הצביעות הפלסטינית: כיבוש ירדן

אוכלוסיית ירדן דהיום רובה ככולה פלסטינית. האליטה ההאשמית בשלטון היא מיעוט בירדן, אך בעבר זה לא היה כך.

מכיוון שהשושלת ההאשמית סייעה רבות לבריטניה במלחמתה בטורקים, ב-1921 הסכימה בריטניה להקצות לה שלושה רבעים מהשטח הנמצא ממזרח לירדן (אגב – על חשבון שטח שהיה מיועד למדינת היהודים). כך הוקמה האמירות הירדנית בתחילת המאה ה-20. עם סיום המנדט הבריטי והפעלת תוכנית החלוקה של האו”ם בנובמבר 1947, תקפה ירדן את ישראל במלחמת העצמאות, יחד עם שאר מדינות ערב. היא כבשה את ירושלים המזרחית ואת הגדה המערבית.

אם עד לאותו רגע שטחי ירדן המזרחיים כללו בעיקר בדואים נאמנים לשושלת ההאשמית, הרי שמאותו רגע האמיר של ירדן נתן אזרחות למאות אלפי פלסטינים זרים, שהפכו להיות הרוב בממלכה הירדנית. בין 1946 ל-1949 הפכה האמירות הירדנית לממלכת ירדן, והאמיר עבדאללה הפך למלך עבדאללה הראשון.


ב-1951 נרצח עבדאללה הראשון על-ידי פלסטינים
, בעת ביקור בהר הבית. בסופו של דבר הגיע לשלטון נכדו של עבדאללה, המלך חוסיין (1953). באותה תקופה פלסטינים מהגדה המערבית סייעו לפדאיון המצרי להרוג ישראלים, והצבא הירדני – ששלט אז בגדה – נלחם בתופעה. ב-1964 הארגון לשחרור פלסטין (אש”ף) הוקם בהר הזיתים בירושלים (לא בעידודה של הממלכה הירדנית, יש לציין).

ב-1967 נגררה ירדן לתקוף את ישראל במלחמת 6 הימים, והפסידה את מזרח ירושלים ואת הגדה המערבית. הפלסטינים, שהיו אז כ-80% מאוכלוסיית ירדן, הפעילו בסיסי טרור נגד ישראל משטחי הממלכה הירדנית. ארגון הפתח הפלסטיני ניסה להתנקש בחייו של המלך חוסיין ולהשתלט על המדינה. כנראה שלדידם של הפלסטינים – גם ירדן היא חלק מפלסטין.

זה היה הקש האחרון. בחודש ספטמבר 1970 הורה חוסיין לתקוף את בסיסי אש”ף. אלפי פלסטינים נהרגו ב”ספטמבר השחור”, ואנשי אש”ף ברחו לדרום לבנון. המלך חוסיין לא נגרר למלחמת יום כיפור ב-1973, כפי שנגררה ירדן למלחמות אחרות נגד ישראל, ובאינתיפאדה הראשונה אף ניתק את הקשרים המנהליים עם הפלסטינים ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים. ב-1994, אחרי עשרות שנות משא ומתן חסוי, חתם על הסכם שלום עם ישראל.

עם מותו של חוסיין, ב-1999, עלה לשלטון בנו, עבדאללה השני. ב-2009 החל עבדאללה בתהליך ניתוק אזרחותם של הפלסטינים בירדן, אף על פי שהם מהווים רוב במדינה (לצד שבטים בדואים). ניסיונות ההפיכה והרצח מצד הפלסטינים הספיקו לה, לממלכה הירדנית, ולכן אין פלא שקולהּ כמעט אינו נשמע נגד ישראל. הם יודעים עם מי יש לנו עסק.


נראה שהפלסטינים מנסים לרקוד על כל החתונות כבר עשרות שנים
: היכן שיצליחו להדיח את השלטון בהפיכות וברציחות, יקראו לשטח “פלסטין”. לא משנה אם זה בירדן, בישראל, בסוריה או במצריים. “אנחנו נמשיך לירות טילים ולרצוח אזרחים, עד שמישהו פה יוותר ונקבל מדינה”. אכן “שפיות” במיטבה, המוכיחה שוב ושוב שהפלסטינים משחקים משחק מלוכלך כבר עשרות שנים. והעולם כולו בולע בשקיקה את כל סיפורי המסכנוּת שלהם.

ירדן אינה מעוניינת להפוך למדינה פלסטינית. היא אישרה ל-100,000 פליטים סורים להיכנס לשטחה (אלו שנמלטו מאימת הרוצח אסד), אך לפליטים הפלסטינים בסוריה אין היא מאפשת גישה לממלכה. מדוע? כי אולי כבר יש לה, לירדן, ניסיון רע ומר עם ניסיונות ההפיכה של הפלסטינים, עם רצח של מלך אחד וניסיון לרצח של מלך נוסף.

או שמא גם ירדן צריכה לוותר על שטחים תמורת שלום עם הפלסטינים?

12 תגובות


  1. לא מעניין.
    להצביע על הגיבנת של מישהו אחר לא ממש מעלים את שלי (גם אם שלו יותר גדולה)

    הגב

    1. נכון, כשישראלים עושים את זה זה לא מעניין.

      אבל כשהפלסטינים עושים את אותו הדבר בדיוק (ומאשימים את ישראל בכל הבעיות שלהם כבר עשרות שנים), כל העולם מטה אוזן.

      צביעות, כבר אמרתי?

      הגב

  2. אפשר להסתכל על זה אחרת(ואני לא אומר אם זה נכון או לא נכון):
    שהם מסכנים כבר עשרות שנים ומנסים לשלוט במדינה משלהם ולא הולך להם.
    לפי ראייה זאת יש להם מזל רע והם לא “רוצחים באופי”.
    ועוד לפי תפיסה זאת יתכן שמדינה משלהם תשקיט את הרעב ותמתן את הצורך ברציחות.

    הגב

    1. כן, גם אני פעם חשבתי ש”אם רק ניתן להם, הם ירגעו”.
      ברק ניסה לתת (97% מהשטחים) – לא הצליח.
      נתניהו נתן (ג’נין, חברון ושות’) – לא עבד.
      שרון נתן (עוטף עזה) – לא הלך.

      מי הבא בתור לנסות ולראות, שכמה שננסה לא יעזור?

      הגב

      1. כן אבל שים לב שאין להם מדינה ורווחה כלכלית.
        אנחנו עדיין שולטים מה יכנס לשטחים והאחריות היא שלנו.

        כמו שאומרים אלון גל ומיכל דליות עד שלא תעביר את האחריות ל”ילד” הוא ימשיך להתנהג
        בצורה לא אחראית,במקרה זה משתולל ורוצה(אולי רוצח 🙂 עוד.

        הגב

        1. אם אתה מעוניין שהם יקבלו נשק שישמש בסופו של דבר נגדנו – אז אדרבא, בוא נפסיק לפקח על היוצא והנכנס לעזה.

          הגב

          1. ידעתי שתגיד את זה. lmfao
            אבל תראה איזה כיף ברגע שיש להם מדינה אפשר להפציץ אותם חופשי כי אז זה כוחות,
            יהיה להם נשק ללא הגבלה.

            חוץ מזה אתה יודע שבסוף תהיה להם מדינה אז למה סתם לגרור את הגוויה.
            בוא נגמור עכשיו עם החלק המגעיל של המלחמות והבאלגן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *