התחלה / Inception (זהירות, ספוילר לפניך)

התחלה / Inceptionבעיניי אין ספק – Inception הוא סרט העשור, לא פחות. עלילה מבריקה בהחלט, ברמת מורכבות שכמותה כבר מזמן לא ראיתי בקולנוע (מאז “ממנטו” המשובח ורווי-ההפתעות).

“אינספשן” הוא סוג של “מטריקס פוגש את עיר אפלה”, ובכך טמון כוחו המהפנט. מתחילתו ועד סופו, לא נשמע ולו רחש אחד בקהל הצופים באולם. עד כדי כך הוא מרתק ומותח; משאיר אותך דרוך לקראת התפנית העלילתית הבאה בתור.

מדובר באנשים שחודרים לחלומותיהם של אחרים, בזמן שינה, ומחלצים מהם מידע חיוני (בהתאם למה שנחוץ להם). לא נכנסים שם יותר מדי לפירוט איך אפשר לפלוש לחלומו של מישהו, אבל כולם מחוברים למכשיר אחד, שגם מרדים אותם וגם מאפשר להם לחלוק באותו חלום.

רמת השיח המדעי בסרט היא גבוהה, כמעט כאילו מדובר במדעי החלום. למשל, גורסים גיבורי הסרט, חמש דקות של חלום בעולם המציאות, מקבילות לשעה עבור החולם.

דבר נוסף שמבצעים גיבורי הסרט הוא “חלום בתוך חלום” – לאחר שהם מרדימים מישהו ופולשים לחלומו, הם מסוגלים – בתוך החלום – להרדימו שוב ולגרום לו לחלום בשנית. וגם בתוך אותו חלום שני, ניתן לבצע את אותה הפעולה.

באופן כזה הם פולשים עמוק יותר לתת-המודע שלו, וזאת כדי להוציא מידע שקבור בו כל-כך עמוק, עד ששום טכניקה אחרת לא הייתה מחלצת אותו החוצה, אל המוח המודע.

שם הסרט, Inception, משמעו שתילה או הטמנה של רעיון. זהו טריק נוסף שמבצעים גיבורי הסרט – הקשה ביותר לביצוע. לא סתם לפלוש לחלומו ולתת-הכרתו של אדם ולהוציא ממנו מידע, אלא לשתול בו רעיון. התחלה של רעיון כלשהו, שיתפתח בסופו של דבר להתנהגות הרצויה להם בעולם המציאות.

הם שותלים אך ורק את זרע הרעיון, כיוון שהוא צריך להתפתח ולצמוח מתוך הווייתו של החולם; אחרת הוא ידחה את הרעיון ולא יקבל אותו.

רמת המורכבות של הסרט מסתבכת והולכת, כשמבינים שכל פלישה לחלומו של מישהו, מביאה עמה סיכון גדול. תת-המודע של החולם מתחיל להתקיף את הפולשים, בחלום עצמו, וצריך להימנע ממנו או להילחם בו.

תת-המודע המסוכן ביותר מתגלה, איך לא, כשייך לגיבור הראשי בסרט. הוא הדחיק שם כל-כך הרבה דברים, עד שהם מנסים לחבל כמעט בכל ניסיון שלו לפלוש לחלומות של אחרים. בנוסף, הסרט שובר את השיא של עצמו בכל פעם שרמות החלום מעמיקות והולכות (עד כדי 4 חלומות, זה בתוך זה, כמו בבושקות).

קיצורו של עניין (ובמידה שלא הרסתי לכם את הסרט) – רוצו לראות!
מבטיח לכם שלא תתחרטו. גם פסקול הסרט הוא מהמשובחים:

3 תגובות


  1. אכן סרט גדול. מצאתי בו הבה מן המשותף לסיפוריו של בורחס. המבוכים, עולמות מופלאים שנבראים ואם איני טועה לבורחס יש סיפור על מכשף החולם אדם בצורה כה מושלמת עד כי האדם אינו מודע כי הוא יציר חלום. בסוף הסיפור מתגלה למכשף כי הוא בעצם יציר חלום בעצמו…

    הגב

  2. מעניינת גם התיחסות העצמית של עלילת הסרט למדיום עצמו. גם במאי של סרט מייצר חלום שלתוכו הוא מנסה לשאוב את הצופה. גם הבמאי מעונין כי הצופה לא יבחין באשליה וירגיש בתוך העלילה.

    אגב הארכיטקטורה של בניית רבדי החלום בסרט מרתקת ככל שיורדים יותר נמוך לדמויות יש לא רק יותר זמן אלא גם מרחב: פנים של מכונית, מלון, ערבות שלג,עיר. מצד שני הפירוט של הסביבה הולך ויורד לדוגמא ערבות השלג בהן
    הכל צבוע בלבן או העיר הענקית שבה כל הביניינים הגבוהים נראים אחד העתק של השני.

    הגב

    1. תפישה מעולה! באמת לא שמתי לב שיש גם יותר מרחב, ולא רק זמן.
      אני מקנא בתסריטאים/סופרים שמסוגלים ליצור עולם שכזה. אני רואה בזה סוג של גאוניות.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *