שוב קובעים לנו מי ישראלי אמיתי

במיוחד ליום הזיכרון לחללי צה”ל, משרד הפרסום יהושע / TBWA החליט שוב להחיות את הסיסמה הרקובה “ישראלי אמיתי לא משתמט”. הפעם זה בנוסח “כשמשתמט מרכין ראש בצפירה – זה מבושה“. בשנה לפני כן זה היה “אם היינו משתמטים אז – לא היינו חוגגים היום”.

כן כן; ואם הדינוזאורים לא היו מתים בפגיעת המטאור, היונקים לא היו מתפתחים לבני אדם וגם אז לא היינו חוגגים היום. טיעונים מטופשים כאלה לא שמעתי כבר מזמן.


מדוע זה מכעיס זה אותי?
קודם כל בגלל שלאנשים נדמה שצריך לעמוד בסטנדרטים צבאיים כדי להיות אזרח. מעבר לכך הגיוס לצה”ל מגדיר אותך כאדם מוסרי – אם התגייסת אתה אחלה; אם לא התגייסת אתה שפל ונחות מעפר הארץ, שנותן לאחרים לעשות את כל העבודה השחורה בעודך מטייל בעולם ומסיים תואר ראשון.

זה מגוחך לחלוטין. אזרח המדינה הוא מי שנולד במדינה (ועל הדרך גם משלם לה מסים בבגרותו כדי שתוכל להתקיים). לא צריך “לעשות משהו” כדי להיות זכאי לאזרחות, מרגע שנולדת במדינה מסוימת. גם הקישור בין צבא ומוסר הוא אידיוטי מבחינתי, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

דבר שני קשור לסיסמה הרקובה שבעתיים “כל אחד יכול לתרום”. אין בולשיט יותר גדול מזה. אני סבלתי לא מעט בשירות הצבאי שלי, ואני יודע בדיוק שלא כל אחד מתאים למסגרת הזו (אפילו אם הוא רק ג’ובניק). לא כל אחד רוצה ויכול להיות מוכר פלאפל; לא כל אחד רוצה ויכול להיות מהנדס; אבל לדידה של מדינת ישראל – כל אחד רוצה ויכול להיות חייל. המדינה הזו ממשיכה לאכול סרטים מיום היווסדה.

אני לא אומר שלא צריך צבא, כי הסכנות סביבנו מוחשיות יותר מאי פעם. אבל לחשוב שחובת גיוס, בצורה עיוורת וגורפת, תביא יותר מתגייסים – זו טעות. אנחנו כבר מזמן לא חיים בעידן “טוב למות בעד ארצנו”. אנשים מצביעים היום ברגליים, והם אלו שמכתיבים את ההתנהלות – לא הצבא.

לא מאמינים לי? עובדה שיש כמעט 50% השתמטות משירות צבאי. לציבור לא אכפת יותר משירות צבאי, ויש גם כאלה שמוכנים להיכנס לכלא על השתמטות. אפשר להמשיך עם סיסמאות ועם הפחדות עד מחר, עד שיום אחד נגיע גם ל-90% השתמטות (וזה יקרה, אל תחשבו שלא).


אז מה הפתרון?
צבא שכיר.

ברגע שנפסיק להתייחס לחיילוּת כאל ערך נעלה, ונתחיל לראות בה מקצוע לכל דבר (כמו בצבא ארה”ב, למשל) – תיפתר כל בעיית ההשתמטות / חוק טל באבחה אחת.

אנשים יצטרפו לצבא מרצונם, ויקבלו משכורות יפות בשל כך. הצבא לא יצטרך לבזבז זמן ומשאבים במרדפים אחרי אנשים לא מתאימים למסגרת צבאית ו/או שלא רוצים להיות במסגרת כזו (כמו שיש כאלה שלא רוצים להיות מוכרי פלאפל, קאפיש?). בצורה כזו יגיעו לצבא רק האנשים שבאמת רוצים להיות שם. ולא חסר כאלה; אחרת צבא ארה”ב וצבאות רבים אחרים בעולם לא היו קיימים.


אבל המצב בישראל שונה. בצבא שכיר לא יהיו מספיק חיילים
עוד אחד מהבולשיטים הגדולים שמאכילים אותנו בהם. הצבא מבוסס על 20% לוחמים ו-80% ג’ובניקים. כפי שצוין למעלה, יש הרבה מתנדבים ליחידות קרביות, למרות שהם לא חייבים לעשות זאת. אנשים עושים צניחה חופשית ובנג’י ממצוקים של מאות מטרים; הם לא חייבים, הם רוצים. מי שאוהב אדרנלין יכול למצוא את עצמו גם בשירות צבאי.

מעבר לכך הצבא רווי בחיילים. כן, שמעתם טוב – רווי. איך אני יודע את זה? כי יש חיילים שמקבלים פטור ממילואים, אפילו בלי שביקשו זאת. אני אחד מהם.

אחרי השירות הסדיר אמרו לי שאני מוצב ביחידת מילואים כזו וכזו. מאז השחרור שלי מעולם לא קראו לי למילואים ולו פעם אחת. ואז יום אחד, כמה שנים לאחר השחרור, מופיע לו מכתב צבאי בתיבת הדואר שלי: תודה על שירות המילואים שלך עד כה (WTF? מעולם לא קראו לי למילואים); מעתה לא נצטרך אותך יותר, אתה משוחרר משירות מילואים.

אז בבקשה שלא יזיינו לכם ת’שכל שאין מספיק חיילים, ושאם יהיה צבא שכיר יתנדבו רק שניים והלך על כולנו. אם לא היו מספיק חיילים בצבא, לא היו משחררים אותי ועוד מאות ואלפים כמותי משירות מילואים. אפשר למצוא מידע נוסף גם באתר “התנועה לצבא מקצועי“.

The prostitution rests


הערת אגב רלוונטית:
כנראה שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוציא את כל הרעל והרפש מאנשים. אם לא די בפרסומת האומללה נגד משתמטים, אז בפייסבוק פורסם מכתב שהכעיס אותי לא פחות.

המכתב פונה בכעס אל מורה שבעבר השעתה תלמיד בגלל שעישן, כתבה לו בגיליון הציונים “ללא בגרות” (מכיוון שלא השלים בגרויות), נתנה לו ציון “בלתי מספיק” בהתנהגות וכו’. מתוארת שם מסכת התנהגות רעה של התלמיד, ותגובתה של אותה מורה.

לימים אותו תלמיד הפך להיות חייל שקיפח את חייו במערכות ישראל, והמכתב מסתיים בפנייה כעוסה לאותה מורה: עכשיו לכי לגיליון הציונים שלו, ותשני את “ללא בגרות” ל”גיבור”.

בעצם, המכתב אומר דבר כזה (בניסוח ציני שלי):
מורה יקרה, חלק מתלמידייך יפלו במילוי תפקידם בצבא בעוד כמה שנים, ולכן את עושה טעות כשאת כותבת “אין בגרות” בגיליון הציונים שלהם, או כשאת נותנת להם ציון “בלתי מספיק” בהתנהגות. הם עומדים להיות גיבורים בצבא, גם אם את עדיין לא יודעת את זה. עכשיו לכי מהר מהר ותשני את “אין בגרות” ל”גיבור”.

רק לי זה זה נשמע אידיוטי להפליא?

מורים במדינה הזו גם ככה מקופחים מבחינת משכורות, והיחס של התלמידים אליהם מידרדר משנה לשנה. עכשיו גם באים אליהם בטענות בגלל שהשעו תלמיד שעישן או כתבו לו “ללא בגרות”, רק בגלל שהוא נהרג במילוי תפקידו?

ואם אותו תלמיד היה צולח את הצבא ונשאר בחיים – גם אז היו באים בטענות לאותה מורה, על שהשעתה אותו בגלל עישון או שנתנה לו “בלתי מספיק” בסעיף ההתנהגות? אני מבין שהכעס הזה נובע מכאב ומאבל אישי ופרטי, אבל זה לא מצדיק האשמות שכאלה.

6 תגובות


  1. גם אותי כבר שיחררו ממילואים אבל עשיתי עשרים שנה. בכל אופן כמי שלא ירוויח מזה אני טוען שחובתה דל המדינה לשלם לכל חייל משכורת בגובה שכר המינימום לפחות. הרי המדינה,כשהיא מגייסת אותי, מונעת ממני את האפשרות להתפרנס בעצמי. זהו למעשה מס שמוטל עלי ובצורה לא שוויונית – לחייל מבית עשיר הרבה יותר קל מאשר חייל להורים קשי יום . ראשית כל יש לפצות את החייל על אובדן הפרנסה וברגע שזה יקרה נראה שחיילים ג’ ובניקים רבים יתגייסו פתאום לקרבי כי הם לא יצטרכו לעבוד בזמן השירות

    הגב

    1. ברגע שישלמו שכר מינימום הם יאלצו “לפטר המון חיילים” או פשוט לא לקלוט הרבה חיילים(או לוותר על הרבה מאוד נשק יקר) ולכן המשמעות בפועל היא
      צבא שכיר – שכיר = משכורת.
      הבעיה היא ברגע שמקבלים כסף על עבודה, הכסף הרבה פעמים חשוב יותר מהעבודה – כמו בחיים והצבא יהפוך מצבא העם לצבא המדינה.
      לדוגמה האמריקאים נשארו בעיראק בשביל להשיג מטרות ערטילאיות מבחינה פטריוטית אבל מעשיות מבחינה כספית למתי מעט.

      הגב

  2. אם נסתכל על כל העסק מבחינה צינית ועיניינית יותר אז הפטריוטיות היא דרך להוזיל את שכר החיילים.
    כל עוד שאנשים מאמינים שאם לא הייתה מדינה היו הורגים את היהודים אז אפשר לשכנע אותם לשרת בכמעט חינם.

    הגב

  3. צריך למצוא את דרך האמצע. ברור שלא נוכל להיות כאן שנייה אחת בלי צבא, אבל גם ברור שהצבא מזמן כבר אינו צבא העם. אגב, בשנים האחרונות דנים בנושא קיצור השירות לבנים לשנתיים. אולי זו תחילתה של רפורמה, שתוביל גם לדברים אחרים (משכורות גבוהות, ביטול גיוס חובה וכו’).

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *