מלחמת הדת במדע

בעבר כבר כתבתי אודות מלחמת המדע במיסטיקה, ואיך צרוּת-העין של מדענים רבים לא מאפשרת את קיומם של רעיונות שאינם מדעיים. יש אפילו קבוצות של מדענים וחובבי-מדע, כמו ארגון “בשער” או אתר “הידען”, הרוצות להכתיב את סדר היום, לסלק תוכניות טלוויזיה העוסקות במיסטיקה ולכפות על הציבור תפישת-עולם אחת.

הצד השני, והמוכר יותר, של המטבע, קשור לדיקטטורה המחשבתית הנקראת “דת” (מדהים כמה שדת ומדע דומים האחד לשני בצורות מסוימות). מבחינה היסטורית, אנשי-דת רבים ניסו להכניס מקל בגלגלי המדע והקדמה. מרגע שרומא העתיקה התנצרה במאה הרביעית לספירה, הלך המדע ונדחק אחורה לטובת “הכול כבר כתוב בספרי הקודש”. כפי שאני רואה זאת, ההתנצחות המודרנית בין דת ומדע באה לידי ביטוי בעיקר בשלוש צורות – האחת לוחמנית, השנייה מגשרת והשלישית נייטרלית.

הגישה הלוחמנית
אינספור רבנים, מטיפים נוצרים ואנשי-דת מוסלמים, מעלימים-עין מהעובדה שהם מדברים בטלפון הסלולרי וגולשים באינטרנט – פרי פיתוח מדעי – ובאותה נשימה פוסלים את אותו המדע בדיוק, כשמדובר בבריאת-העולם או באבולוציה. לדידם המדע עובד חלקית, בהתאם למה שנוח להם, ולא עובד כלל כשמדובר בדברים שמתנגשים בתפישת-עולמם.

ואין שום תחום מדעי יותר שנוי-במחלוקת מאשר האבולוציה הביולוגית של המינים, מאז ניסח אותה דרווין במאה ה-19. ומדוע כל-כך קשה לבריאתנים להאמין שהאבולוציה נכונה? מפני שכאן כבר לא מדובר בטלפון סלולרי או בננוטכנולוגיה; כאן מדובר בקודש הקודשים – האדם בכבודו ובעצמו. ולא ייתכן שפאר היצירה יגיח מן הקוף, או מאיזה רפש אורגני שנח על פני המים בימי בראשית.

קודם כל כתוב בתנ”ך שאלוהים ברא את העולם ואת בני-האדם. ואם זה לא מספיק לכם, יספקו מתנגדי האבולוציה טיעונים “מדעיים” שונים, על מנת להראות כמה הם צודקים. לדוגמה: אף אחד לא יחשוב שמחשב שולחני הגיע לעולם במקרה, מה שבהכרח אומר שיש לו יוצר *; אלוהים הניח את עצמות-הדינוזאורים על פני הקרקע, כדי שנחשוב שהם היו שם לפני מיליוני שנים; ועוד שאר טיעונים מופרכים מהיסוד.

שלא תטעו – מותר להם לחשוב מה שהם רוצים; אבל אם כבר הם מתנגדים למדע ואינם מכירים בכך שהוא פועל, נא יוותרו על הטלפון, הטלוויזיה, הרכב, האינטרנט… ולמעשה על כמעט כל דבר אחר שהמדע ה”שגוי” יצר.

אומנם לדעתי המדע הוא לא הדרך היחידה להגיע להבנה אודות העולם (אני אישית מאמין שיש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים, ושהמדע הנוכחי אינו מסוגל לטפל בהם); אבל אינני פוסל את המדע או חלקים ממנו, לטובת טיעונים מופרכים מהסוג שמעלים הבריאתנים (ובכך, אגב, אני שייך לגישה הנייטרלית, שעליה ארחיב בהמשך).

הגישה המפשרת
מנגד, ישנם אלו שדווקא מנסים לפשר ולהראות שהמדע והדת עולים בקנה אחד זה עם זה. אין שום התנגשות בין התנ”ך והמדע, כי שניהם מתארים את אותה מציאות. למשל, בספר בראשית כתוב שאלוהים ברא קודם את הלטאות הגדולות (הדינוזאורים), ורק אחר-כך את הציפורים. מבחינה היסטורית זהו תיאור נכון – הציפורים הן פרי חלציהם האבולוציוניים של הדינוזאורים.

הפיזיקאי ג’רלד שרודר טוען שאם ניקח בחשבון את התארכות הזמן בתורת היחסות, הרי שמנקודת המבט שלנו היקום בן 14 מיליארד שנה (לפי תיאוריית המפץ הגדול). אך מנקודת מבט יחסותית, בעקבות התפשטות היקום, אותן 14 מיליארדי שנים שקולים ל-6 ימים מנקודת המבט של ראשית היקום – אותם 6 ימי הבריאה בספר בראשית (הנה הסבר מפורט יותר).

כלומר אם לוקחים בחשבון את התפשטות היקום ואת תורת היחסות, 14 מיליארד שנות היקום שקולים לששת ימי הבריאה – והנה יש לנו התאמה מלאה בין המדע לתורה. טיעוניו של דר’ שרודר לא תמיד מקובלים על חרדים ודתיים, וכנראה שגם לא על מדענים (להלן מאמר תגובה של האסטרופיזיקאי אליה ליבוביץ’); אבל האיש בהחלט מנסה לפשר בין דת ומדע.

הגישה הנייטרלית
גישה זו גורסת כי יש תורה מצד אחד ומדע מצד שני. האחד אינו קשור לאחר, ואין לערבב ביניהם – כיוון שהם לא עוסקים באותם דברים. התנ”ך איננו ספר פיזיקה הבא להסביר את בריאת העולם ואת המציאות; הוא מהווה אך ורק ספר-חוקים למאמין, המעוניין לעסוק בעבודת האל. לא צריך לחפש בתנ”ך הוכחות לאמיתות המדע, כיוון שאין זו מטרתו של התנ”ך.

אני אישית שמעתי אודות הגישה הזו בהקשר לרב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’ (אביו של המדען אליה ליבוביץ’, ששמו מוזכר למעלה). ליבוביץ’ היה מה שקרוי בפילוסופיה “אקטואליסט”, כלומר – לדידו רק מה שאפשר לראות ולמדוד הוא מה שקיים באמת, ללא תוכן פנימי נסתר (“אין בתוכן אלא מה שמתגלם בקליפה“) **. ליבוביץ’ טוען, בעצם, שדת היא מסכת-חוקים שיש לבצע – ולא יותר מכך. התורה לא אמורה לתת לנו דבר מעבר לכללים הנחוצים לעבודת האל – לא ידע על העולם, לא משוואות פיזיקה, לא הוכחה או סתירה של האבולוציה וכו’.

כפי שציינתי לפני כן, זו הגישה המועדפת עלי. היא משלימה (קומפלמנטרית) ונותנת מקום של כבוד לכל צד – זה הדתי וזה המדעי. כל אחד מהווה תיאור מסוים של המציאות, בלי קשר לשאלה מי מהם יותר נכון או אמתי. כמובן שאצלי המדע לוקח את הבכורה, אבל אני גם מכיר במגבלותיו ובדיקטטורה המחשבתית שחלק מחסידיו מנסים להשחיל לכולנו.

————————————-
* הטיעון אודות היוצר שגוי בבסיסו, מכיוון שמחשבים ושעונים אינם חומר ביולוגי – אלא חומר דומם. חומר ביולוגי-אורגני, שיש לו את הרכיבים המספקים לקיום ההגדרה “חיים”, מסוגל לשכפל את עצמו ולהעביר מידע מדור לדור. מחשבים ושעונים אינם משכפלים את עצמם ואינם מעבירים מידע מאחד לשני (לפחות לא בזמן הקרוב).
נקודה נוספת – אם אף אחד לא יצר את אלוהים (כי הוא נצחי), מדוע צריך לחשוב שמישהו יצר את היקום? אומנם הייתה ליקום נקודת התחלה בזמן ובמרחב, אבל מי אמר שהיא לא חלק מתוך משהו נצחי שתמיד נמצא שם? אם לאלוהים מותר להיות נצחי, גם לנקודת ההתחלה של היקום מותר.

** בכך דומה ליבוביץ’ לקאנט ואפילו למכניקת הקוואנטים, אלא שהוא הרבה יותר קיצוני מהם. דוגמה טובה לאקטואליזם היא הגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה, שעוסקת אך ורק בהתנהגות הבאה לידי ביטוי הלכה למעשה (בניגוד לאחותה למקצוע, הפסיכואנליזה, שחופרת לנו בנפש, באימא ובאבא).
נקודה נוספת – אחד המחקרים הפסיכולוגיים מהשנים האחרונות, הראה שאין דבר כזה “אני” קבוע, מתמשך וגרעיני; אנחנו מייצרים את עצמנו כל פעם מחדש, בהתאם לסיטואציה. מסתבר שברקלי ויוּם צדקו במידה כזו או אחרת.

2 תגובות


  1. אלה: למרות שאני מאמין בשיטת הקבלה ובחוכמתה, במיוחד אחרי המאבק הארוך עם האמונה הקודמת שלי ואחר-כך עם האתאיזם ודתות אחרות, עדיין יש לי ספקות, לא לגבי חוכמת הקבלה עצמה, אלא בקשר שלה עם העולם החומרי שלנו. למשל חכמת הקבלה קודמת לכל הדתות, והדתות נבעו מחכמת הקבלה, אבל ההיסטוריונים טוענים שההינדואיזם הופיע לפני תקופת אברהם.
    תשובה: יש סה”כ שלוש דתות, יהדות, נצרות ואיסלם. הדתות נוצרו אחרי חורבן בית המקדש, זאת אומרת אחרי נפילת עם ישראל מאהבת הזולת לשנאת חינם. קודם נוצרה היהדות, אחר כך הנצרות ואחריה האיסלם.
    כמובן שהיו אמונות גם לפני כן, לפני אברהם ואפילו לפני אדם. אברהם עצמו (כמו אביו) היה כהן בבבל. לא רק בבבל היו אמונות ודתות, אלא כבר לפני כן בכל העולם .
    התורה מספרת לנו רק על המרכיב הרוחני של העולם. המבול למשל, לא התרחש על פני כל כדור הארץ, וגם לפני האדם הראשון חיו אנשים, שהאמינו בכוחות שונים, בדמויות.
    כדור הארץ עצמו קיים כבר מיליארדי שנים, ובן האדם התפתח רק לפני כמה מאות אלפי שנים. אך התורה מספרת לנו רק על ההתפתחות הרוחנית של האנושות, על 6000 השנים מהתיקון הראשון (של אדם = אדמה לבורא) עד לתיקון האחרון.

    משהו שיסדר לך את הבלבול
    אני ממליצה http://www.kab.co.il/

    הגב

    1. לפי מה שכתבת פה, התורה נעצרת לפני 6,000 שנים ואינה ממשיכה אחורה עד לבריאת היקום.
      הרבה אנשי דת לא מסכימים עם הגישה הזו, ואומרים שהתורה מספרת הכול מהכול.
      אצלי אין בלבול – אצלם יש.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *