קדושת המוות
אני בהחלט מבין ללבן של משפחות הנרצחים, שנאלצות כעת לראות את הרוצחים המתועבים של יקיריהן יוצאים לחופשי. אין ספק שזה מכעיס, ובכל סיטואציה אחרת ספק אם הייתי מסכים לדבר שכזה. אבל כעת יש לנו הזדמנות להציל את חייו של אדם, שיושב בשבי כבר מעל חמש שנים! האם בשמם של 600 מתים ניתן לעוד אחד למות? האם בשביל 600 הנרצחים נתעלם מחייו של אדם? האם המתים יקבעו את גורל החיים?!
אלא שבמדינת ישראל המתים אכן חשובים יותר מהחיים. זה ניכר בהרבה תחומים – מקריאת שמות של רחובות רק על שמם על המתים, ועד הניסיון לסיכול עסקת שליט בשמם של המתים; מהזזת בית-חולים שלם בגלל בית קברות, תוך סיכון חיי החולים, ועד כיפוף זרועו של כל העולם לקיום טקסי זיכרון לנרצחי השואה. כמובן שכל זה לא חדש, אלא שזה מצליח ללבוש פנים מכוערות יותר ויותר בכל פעם.
ניסיון סיכול עסקת שליט בבג"ץ מוכיח שהמתים חשובים פה יותר מהחיים. עד כדי כך, שבשם המתים רוצים להשאיר אדם אחד בשבי. וגרוע שבעתיים מכך – מוכנים להשאיר אותו בשבי גם בשמם של מתים עתידיים! אני מניח שמדינת ישראל ניסתה ליישם שחרור בצורת אופציה צבאית כלשהי, וזה לא הצליח. אחרת אין שום סיבה לשחרר אלף רוצחים מתועבים.
את המתים אין להשיב.
אבל את גלעד אפשר וצריך להחזיר הביתה!
לדעתי, היחידים חשובים יותר מהמדינה. מבחינה היסטורית מדינות נוצרו כדי להיטיב עם אנשים; לא אנשים הם שנוצרו כדי להיטיב עם מדינות. אנשים קדמו לקיומן של מדינות, שהן המצאה של אלף השנים האחרונות ולא מעבר לכך (למעט קיומן של ערים קדומות, כגון פולייס ביוון העתיקה או ערי מדינה במסופוטמיה – שלמעשה גם הן נוצרו לאותה מטרה: טובת היחידים החיים בהן). מה שאומר שמטרתה של מדינה היא לשרת את היחיד – ולא להפך. אבל בעידן המודרני, הלאומיות והלאומנות הצליחו להפוך את העובדה ההיסטורית הזו על ראשה, והרי התוצאה לפנינו.
לצערנו הרב, כבר היה לנו רון ארד אחד. לא צריך אחר שיבוא תחתיו.
וזה הדבר היחיד שצריך לעמוד לנגד עינינו.
אני חושב שהפעם באמת שפכת מילים לבטלה,
רוב אלה שמתנגדים לעיסקת שליט עושים זאת דווקא מתוך קדושת החיים, מתוך חשש סביר המבוסס על העבר שאותם 280 רוצחים מורשעים ושאר 750 המחבלים שלא הצליחו לרצוח יחזרו לסיבוב נוסף.
יש מספיק שהידים שמוכנים להתפוצץ פה 24 שעות ביממה, גם בלי אותם אלף אסירים. תאמין לי שהם לא יוסיפו ולא יגרעו. אי אפשר להקריב אדם כקורבן בעודו בחיים, רק כי נדמה לנו שהוא זה שימנע משהו ש(אולי)יקרה בעתיד.