הציור השבועי לילד: הבלוף הפלסטיני

רבים ממהרים להגן על הפלסטינים ועל זכויותיהם, אבל שוכחים שאף פלסטיני לא ממהר להגן על זכויותינו שלנו. רבים שוכחים שרוב הפלסטינים תומכים בשלטון החמאס והחיזבאללה, וכן בשיטות הטרור המופעלות על ישראל. מעולם לא ראיתי הפגנות של פלסטינים ברחובות עזה, הזועקים "שלום עכשיו" עם ישראל (ואני בטוח שגם לא אראה). ככה זה כשעושים מאתנו צחוק, ואנחנו – בשם החמלה, האנושיות והרב-תרבותיות – ממשיכים לתת להם דלק למדורה.

החמאס והחיזבאללה הם מקרה מובהק של "פרדוקס הסחטן" *. ככל שאנחנו מנסים יותר לפייס אותם, ולתת להם שטחים, כך הם רואים את החולשה שלנו, במקום את האנושיות שבנו. כך הם ממשיכים לדרוש עוד ועוד. הרי גם אחמדינג'אד נוהג באותה צורה, צוחק על כל העולם וממשיך במרוץ אל עבר פצצה גרעינית. אז למה לא לתמוך גם באחמדינג'אד? מסכן, אנחנו דורכים גם על הזכויות שלו, שכוללות את הזכות להשמיד ולהרוס.

לצערי הרב, מרבית הפלסטינים נגועים באותו חוסר-שפיות מובנה שקיים אצל אחמדינג'אד; מרביתם תומכים בשלטון הטרור של החמאס והחיזבאללה. לא משנה שכבר יש להם את עזה, ובקרוב תהיה להם הגדה ואולי אפילו את ירושלים המזרחית; כשאתה טרוריסט תמיד אפשר למצוא עוד תירוץ להמשך המלחמה. אז בבקשה, ילדים, מצאו את ההבדלים בין הפלסטינים לאחמדינג'אד. שניהם רוצים לחסל אותנו, אבל רק בצד אחד אנחנו ממשיכים לתמוך ורק עליו ממשיכים לרחם. מעניין למה.

אנשים רבים טוענים, ובצדק, שאנחנו צריכים להפסיק לשלוט על עם אחר. אני מסכים, בלי קשר לשאלה האם הדרישה למדינה פלסטינית היא מוצדקת (ירושלים אינה מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת, ואפילו מנהיגי העבר של הפלסטינים טענו שמדינת פלסטין היא בלוף, ואינה יותר מכלי במלחמה נגד היהודים). ולמרות זאת יש להם את עזה ועוד שטחים אחרים שבוודאי יינתנו להם. אבל זה לא מספיק, ואנשים ממשיכים לנבור ולחטט בפצע הפתוח הזה, כאילו רק היהודים אשמים בו.

אז אם בשיעור היסטוריה אתם חפצים, אפשר לשאול מדוע הערבים טבחו ביהודים במאורעות תרפ"א ותרפ"ט, בשנות העשרים? אז לא היה סכסוך על גבולות 48 או גבולות 67. באותם ימים ישראל עוד לא קיבלה עצמאות, אז מדוע טבחו בנו? מה היה התירוץ המוצדק באותה תקופה? ולאלו המרהיבים עוז לאמור שכל היהודים הגיעו בכלל ממדינות אחרות, וארץ ישראל אינה שלהם – אזכיר שוב מאורעות היסטוריים פעוטים:

במאות ה-8 וה-6 לפני הספירה האשורים והבבלים פלשו לממלכה היהודית, שהייתה קיימת לפחות מהמאה ה-11 לפני הספירה, וגירשו את מרבית היהודים מארץ ישראל (אחריהם עשו זאת שוב הרומאים, במאה הראשונה לספירה). אברהם העברי חי לפני 4,000 שנה, והוא אבי האומה הישראלית והאומה הישמעאלית גם יחד. מי שמסרבים להכיר בכך הם הקיצוניים משני הצדדים – היהודי והפלסטיני (והערבי בכלל).

עד היום כועסים עלינו בעולם בגלל סיכול המשט לעזה; בעיקר באירופה, שעוד לא טעמה מטוס בתוך בניין, כמו ארצות הברית. אולי זה מה שדרוש לחידוד הסולידריות? אולי זה מה שיביא את ההבנה שמאסלאם קיצוני שום דבר טוב לא יוצא? צר לי על הקיצוניות שבדבריי, אבל אני בטוח שהאירופים המתחסדים יסלחו לי. הם כבר רגילים להביע תמיכה בשיטות קיצוניות אחרות, כמו אסלאם פונדמנטליסטי. אירופה תומכת בחמאס ובחיזבאללה המסכנים, שאגב ממשיכים לצבור נשק בעזה, עד שבקרוב שוב ישמש נגדנו בעוד מלחמה חסרת-תועלת.

בשנות השמונים הפצצנו את הכור בעירק, ולאחרונה גם את הכור בסוריה. אני בטוח שכולם כעסו וממשיכים לכעוס עלינו בשל כך. עד שכל המתחסדים באירופה ובארצות הברית מתעוררים לפתע להבין, שהנשק הזה עלול לשמש גם נגדם יום אחד. ואז, לפתע, כולם סותמים פיות ומנשקים את כפות רגלינו, על שהעזנו לעשות את מה שהם רצו – אבל חששו לפגוע בזכויותיהם של ה"מסכנים". אכן מסכנים; כל רצונם הוא לחסל את המתנגדים, והרי זו אמונה לגיטימית כמו כל אמונה אחרת.

כשמנצלים אותנו לרעה, דורכים לנו על הדמוקרטיה ומחריבים אותנו בשם חופש הביטוי – אין שום מקום לסליחה, לאנושיות ולרב-תרבותיות. לפעמים אנשים שואלים אותי האם אני ימני או שמאלני בדעותיי. אני מתפלא מעצם השאלה, כי היום כבר אין הבדל בין שני הצדדים. אפילו אריאל שרון – גדול המתנגדים לאש"ף, שלא יכול היה להוציא משפתיו את הביטוי "מדינה פלסטינית" – פינה התנחלויות. היום כבר לא משנה מי אתה, כי כולנו נעשה את מצוות אירופה וארצות הברית.

ולכן אומר אני:
אני לא ימני, אני לא שמאלני. אני הגיוני.
ואם מישהו רוצה לעשות מזה סטיקר – יבורך.

——————————————————-

* תורת המשחקים היא שיטה מתמטית לניתוח סיטואציות אנושיות מורכבות: שיתופי פעולה, מצבי מלחמה, בעיות כלכליות ועוד. תורת המשחקים ממליצה לנו, כבני אדם, תמיד לשתף פעולה בינינו, שכן התוצאות יהיו לטובת כולם. תורת המשחקים גם מזהירה אותנו מפני שחקנים שאינם משחקים בצורה הוגנת – ככל שנתרפס בפניהם, כך הם יראו בנו חלשים וימשיכו לדרוש עוד. זהו "פרדוקס הסחטן".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *