העדויות שלא ניתן לבטל בנפנוף-יד

1. תקרית רנדלשם

שלושת השקעים שהתגלו ביער רנדלשם26 בדצמבר 1980, השעה 10 בלילה. קולונל צ’ארלס הולט – סגן-מפקד בסיס חיל-האוויר של נאט”ו בסאפולק, אנגליה – מקבל ידיעה שהעצם המעופף, שאחריו רדפו 3 שוטרים לפני יום-יומיים, חזר שוב. יום לאחר מכן, ב-27 לחודש, קולונל הולט לקח מכשיר הקלטה קולי ומונה גייגר, ויחד עם עוד 4 קצינים יצא ליער רנדלשם כדי לברר את העניין.

הוא ו-4 הקצינים מוצאים אזור ביער, שנראה כאילו שוטח בגלל הדף מפיצוץ כלשהו. באזור היו 3 שקעים, מסודרים בפינותיו של משולש, ורמות הקרינה שהראה מונה הגייגר היו חריגות פי 8 עד 10 מהנורמה.

לפתע אחד מהקצינים מדווח שהוא רואה אור אדום זוהר בקצה היער. החיילים מחליטים להתקרב אל האור, כדי לראות אותו טוב יותר. נתגלה להם עצם אובלי מעופף, שכולו זוהר בצבע אדום ובמרכזו יש חלק שחור. העצם דמה לעין אדומה עם אישון שחור, ונע בצורה אופקית בין העצים, בגובה של מטר עד 2 מטרים מאדמת היער. קולונל הולט מדגיש שהיה ברור שהעצם נשלט על-ידי תבונה כלשהי, כי נראה היה שהוא “מחפש” משהו.

החמישה צפו בעצם המרחף במשך כמה דקות, והוא החל להתקרב אליהם. לפתע הוא “התפוצץ” לחמישה עצמים לבנים – ונעלם. הם לא הספיקו לעכל את המראה הזה, ואחד מהם – שהביט לצפון – ראה מחזה נוסף.

חמישה עצמים אליפטיים מעופפים הגיחו במהירות מהאופק והתקרבו אל הצוות. הם זהרו באורות צבעוניים, וטסו במהירויות גבוהות ובזוויות חדות, בגובה משוער של כקילומטר מעל פני האדמה. חמשת העצמים עפו מעל ליער ולשני בסיסי הצבא שהיו במקום, ולאחר מכן התרחקו במהירות.

לפתע אחד מהעצמים חזר באותה מהירות שבה התרחק, וניצב מעל חמשת הקצינים. הוא שיגר קרן אור אל האדמה שעליה הם עמדו, והם ניצבו שקטים ודוממים בלי להוציא הגה. לפתע העצם פשוט נטש את היער ונעלם אל האופק במהירות.

במהלך הזמן בו העצמים טסו מעל שני הבסיסים הצבאיים, הם נצפו על-ידי 60 חיילים וקצינים. 60 חיילים וקצינים שעוסקים במטוסי-קרב למחייתם, ויודעים היטב מה ההבדל בין מטוס, לבלון מטאורולוגי לתעתועי הכוכבים בשמיים. למרות שקולונל הולט מגיש מזכר קצר המתאר את האירועים, ולמרות שהמזכר מגיע עד למשרד ההגנה הבריטי – הוחלט שאין באירועים הללו משהו חשוב, והתיק נסגר.

רק 10 שנים לאחר מכן, ניק פופ ממשרד הגנה הבריטי מבין שהאירוע הזה לא היה הפעם היחידה. מסתבר שיומיים לפני המקרה של קולונל הולט, 3 אנשי חיל-אוויר נוספים התקרבו מספיק לעצם אחר, כדי להפיק מידע מדויק יותר.

סמל פניסטון ושני מלוויו הגיעו ליער רנדלשם, והתקרבו לעצם מוזר שהקרין אור. האוויר סביבם היה מחושמל, והם יכלו להרגיש זאת על עורם ועל שיערם. השלושה צפו בעצם במשך 45 דקות תמימות, וסמל פניסטון הספיק לעשות רישומים של מה שראה: עצם דמוי משולש, עם כיתוב מוזר הדומה להירוגליפים מצריים עתיקים. הוא הקיף את העצם מכל צדדיו, ואף נגע בו וחש את החום הנפלט ממנו.

ציור העב"ם של פניסטון
מקור: ufoevidence.org

במסיבת עיתונאים שתתרחש ב-2007, יטען פניסטון שיותר מ-80 אנשי חיל-אוויר היו עדים להמראת העצם באוויר. החיילים קיבלו הוראה לא לדווח על המקרה, ולהתייחס אליו כאל סודי ביותר. תקרית רנדלשם הפכה לאחת מעדויות העב”מים האמינות ביותר בהיסטוריה. עשרות אנשי-מקצוע, קצינים וחיילים מיומנים בנושאי תעופה, צפו בעצמים מוזרים, מאירים ומעופפים – אך אולצו לשתוק. אבל זו לא הייתה הפעם האחרונה בה עב”מים התגלו לפני עשרות ואף מאות אנשים.

2. אורות פיניקס

13 במרץ 1997; השעה 19:30 עד 23:00. מאות מתושבי פיניקס, אריזונה, עדים למחזה מצמרר: 5 אורות עגולים מגיחים מעל האופק, ומתקרבים לאטם אל העיר. למרות השעה המאוחרת, העצם דמוי-הבומרנג היה כל-כך גדול, עד שהוא כיסה שטח גדול משמי הלילה. אחד העדים טוען שהעצם היה גדול יותר ממרכז קניות. את העצם רואים מאות אנשים נוספים באריזונה, בנבאדה ובסונורה, בקו אווירי של כ-450 קילומטרים.

מאות שיחות טלפון הגיעו למוקדי המשטרה ולמשרד מושל אריזונה, פייף סיימינגטון. משום מה האיש מחליט לעשות צחוק מכל הנושא, ובמסיבת עיתונאים פומבית מציג את ה”אשם” – בובת חייזר. תושבי פיניקס כועסים על שעשה מהם צחוק; אחת מהם טוענת ש”אם הדבר הזה ריחף מעל הבית שלי במשך 5 דקות – למישהו צריך להיות אכפת”.

אבל רק אחרי שפרש מתפקידו כמושל אריזונה, סיימינגטון היה יכול להגיד את האמת: הוא בעצמו ראה את העצם המעופף. באותו יום שבו נודע על קיומו בחדשות, 13 במרץ, סיימינגטון רצה לראות בעצמו את המחזה. הוא הגיע לפארק סומידה בעיר פיניקס, ולפתע שמע מישהו קורא “תראו את זה”. הוא הפנה את מבטו לצפון-מערב, וראה עצם מעופף עם 5 אורות עגולים שנע באיטיות בשמיים.

סיימינגטון אמר שהעצם “תפס נתח נכבד מהשמיים“, כפי שאחר-כך יעיד. ברקע העצם עברו מטוסי ג’מבו, שנראו כמו קיסמי שיניים בהשוואה לגודלו העצום (מהעדות של סיימינגטון לא ברור האם העצם עצמו היה בגודל של כקילומטר, או שמא מספר זה מייצג את הגובה בו הוא ריחף). העצם נע באיטיות ולא השמיע אפילו רחש קל, עד שנעלם מעבר לאופק בכיוון השני. סיימינגטון צפה בעצם המעופף במשך דקה תמימה. בכל שירותו בחיל-האוויר כטייס, מעולם לא ראה עצם שכזה, עם יכולות אווירונאוטיות שאין לשום כלי-טיס שהוא מכיר.

טייס קרבי שנשלח לעקוב אחר העצם המעופף, טען שהאורות בשני קצות העצם היו מרוחקים כ-360 מטרים אחד מהשני. הוא חזר לבסיסו מפוחד ובהלם מוחלט. כשמדובר בכל-כך הרבה עדים ועדויות בלילה אחד, ובכללם גם עדים מהימנים כגון ראש-עיר וטייס קרב, קצת קשה לפסול את האירוע כטעות אופטית.

ב-2007 התקבצו כמה פיזיקאים ומהנדסים, בניסיון להבין מה באמת קרה שם. הם שמעו עדויות מפי העדים עצמם, וגילו שמדובר בעצם דמוי V ברוחב של כ-460 מטרים מצד לצד. בתוכנית “תעלומות ב-360 מעלות” בנשיונל ג’יאוגרפיק, הם מעלים כמה השערות בנוגע לסוג ההנעה שמאפשרת לעצם ענק שכזה, לרחף באיטיות לאורך 450 קילומטרים, בלי שום רחש קל שבקלים. אחרי שהם פוסלים מנועי רקטה ורוטורים מסתובבים, שגם יוצרים הרבה רעש וגם מזיזים עצים וצמחים ברוחות חזקות, הם חושבים שאולי מדובר בסוג של הנעה אלקטרומגנטית: מגנטים ענקיים, שאולי היו מקובעים היכן שמופיעים 5 האורות בגוף העב”ם, מתפקדים כמוליכי-על. ברגע שמעבירים בהם זרם חשמלי חזק דיו, ששקול למאסה העצומה של העצם (כ-16 מיליון ק”ג, לפי הערכת המהנדסים), המגנטים רוטטים אלפי פעמים בשנייה ומייצרים מספיק אנרגיה כדי להניע את העצם גם באיטיות וגם במהירות מסחררת (וכל זה בלי להשמיע ולו ציוץ או רחש).

הדמיה של העצם המעופף לפי עדויות ממקור ראשון
הדמיה של העצם המעופף לפי עדויות ממקור ראשון. צילום מסך natgeotv.com

מה שמוזר בכל התקרית הזו, מבחינתי לפחות, הוא שלמרות שהיו כל-כך הרבה עדים בלילה אחד – אף אחד מהם לא חשב לצלם תמונה או וידיאו של העצם המעופף. צילומי הווידיאו שכן צולמו באותו יום, ושמראים סדרת אורות בשמי הלילה, התבררו כפצצות-תאורה שנשלחו לאוויר על-ידי הצבא האמריקאי (ככל הנראה כדי לטשטש עדויות ולגרום לאנשים לפקפק בעצם האמתי שהופיע באותו לילה).

3. הדיסק בנמל אוהייר

7 בנובמבר 2006; השעה 16:00 אחר הצהריים. דיסק מעופף נראה מרחף מעל מגדל הפיקוח בנמל-התעופה אוהייר, בשיקגו, ארה”ב. אורכו מצד לצד מוערך ב-6 עד 26 מטר. לפתע הוא “נורה” למעלה במהירות, כשהוא מחורר את העננים ומשאיר בהם חור עגול ברור ומובחן.

אחת מפקחיות הטיסה בחברת יונייטד איירליינס, התקשרה למגדל הפיקוח כדי לדווח על העצם. היא נתקלת בגלגול עיניים מצד האחראי במגדל, שלא ממש מאמין לה. העצם נצפה על-ידי טכנאי מטוסים, קצינים וקברניטים, אך המדיניות הרשמית של מִנהל התעופה האמריקאי (FAA) מבקשת לא להצהיר על אירועים שכאלה.

בשל הלחץ שהופעל על המִנהל, הוא מפרסם הסבר לתופעה חודשיים לאחר מעשה: מדובר בהחזרת אור שהגיע מנמל התעופה עצמו. רק חבל שבשעה 16:00 אחר הצהריים, שום אור עדיין לא הופעל. הסבר נוסף של המִנהל גורס שמדובר בתופעה אטמוספרית שגורמת לניקוב של עננים, בשל גבישי קרח שנופלים דרכם. בדיקה שנעשתה הבהירה שהטמפרטורות באותו יום, ובגובה בו שהו העננים, לא היו נמוכות דיין כדי ליצור את התופעה.

4. תקרית אנקורג’

דר’ ריצ’ארד היינס (Haines) הוא פסיכולוג ניסויי שעבד בנאס”א במשך עשר שנים, והיה ספקן מאוד בכל הנוגע לעב”מים. אבל לאט לאט התחיל להתחוור לו שמדובר בתופעה אמתית, שמדווחת על-ידי טייסים ואנשי צבא. בשנות ה-70 הוא החל לאסוף מהם עדויות אמינות, ועד היום צבר יותר מ-3,000 עדויות שכאלה מכל רחבי העולם. הוא הבין שמדובר בעצמים אמתיים שנצפו על-ידי אנשים אמינים.

טייסים ואנשי תעופה חוששים לדבר על התופעות הללו, מכיוון שהם מסתכנים בהגדרתם כ”לא-שפויים”, מה שעלול לחסל להם את הקריירה. בדיוק מהסיבה הזו רובם שותקים, ולכן החליט דר’ היינס להקים ארגון שבו הם יוכלו לדווח על התופעות ללא חשש – NARCAP.

טייס אחד הרהיב עוז לדווח ל-NARCAP, על מפגש שהיה לו ב-18 בנובמבר 1986. בסביבות השעה 17:00 באותו יום, קפטן קנג’ו טרוצ’י (Kenju Terauchi), בטיסה 1628 של Japan Air מעל אנקורג’, אלסקה, מדווח על שני עצמים נוספים שטסים יחד איתו. בתמונת המכ”ם נצפה אחד מהעצמים הללו. בשיחה מוקלטת בין הקפטן למגדל הפיקוח, הוא טוען שאינו מצליח לזהות את סוג כלי הטיס, אבל יש לו אורות ניווט ואורות מהבהבים.

העב"ם שנצפה באלסקה, 1986
גודל העב”ם בהשוואה למטוס ה-747 (מבוסס על תרשים של קפטן טרוצ’י)

אבל רק כאשר דר’ היינס עורך איתו תחקיר מלא, מתגלה עוצמת האירוע במלואה. קפטן טרוצ’י מספר שהעצם היה ענק; הרבה יותר גדול ממטוס ה-747 שהטיס. העצם דמה בצורתו לאגוז, והיה בגודל של 3 או 4 נושאות מטוסים (בין 600 ל-800 מטרים בממוצע). בשוליו זהר פס אור לבן, ויצא ממנו עצם מעופף קטן יותר. שני העצמים נעו כל-כך מהר, עד שעיניו של טרוצ’י לא יכלו לעקוב אחריהם. שני העצמים המשיכו להתקרב אל המטוס, עד שהקפטן וטייסיו התכוננו להתנגשות.

פקחי נמל התעופה שקיבלו את השיחה של טרוצ’י, מתקשרים לבסיס חיל האוויר אלמנדורף (Elmendorf). פקח התעופה בבסיס חה”א טוען שהוא רואה החזר מכ”ם כלשהו, אבל לא בטוח אם זה אמתי או טעות כלשהי בנתונים. הפקח בנמל התעופה של אנקורג’ אומר בתגובה: לא, זו לא טעות. לאחר מכן מאשר פקח התעופה בבסיס חה”א, שאין להם שום כלי טיס באזור הזה באותו רגע.

קפטן טרוצ’י רצה להתחמק מהעצם, כיוון שחשש מהתנגשות איתו. הוא קיבל רשות ממגדל הפיקוח של אנקורג’ לבצע פנייה של 360 מעלות. הוא החל לפנות ימינה בתקווה שהעצם לשמאלו ימשיך בקו ישר, אבל העצם נשאר צמוד אליו לאורך כל הסיבוב. מכיוון שהעצם היה מצוי במסלול מעגלי גדול יותר משל המטוס, על מנת להישאר צמוד אליו היה עליו לנוע במהירות גבוהה יותר מהמטוס.

התצפית נמשכת 55 דקות על פני קו אווירי של 550 קילומטרים. הקפטן רואה את העצם, טיס המשנה שלו רואה את העצם, ושני מגדלי פיקוח – בנמל התעופה ובבסיס חה”א – רואים את העצם במכ”ם. ג’ון קלהאן, חוקר המקרה מטעם רשות התעופה הפדרלית (FAA), נפגש עם סוכני CIA שמחרימים את המידע ומשביעים אותו לסודיות. קלהאן שואל את אחד הסוכנים מה דעתו על העניין, והסוכן אומר בלי להתבלבל: ברור שזה עב”ם.

קפטן טרוצ’י מפרסם את סיפורו ברבים, אך הרשויות ביפן מדיחות אותו מתפקידו.

5. גל התצפיות בבלגיה

“הגל הבלגי” התחיל ב-29 בנובמבר 1989, בשעות אחר הצהריים. מוקדן המשטרה בעיר יוּפֶּן בבלגיה, אלברט קרויץ, מקבל שיחה משוטרים המדווחים על עצם מעופף, שהאיר שדה פתוח הנמצא בקרבת מקום. קרויץ ניגש לחלון ומולו הוא רואה עצם משולש, במרחק 200 או 300 מטרים, שט בשמיים כמו ספינה.

מייד לאחר מכן קרויץ מקבל שיחות מאזרחים שראו את העצם, ומורה לשוטרים להתחיל במרדף. מפקד המשטרה, דיטר פלומנס, עקב אחרי העצם יחד עם שותפו, בקרבת הגבול עם הולנד. השניים רואים עצם מאיר מרחף בעיר, ועוקבים אחריו עד לנקודה מסוימת. בסוף העצם נעצר והם יחד איתו. הוא היה דמוי-משולש, עם 3 אורות עגולים בכל פינה ואור אדום מהבהב במרכז.

בשלב כלשהו, מתוך העצם המשולש יצא עצם מעופף קטן יותר. הוא הבהב באור אדום בתיאום מלא עם האור האדום במרכז המשולש. שני השוטרים צופים בעצמים המעופפים במשך כמה דקות, עד שהעצם הקטן נכנס בחזרה אל הגדול, וזה האחרון התעופף משם.

מסתבר שלא רק השוטרים ראו את העצם המעופף באותו לילה. יותר מ-60 שיחות טלפון נכנסו למוקדי המשטרה של יופן באותו ערב. הסיפור מתפשט במהירות ויוצר באז רציני בבלגיה. הוא מדווח בחדשות, ומאלץ את הממשלה והצבא לחקור את הנושא. פטריק פרין, חוקר מטעם ארגון עב”מים בלגי, נוסע ליופן כדי לגבות עדויות מאנשים שראו את המחזה. הוא אוסף 150 עדויות שונות, המתארות בדיוק את אותו עצם משולש בעל 3 אורות עגולים לבנים ואור אדום יחיד במרכז.

איב מילברג, טייס אף-16 שנשלח לבדוק עצם מעופף אחר, מוצא אותות מכ”ם הנעים בתאוצות ובזוויות ששום כלי טיס אנושי לא יכול לבצע. אך מכיוון שלפעמים אותות המכ”ם קופצים מן הקרקע ויוצרים דמויות-שווא על המסך, בלי תמונת מכ”ם נוספת לא ניתן לאשר ב-100% שאכן היה עצם שכזה.

ולמרות זאת העדויות בבלגיה ממשיכות להגיע, גם 18 חודשים לאחר התקרית הראשונה ביופן. ב-4 באפריל 1990, בשעה 10 בלילה, בחורה טיילה עם כלבה בגינה ציבורית, כשלפתע ראתה עצם מעופף בשמיים. היא נכנסה במהירות הביתה וביקשה מהחבר שלה שיצלם את העצם. נשארו לו רק 2 תמונות במצלמה – אחת מהן יוצאת שחורה לגמרי, אבל בשנייה רואים שלושה אורות עגולים בצורת משולש, ועוד אור אדמדם אחד במרכז.

התמונה מגיעה גם לידיו של הקצין האחראי על השטח האווירי של בלגיה, אלוף דה-בראואר, וגם לידיו של חוקר העב”מים פטריק פרין. פטריק חושב שמדובר בזיוף, ומנסה לראות אם יצליח לשחזר אותו בעצמו. משנכשל בניסיונותיו, הוא פונה למומחה לתצלומים דיגיטליים כדי שיבחן את התמונה. במשך שנה שלמה התמונה נבדקת על-ידי פרופ’ מארק אשואה, פיזיקאי גרעין באקדמיה הצבאית המלכותית בבריסל. הוא מוצא ששוליו הקרובים של העצם מטושטשים מעט, אבל השוליים הרחוקים יותר מטושטשים שבעתיים; מה שמעיד על כך שאכן מדובר בעצם אמתי, שצולם בזמן שנע מצד לצד. אלוף דה-בראואר שולח את התמונה לפיזיקאי גרעין אחר, פרופ’ אנדרה מריון, שמגלה שהעצם פולט שדה מגנטי סביבו. מתוך כך מסיק פרופ’ מריון שייתכן כי העצם נע באמצעות מערכת אלקטרומגנטית, היוצרת כוח דחף באמצעות פלזמה ושדות חשמליים ומגנטיים.

חשוב לציין שאחרי כל הבדיקות הללו, אזרח בלגי יצא בהצהרה שזייף את התמונה, באמצעות עצם משולש מפוליאסטר. גם אם התמונה המדוברת מזויפת, זה עדיין לא משנה את העובדה ש-16 שוטרים שונים ראו עצם מעופף מעל העיר יופן באותו לילה. גל התצפיות הבלגי נמשך כ-18 חודשים, כלל יותר מ-2,000 עדויות ולאחר מכן הסתיים בבת-אחת. אלוף דה-בראואר מחיל האוויר הבלגי, טוען שרק כ-650 עדויות מתוך האלפיים נחקרו, ומתוכן 500 עדויות נשארו בלתי מוסברות.

ריצ’ארד קון הנרי, פרופ’ לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ג’ון הופקינס, טוען שלנסות להבין בדיוק מהם אותם עצמים מעופפים, יהיה שקול לניסיון של עכברים במעבדה להבין את החוקרים הבודקים אותם. לא סתם כתב הסופר ארתור סי קלארק, שטכנולוגיה בלתי-מוכרת נראית בדיוק כמו מעשה קסמים.

ניק פופ, חוקר עב”מים לשעבר במשרד ההגנה הבריטי (1985 – 2006), טוען שלא הכול זה אורות של מטוסים, בלונים אטמוספריים ותרמיות. יש תופעה אמתית מאחורי חלק ניכר מהתצפיות, גם אם לא ברובן.

סוף-דבר

אומנם נכון הוא שאי אפשר לסמוך על הזיכרון ועל החושים האנושיים, והקלות בה ניתן לייצר זיכרונות מזויפים היא מדהימה. אבל פה מדובר בעדויות של אנשי חיל-אוויר וצבא, שוטרים ואנשים אמינים. האם כולם הוזים הזיות וסומכים על זיכרונות מזויפים? אם כן, הפועל היוצא מכך הוא שאף אדם אינו כשיר לתת עדות בחייו; לא במשטרה ולא בבית-משפט.

הספקנים הגדולים ביותר, גם אם אינם שוללים את קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדה”א, כן שוללים את יכולתם של אותם חיים להגיע עד אלינו. וכל זה למה? בהסתמך על מגבלת מהירות האור בתורת היחסות. לי זה נשמע כמו ילד שסותם את אוזניו כשמדברים אליו, ושר בקולי קולות; העיקר לא לשמוע את האמת.

Secret Access: UFOs On The Record
הסרט המלא (אנגלית)


מקורות נוספים

“אני יודע מה ראיתי”, ערוץ 8

פרויקט חשיפה

עב”מים, חוצנים ופיות

4 תגובות


  1. אני יודע שיצורים מחוץ לכדור הארץ קיימים אני רק לא מבין מדוע הנוגעים בדבר מעלימים מידע הכל מושרש על אינטרסים
    מעניין מה האינטרס שלהם שהציבור לא ידע על קיומם של החוצונים יכול להיות שהם לא רוצים שאולי הדבר יצור פאניקה אולי הם מפחדים שזה ישנה את האמונה של בני האדם שמושרשת על תורה אולי זה אינטרסים אישים של מדינות שהמידע שיש בידהם ישאר חסוי למדינות אחרות בגלל הטכנולוגיה העצומה שהם מפיקים אני יכול לתת אלף תאוריות קונספירציה אבל אין לי באמת מוסג למה הם מעלימים ומחסלים כל מידע בנוגעה ליצוריים האחרים שחיים מחוץ לכדור הארץ וכן אני כן מאמין בבורא עולם כמו שברא אותנו ככה ברא עוד רבים וטובים {או רעים} חוץ מאיתנו

    הגב

    1. תראה, לדעת בוודאות אי אפשר. מה שכן אפשר הוא לסמוך על עדויות אמינות של אנשים שמבינים על מה הם מדברים (כמו בפוסט הזה), ומכך להסיק שיש סיכוי גדול מאוד לחיים מחוץ לכדה”א. אבל לדעת בוודאות מוחלטת… זה יקרה רק כשהם ינחתו פה רבתי.

      הגב

  2. לגמריי יש חוצנים/עבמים מי שאומר שלא סתם פוחד או כי הוא אטום במחשבות שלו.
    לגביי זה שאמרו שזה נראה כמו ספינה ששטה,ויצאו ממנה עוד כלי תעופה קטנים ואז חזרו לספינה.
    יכול להיות שזה הבסיס שלהם! תחשבו על זה ככה בצורה הבאה:הספינה ששטה באוויר היא כמו שיש לנו בעולם נושאת מטוסים ששטה במים בים.ומשם יוצאים המטוסים לתקוף או סתם מתאמנים וכו’.
    אותו דבר אולי לגבי הספינה ששטה באויר של העבמים. יש להם ספינה גדולה ששטה/טסה באוויר,ומשם יוצאים להם כלי תעופה קטנים כדי לעשות את מה שהם צריכים בשביל המשימות שלהם.ואז כלי התעופה הקטנים חוזרים לבסיס שלהם בספינה השטה הזאת.
    הגיוני או לא? זה כבר רק הם יודעים,ואנחנו רק נמשיך להסתקרן עוד ולשאול עוד עליהם.

    הגב

  3. הסיבות יכולת להיות :
    מי שמחזיק ביידע וטכנולוגיה חוצנית אם אכן יש קשר ישיר עם כאלה ,אזי סביר להניח שמדינה כזו מסוגלת לייצר נשק או כל דבר אחר שייתן יתרון על פני מדינות אחרות
    אם אכן היה קשר כל השנים הללו עם יישויות מעולמות אחרים , גם כאן יש לממשלה זו או אחרת את הרצון לשמור על איפול מוחלט , כי יכול להיות שמועבר מידע חשוב שתכליתו לסייע לנו בהבנת הייקום ויכול להיות שתושבי כדור הארץ עדיין לא בשלים לקבל את המידע הזה מחשש לכל מיני התפתחויות …
    עניין גילוי יישויות מעולמות אחרים עלול לערער כל מיני אמונות דתיות. ???
    מה שברור שאנחנו לא לבד וטפשי לחשוב שאנחנו הייצורים ה ״תבוניים ״ , היחידים בכל הייקום על כל מליארדי הכוכבים ואנחנו לא יכולם להתעלם מההיסטוריה ארוכת השנים של הייקום העצום הזה ,וסביר להניח שכל היצירה המדהימה והמופלאה שאנחנו בקושי מגרדים עם היידע וההבנה שלנו ,קצהו של עניין.
    והבה נהיה צנועים וענווים ונשאיר את האגו שלנו במקום הראוי ושלא נשכח שאנחנו רק נמלים בעיני מי שמחזיק בתפקיד הבריאה והיצירה של עולם מופלא זה.
    ורק הזמן , מחקר , למידה וסייעתא דשמייה אם אכן יירצו לסייע בידינו כדי להבין את הנעשה בעולמינו אנו.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *