מפגש חריג באוויר

סרן חוליו מיגל גרא (Guerra), טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הפורטוגזי ומדריך טיסה בהווה, המריא מבסיס חיל האוויר במטוס קל מסוג צ'יפמנק, בבוקר יום אחד ב-1982.

אחרי זמן-מה באוויר ולקראת השעה 10:50 בבוקר, התקרב אליו עצם אובלי שריחף בערך אותו גובה. העצם היה נטול כנפיים או מערכת הנעה חיצונית, והוא החל להסתובב סביב המטוס בעוד זה האחרון ממשיך לטוס בקו ישר. גרא דיווח על כך למגדל הפיקוח, אך שום עצם נוסף לא נראה במכ"ם.

גרא דיווח שהעצם מסתובב סביב מטוסו במסלול אליפטי גדול, משמאל לימין, במהירות מדהימה ובמרחק קבוע של 1.5 ק"מ מדרום למטוס ו-3 ק"מ מצפון לו. כמה טייסים נוספים שהיו לא רחוק מאותו מיקום, שמעו את דיווחו של גרא בקשר והחליטו שזה ממש מצחיק. גרא התעמת איתם וביקש מהם להגיע למקום עם מטוסיהם, ולראות במו עיניהם איך העצם ממריא מגובה הקרקע לגובה של 1.5 ק"מ תוך כמה שניות. ברגע זה כל הצחוקים והבדיחות בקשר פסקו, ואף טייס אחר לא הגיע למקום.

בבסיס חיל האוויר שממנו יצא גרא, הוחלט לבסוף לשלוח למקום האירוע מטוס נוסף עם שני טייסים: קרלוס גרסס (Garces) ואנטוניו גומז (Gomes). אחרי 15 דקות תמימות בהן העצם ממשיך להסתובב סביב מטוסו של גרא, הגיעו למקום שני הטייסים הנוספים. כל השלושה היו עדים לעצם המעופף, שעתה החל לבצע תמרונים לא רק סביב גרא, אלא גם בין שני המטוסים.

שלושת הטייסים ראו עצם מתכתי דמוי-המבורגר, בקוטר של 2.5 עד 3 מטרים, המורכב משני חצאים שבמרכזם היה מעין פס בוהק דמוי-רשת. הטייסים העריכו את מהירותו האנכית של העצם בכ-480 קמ"ש, וכאשר סבב סביב מטוסו של גרא הערכת המהירות הייתה כ-2,480 קמ"ש.

אחרי כ-30 דקות בהן העצם "שיחק" עם מטוסו, גרא החליט שנמאס לו והחל לנוע ישירות אל עבר העצם המעופף. אחרי שנכנס גרא למסלול התנגשות ישיר, העצם התרחק ממטוסו של גרא בקו ישר ובמהירות של 2,500 קמ"ש, ונעלם משדה ראייתו.

אחרי שנחתו שני המטוסים, שלושת הטייסים הגישו דוחות כתובים מפורטים כולל שרטוטים (ששניים מהם מופיעים פה). הדיווחים והשרטוטים הגיעו עד לידיו של מפקד חיל האוויר דאז, חוזה פררה (Ferreira), שבצעד נדיר ולא-שגרתי החליט לשחרר את המידע לציבור ולחוקרי עב"מים אזרחיים. אחרי הגשת הדוחות, אורגן מפגש בין שלושת הטייסים לקבוצה של מדענים וחוקרים פורטוגזיים. קבוצה זו היא שהגיעה למסקנה בדבר מהירותו של העצם המעופף.

כמובן שהיו ניסיונות נוספים להסברים יותר קונבנציונליים, כמו מזל"טים בעלי יכולת ריחוף מתקדמת או אפילו בלוני מזג אוויר (כפי שכמה "מומחים" הציעו). אני מעדיף לחשוב ששלושה טייסים מנוסים, שלפחות אחד מהם היה טייס קרב בעברו, יודעים להבחין בין מזל"ט, לבלון מזג אוויר לעצם בלתי מזוהה שטס במהירויות של מאות קמ"ש. כדי להסתובב סביב מטוס באמצע מעופו, באליפסה שרדיוסה הארוך מגיע לכדי 4.5 ק"מ, נדרשות מהירויות ויכולות תמרון שחורגות מיכולותיו של כל מזל"ט או בלון מטאורולוגי.

שלושה טייסים, שני מטוסים קלים, מפגש של 30 דקות באור יום מלא ועצם מעופף עם יכולות חריגות.
אתם תחליטו.

מקרים נוספים:

• העדויות שלא ניתן לבטל בנפנוף יד
• אורות מסתוריים בשמיים
• פרויקט חשיפה
• עב"מים, חוצנים ופיות
• "אני יודע מה ראיתי" – ערוץ 8