אפולוגטיקה של שומן

“תתחיל קצת לשמור!”, מטיפה לי אימא במבט רציני ובגבינים מכווצים. “לא רוצה!”, אני עונה לה בהתרסה חצי רצינית חצי צינית. “מה זאת אומרת לא רוצה? שמעתי שאומרים ‘לא יכול’, אבל אף פעם לא שמעתי ‘לא רוצה'”.

אימא שלי חופרת לי בגלל שאני שמן, ולאחרונה ביתר-שאת כיוון שהמשקל שלי נמצא רק בעלייה. כמו הרבה אנשים רזים, היא לא ידעה יום אחד של מלחמה במשקל שלה, וחושבת שלהיות רזה זה דבר טבעי ומובן מאליו. אבל בתור אחד שעשה כמה וכמה דיאטות, הלך לחדר כושר וניסה לשמור על המשקל במשך שנים – הבנתי שהנזק יהיה גדול מהתועלת. מלחמה לכל החיים.

לא מזמן קראתי טור מאוד מעניין של בחור צעיר, שמן לשעבר (“די לטרור השומן“). תקציר הכתבה מקפל את מהות הנושא: “סקר חדש קובע ש-48% מהגברים ו-20% מהנשים יעזבו את בני הזוג שלהם אם יעלו במשקל. עומר ברק, שמן לשעבר, תוהה מתי שמנים הפכו להיות אויבי האומה, והאוכלוסייה היחידה שלא זכאית לאהבה”.

כן, אני בהחלט יכול להתחיל לשמור על המשקל ולעשות דיאטה. אבל מדוע אני צריך לעשות זאת? מכיוון שהחברה והתרבות אומרים לי שזה מה שצריך לעשות. זה לא בא ממני; זה חיצוני לי. כל מי שחושב שהוא יורד במשקל ושומר על כושר “בשבילי” או “כדי להרגיש טוב”, מוטב לו שיפסיק לשקר לעצמו. עדיף להיצמד לאמת ולומר שאנו מרזים כדי שיאהבו אותנו, יקבלו אותנו ויחשבו שאנחנו מושכים. כי אחרי הכול, יש סיבה אחרת, אפלה יותר, לרצון לרזון – שליטה באוכלוסייה והפחדתה. אבל מי מרוויח מזה? בהמשך.

הרי אם הייתם על אי בודד, ללא אנשים אבל עם כל מה שצריך כדי לחיות, ללא הגבלה, היה מגיע שלב שבו הייתם אומרים: ‘פאק איט, בשביל מה צריך לשמור על המשקל… אין פה אף אחד מלבדי’. מי שרוצה להילחם עם עצמו כל חייו, עד הקבר, מוזמן בכיף לעשות זאת. אני כבר מזמן הבנתי מי ומה אני, ובדיוק כמו שאני לא רץ לתקן את הנטייה המינית שלי, רק כי אומרים לי שזה לא בסדר, לא ארוץ לתקן גם את הנטייה שלי להשמנה.

ההתניה החברתית שאומרת לי שצריך להיות רזה, היא אותה התניה שאומרת שלהיות הומו זה לא טוב או לא בריא. אותה התניה שאומרת שאישה נחותה מגבר, ולכן אפשר לשלם לה פחות משכורת. אותה התניה שמזלזלת בכל אחד שאינו גבר-לבן-נוצרי-סטרייט.

ישנם אנשים שמשקל תקין הוא דבר טבעי אצלם. הם לא מתאמצים לחשב קלוריות או סופרים כל פיסת אוכל שהם מכניסים לפה. כן, אצלם זה טבעי להיות רזה. ואצלי זה טבעי להיות שמן. אבל החברה האנושית לא יכולה לקבל את זה, והיא חייבת לסווג את הכול לפי הדינמיקה הבינארית הידועה של טוב/רע או נכון/לא נכון. לכן כבר מזמן החלטתי שאני מתעלם ממה שהחברה רוצה. בדיוק כפי שהתעלמתי מרצון החברה בנוגע לנטייה המינית שלי, ובנוגע לעוד אגדות שאנו מספרים לעצמנו כדי להרגיש טוב.

נכון, אומנם אני מתקלח ושם דיאודורנט – וגם זה רק בגלל התניה חברתית – אבל זו פעולה שלא דורשת ממני השקעה וסבל. שמירה על משקל תקין תימשך אצלי כל החיים, ואצטרך להילחם עליה כל רגע מחיי; וזאת בניגוד לאותו רזה שאינו צריך להילחם כלל. מדוע לרזים מותר לחיות במצב הטבעי שלהם, ולשמנים אסור? תשובה: פרשנות חברתית.

הבעיה כאן היא לא שמן או רזה, שהן סיטואציות ביולוגיות ונרכשות גם יחד. הבעיה היא היחס החברתי לאותן סיטואציות. אפשר להתייחס יפה לנשים, לשחורים ולהומואים, ואפשר להתייחס אליהם בזלזול רק בגלל שהם שונים. במאה ה-18 היה מקובל ורצוי להיות שמן; במאות ה-20 וה-21 זה לא מקובל. ופה בדיוק טמון זרע העניין – הכול זה טרנדים. אין פה שום קשר למשהו אובייקטיבי. רוצים הוכחה? מספיק לראות מה קורה בתעשיית היופי – אפילו הדוגמנים הכי שווים מרוטשים בפוטושופ, כי גם הם לא עומדים בקריטריונים המגוחכים שמציבה החברה. אז מה יגידו אזובי הקיר? וזה מתקשר ישירות למי מרוויח מכל ההפחדה באמצעות טרור השומן – התאגידים הרלוונטיים.

ומה באשר לעובדה שלהיות שמן זה לא בריא? מסתבר שגם זה חלק מאותם טרנדים והתניות חברתיות. מחקרים מהזמן האחרון מראים שלהיות שמן אין משמעו להיות לא-בריא. אז האם כל זה אומר שאני שלם עם עצמי במאת האחוזים? ודאי שלא. אף אחד לא אוהב את עצמו ב-100%; וההתניות החברתיות מוודאות שכך זה גם יישאר. פשוט צריך להשכיל להבדיל בין דברים שאנו באמת רוצים, ובין צרכים כוזבים שמוכתבים לנו מבחוץ – ורק נראים כאילו הגיעו מתוכנו.

“אז איך אי פעם תמצא מישהו?”, אימא מתעקשת.
“יש גם שמנים שנמצאים בזוגיות, כך שזו לא הבעיה”, אני עונה לה. “חוץ מזה, גם כשהייתי רזה ב-20 ומשהו קילו וצעיר בשבע שנים – זה לא עזר לי יותר מדי”.

אבל זה כבר סיפור לשעת לילה אחרת.

19 תגובות


  1. בגדול אני מסכים איתך…
    בקטן אני ממש לא מסכים איתך

    כשמן מאוד לשעבר ולא כלכך רזה בהווה. ושתמיד נמצא במאבק עם המשקל
    אם נניח בצד את כל המוסכמות החברתיות ואת כל ההתניות למניהן וניגש לשורה האחרונה

    להיות יותר רזה זה בחלט יותר בריא!
    ולא אני לא אומר שעכשיו אתה צריך להיות אנורקס ולהפסיק לאכול
    אבל בהחלט לשמור קצת ולרדת קצת ובעיקר להיות יותר פעיל גופנית (גם סקס זה טוב אבל לא רק) מלא ופעיל בספורט זה טוב מאוד ואפילו סקסי מאוד!!!! WOOF!
    שמן ועצלן זה לא! מכל הבחינות – לא בריא ולא סקסי.

    וזה לא שצריך לעשות הרבה בשביל השינוי, רק להיות מודע ובשליטה ולהתחיל לזוז קצת!

    הבעיה איתך עמיתי יקירי שאתה דובי דווקא! אתה תעשה דווקא ההפך ממה שממליצים לך, דווקא ההפך ממה שאתה יודע ב100% שנכון לעשות.

    אתה לא צריך להיות רזה בשביל להיות מאושר, אבל אתה חייב להיות בריא! כי אני רוצה אותך פה איתי עוד הרבה זמן!

    הגב

    1. שים לב לכתבה בלינק “אין משמעו לא-בריא”. כי מסתבר ש”בריא” מוכתב גם הוא מטרנדים. בדיוק כמו כל “מחקר חדש מצא כי”, פעם אומרים שזה לא בריא, אח”כ אומרים שאין בעיה, ושוב חוזר חלילה. או כמו שאומרים אצלנו: כואב לי.

      אגב, אם אני “דובי דווקא” – אתה “הומו דווקא”?
      או שזה פשוט בטבע שלנו וזהו? בלי יותר מדי סיבוכים ופילוסופיות…
      תחשוב על זה. למה להיות שמן זה “דווקא”? הרי כמו שאפשר “להשתלט על עצמך” עם האוכל, אתה יכול להשתלט על עצמך עם הנטייה המינית. למרות שאתה ממשיך להיות הומו, אתה עדיין יכול לשקר לעצמך (כמו שהרבה, אגב, עושים), לחיות עם אישה ולעשות ילד. כמו שאתה יכול לשקר לעצמך שאתה רזה, ולהילחם עם עצמך כל החיים על כל פירור.

      הגב

      1. אם כבר אז זה גבר דווקא, היכולת שלנו לשלוט ביצר שלנו לזיין כל הזמן ולהזריע בכל מקום אומרת שיש לנו שליטה על דברים.
        וזה שאומר שיש לך נטייה להומו לא אומר שאתה חייב להיות זונה
        כמו שאם יש לך נטייה להזמנה לא אומר שאתה חייב להיות אוביס.

        מלא ובריא זה טוב ובעיניי הרבה יותר סקסי מרזה ובריא.
        ואם אתה אומר שבריא זה טרנד (מה שזה לא ממש נכון) תהייה בריא בשביל עצמך
        השמנה כמו שאתה יודע עלולה לגרום לסכרת, בעיות לב, דם , זיקפה ועוד (כולם יחד וכל אחד לחוד) אז עדיף לא להגיע לשם!
        אז תהייה בריא בשביל עצמך ולא בשביל איזה טרנד.

        ואגב, גם סכרת, וסרטן, ועיניים כחולות, והומואיות והשמנה כמובן יש בהם מהגנטיקה.
        זה לא אומר שאתה יכול להימנע מאחד מהם…. אתה כן יכול לנסות ולמנוע ו/או לשלוט בו ובתופעות שבו.

        הגב

  2. תראה אותי , גם בדיאטה וגם נשאר שמן 🙂
    אתה לפחות יודע ליהנות …

    הגב

  3. קריון,הישות הרוחנית,אומר שההשמנה היא הגנה נגד פגיעה.
    אם נקבל את הרוח כמגינה עלינו במקום לא נזדקק להגנה הסימלית הזאת שאנחנו מיצרים לעצמנו.
    בנוסף לזאת עלינו לאהוב את עצמנו ולהאמין שאנחנו ראויים לטוב ביותר,זה גם יעזור לא להשמין.

    הגב

      1. אתה מספר לי אני מאמין בדרך הזאת ובעצמי מתקשה ליישם.
        אולי לאנשים דתיים קל יותר להאמין בכוח לא נראה ששומר עלינו.

        לגבי המאמר בכלכליסט היה בטלויזיה מזמן(לפני איזה 15 שנה) על 2 נערות תאומות(נדמה לי זהות)
        שאחת נשארה רזה ואחת הלכה ללימודים גבוהים והשמינה ומצאו לה נגיף בדם שלא היה לאחותה.

        נשמע לי פשוט מידי,תיקח אדם רזה ושים אותו באוניברסיטה הזאת והוא לא ישמין אני בטוח.

        כנראה שלאחות הזאת היו קשיים בלימודים או בעיות חברתיות או בעיות אחרות ואולי אכלה יותר
        כדי לא להיכנס לדיכאון,מי יודע.

        הגב

  4. כל אחד צריך לשאול את עצמו “האם אני אוהב את עצמי? האם באמת נוח לי בגוף שלי? האם לא הייתי רוצה לשנות דבר?”. אם אתה אוהב את עצמך, נוח לך ולא היית רוצה לשנות דבר – המשך כך. אם לא זה המקרה, ומה שמונע ממך לפעול בנידון זה עצלנות, “סבל” ו”מלחמות” (כפי שאתה מכנה זאת), זה עצוב מאוד.
    וזה מגיע ממישהו שהיה במצבך והפך את היוצרות.
    יש קלישאה עתיקה באנגלית האומרת “כשיש רצון – יש דרך”.
    אם אין רצון, זה סיפור אחר.

    הגב

    1. ואיפה נגמרת השאלה “האם הייתי רוצה לשנות”?
      אתה מרוצה מהאוזניים שלך? אם לא, אז רוץ לעשות גם ניתוח פלסטי.

      אין דבר כזה “מרוצה מעצמי” במאה אחוזים. אף אחד לא מרוצה מעצמו, כי ככה החברה האנושית מתכנתת אותנו: “אל תהיו מרוצים מעצמכם, ותמיד תמשיכו לרדוף אחרי הזנב של עצמכם”. וזה עובד מצוין. אפילו דוגמנים מרוטשים בפוטושופ, כי גם הם לא עומדים בסטנדרטים המגוחכים שהחברה יצרה. אז מה יגידו האנשים ה”פשוטים”, אלו שלא נולדו יפים?

      זה הכול טרנדים חברתיים, זה הכול. במאה ה-18 שמן נחשב ליפה; היום רזה נחשב ליפה. אין לזה שום משמעות בעיניי.

      הגב

      1. ניתוח פלסטי זהו הליך מסוכן. להתאמן 2-3 פעמים בשבוע אימונים קלים + לשמור טיפה על מה שאנו אוכלים – זה לא מסוכן.
        נכון, אולי אין כזה דבר “מרוצה מעצמי”, אבל יש “לא מרוצה מעצמי ולא עושה כלום על מנת לשפר זאת”, ויש “לא מרוצה מעצמי אבל נותן כל מה שיש לי על מנת לשפר זאת”.
        ועצם העובדה שאתה מנסה, כבר גורמת לשיפור *אדיר*.
        אין פה שום קשר לחברה. יש פה קשר בינך לבין הגוף שלך. תחשוב על הגוף שלך כעל בנאדם אחר. האם בנאדם היה רוצה שלא תשקיע בו? שתזניח אותו? שתיתן לו להתדרדר? בסוף הוא יבגוד בך. בנוסף היתרונות של פעילות גופנית במישור הפסיכולוגי הם אדירים, ואני יכול לספר לך על כך. צריך להתאמן ולאכול נכון לא בשביל התוצאות שיגיעו בעוד שנה או שנתיים או שלוש, אלא בגלל *עכשיו*. השינוי הוא מיידי. אבל לאנשים אין ידע / סבלנות כדי לתפוש זאת.
        אם יום אחד תחליט שבא לך *טיפה* לטרוח ולראות שינוי ולהרגיש שיפור, דבר איתי.

        הגב

        1. על בשרי למדתי שאם אתה נלחם בעצמך במקום לקבל את עצמך – אתה עושה נזק יותר מתועלת.
          כבר מזמן הפסקתי לשקר לעצמי, כדי לנסות להיות מישהו שאני לא. וזה כולל גם את נושא המשקל.

          הגב

          1. ברור לך שאני לא אוותר ואמשיך להגיב לך.
            לא למדת כלום. גם אני הייתי שם. “נלחמתי” וויתרתי במשך כמה שנים.
            עד שפשוט החלטתי שאני לא מוותר יותר, לעולם.
            אני שוב אתרגם פתגם קלישאתי ביותר לעברית, אבל אחד החזקים שעזרו לי ועדיין עוזרים בכל יום שעובר: “להיות מובס הינו מצב זמני בדרך כלל. להרים ידיים זה מה שהופך אותו לקבוע.”
            אתה לא משקר לעצמך. יש משהו בתוכך שאומר לך שיכול להיות יותר טוב. יש חיים אחרים שאתה לא חי. תחשוב על זה כמעין יקום מקביל.
            אז הנוסחה להצלחה היא פשוטה מאוד, בבסיסה. אבל קשה ליישום כי אנחנו אוהבים לסבך דברים.
            אל תוותר לעולם = בסוף תצליח.
            השאלה היא *כמה* אתה רוצה את זה?
            האם אתה רוצה את זה מאוד? האם אתה רוצה לקום בבוקר עם אנרגיה? להסתובב במהלך היום בהרגשה טובה? ללבוש מה שבא לך? לרוץ חופשי בלי להתנשף? לעלות במדרגות בלי למות? לאהוב את עצמך ולהרגיש נוח עם הגוף שלך? לא להתבייש להוריד חולצה כשצריך? ומעבר ליתרונות האסתטיים – האם אתה רוצה להיות על כדורים בגיל 40-50 וצפונה? לחץ דם? כולסטרול? או שאתה מעדיף את הצד השני של הסקאלה?
            בכנות, אני לא חושב שיש אדם אחד שבאמת לא מעדיף זאת. הבעיה של כולם זהה – עצלנות. פחד משינוי. פחד ממלחמות. פחד מלהפסיד במלחמה. ברגע שאנשים ילמדו להבין שאין כזה דבר “להיכשל” בחיים, השאר יבוא לבד. השינוי שהמוח עובר בתהליך של שינוי הגוף, הוא גדול לאין שיעור.
            אני רק יכול להגיד לך שזה עזר לי ועדיין עוזר בכל תחום ותחום בחיים. אני לא יכול אפילו למנות בכמה דברים זה עזר לי.

            יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא. שורה תחתונה – כל אדם אשר לא מגשים את מה שהוא אמור להיות – חשוב כמת. לא בעיניי החברה, אלא בעיניי עצמו.

            ואסיים בעוד ציטוט נהדר: “לעולם לא מאוחר מדי להפוך למי שהיינו יכולים להיות.”

            תחשוב על זה. ואל תתכחש.
            (ואם תגיב שוב, אני גם אגיב. :))


  5. אתה מתריס ומתנגד, אבל כל שאני רוצה זה טובתך, וטובתך בלבד.
    חבל. אני באמת מצר על כך שאתה לא מסוגל להבין זאת. או שאולי אתה מבין, אך אינך מסוגל להודות בזה עדיין.
    אני חושב שמאז שאני זוכר את עצמי, כבר מגיל צעיר מאוד, תמיד רציתי להיות רזה. ללא כל קשר למה שאחרים אמרו עלי, וללא כל קשר למה שאמא / אבא אמרו. מכיתה ג’, כשהיו שיעורי שחייה, התבאסתי להוריד חולצה. היה לי ממש רע. אני זוכר זאת כאירוע טראומתי. לא, אני לא חושב שכל העולם מרגיש כמוני וחווה אותם דברים שאני חוויתי, אבל כן, כולנו בני אדם זהים בבסיסנו, ורוצים להיראות ולהרגיש טוב. המטרה שלי היא להראות לאחרים כמה זה קל, וכמה טוב זה יכול לעשות. ובכל הזדמנות שיש לי אני נלחם על זה. גם בעבודה. והצלחתי לגרום לכמה חברים לעבודה להפסיק לעשן ולרזות, ולהרגיש הרבה יותר טוב לגבי עצמם. מקווה שתנסה להיות פתוח יותר לרעיון של חיים יותר טובים.

    הגב

      1. אתה לא מבין ששמן זה חולה?
        אתה רוצה להישאר חולה,אני לא מבין את זה.

        אדם שרוצה להישאר חולה זה כמו אדם שרוצה למות מוקדם יותר.

        הגב

        1. אתה לא מבין שהומו זה חולה? הומואים צריכים טיפול כדי להיות נורמליים כמו כולם.
          (נשמע מוכר? זו אותה צורה של שליטה בבני-אדם)

          הגב

          1. אני יגיד לך מה ההבדל.
            בהתחלה הרבה אנשים חשבו שהומואים הם חולים והיום בתהליך ממושך רק מעט חושבים ככה.
            עם ההשמנה זה הפוך,בהתחלה הרבה חשבו שזה לא נורא,טבעי,כל אחד יש לו ממדים שונים(נכון חלקית כמובן),והטיעון שלא נעים להשתמש בו:פעם שמן נחשב במצב טוב(כי פעם עניים היו רזים,וזה היה אופנתי להיות שמן,סמל סטטוס ל”אני לא צריך לעבוד יש לי משרתים”).
            ככל שעובר הזמן מצבם של השמנים מחמיר כי יותר ויותר אנשים חושבים שזה לא בריא.
            אני מייצג את הקיצון שאני אומר בריש גלי “חולה”.

            אתה צודק שיש לחץ חברתי כבד וניסיון להפוך אותך ל”כמו כולם” – חלר מהסממנים של זמננו,הנטיה
            הקיצונית לקולקטיביזים שבאה אחרי שנים של נטיה חזקה לאינדיבידואליות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *