול. אנחנו בהחלט מחרבים את העולם סביבנו, ובעיקר מרוקנים אותו מתכולת מי השתייה והאנרגיה שלו; אבל זה לא משהו שהטבע עצמו לא עושה כבר מיליארדי שנים. כדור הארץ עבר לפחות 5 אסונות גדולים, שהכחידו (כל אחד בתורו) בין 50% ל-90% מהמינים שחיו בתקופות פרה-היסטוריות. כל הקטקליזמים הללו התרחשו עשרות ומאות מיליוני שנים לפני קיומו של האדם המודרני, "משמיד-העולמות"; וראו זה פלא – החיים ממשיכים. כדור-הארץ לא התפוצץ בגלל ש-90% מהמינים שחיו נעלמו לבלי שוב.

שימור מינים הוא, לדעתי, טעות. הטבע משמיד מינים בלי הכרה, ורק אנחנו – מלאכי-השרת – חושבים שאנו עושים חסד עם העולם. מינים רבים נעלמים ותחתם מופיעים חדשים. כך זה תמיד היה, וכך זה (כנראה) תמיד יהיה.

להרחבה: "הטבע קורה", אתר אלכסון