עוד ארמגדון לרשימה

בסוף שנות ה-50 נתגלתה חריגה ברמות הקרינה מעל אמריקה הדרומית (“האנומליה הדרום אטלנטית”). שטחו של האזור הקרינתי הוא כמעט בגודל דרום אמריקה כולה, והוא יושב בגובה ממוצע של כ-500 קילומטרים מעל פני כדור הארץ.

הקרינה מספיק חזקה (3,000 פרוטונים לסמ”ר לשנייה) עד שהיא משבשת את פעולתו של ציוד אלקטרוני וחשמלי, בלוויינים ובטלסקופים בחלל. מן הסתם, רמות חריגות כאלה של קרינה עלולות לסכן גם את החיים על פני כדה”א.

האנומליה הדרום אטלנטית
מקור: Wikipedia


אבל מדוע יש חריגה בקרינה דווקא באזור הזה?

השמש מפציצה את כדה”א בקרינה חלקיקית באופן קבוע (בעיקר פרוטונים ואלקטרונים אנרגטיים, שנעים במהירויות של אלפי קילומטרים בשנייה). כמו כן אנו מופצצים גם בקרינה קוסמית, כגון קרני גאמה, שמגיעות מאזורים רחוקים בחלל.

רוב הקרינה הזו מוסטת החוצה לחלל על-ידי השדה המגנטי של כדה”א (המגנטוספרה, שמגיעה למרחק של 70,000 ק”מ בצד הפונה אל השמש ול- 6,500,000 ק”מ בצד הנגדי). למרות זאת, חלק מהקרינה מצליח לחדור פנימה. החלקיקים שהצליחו לחדור לעומק השדה המגנטי, מנותבים על ידו ומתרכזים באזורים ספציפיים שנקראים “חגורת ואן-אלן” (בדומה לנסורת ברזל שמתרכזת לאורך קווי השדה של מגנט). חלק מהחלקיקים, אגב, מצליח להגיע היישר אל שכבות האטמוספרה הנמוכות בקטבים. ההתנגשות בין החלקיקים לבין החמצן והחנקן באטמוספרה, היא שיוצרת את זוהר הקוטב.

לחגורת הקרינה של ואן-אלן יש שני חלקים עיקריים (מצ”ב איור למטה): קליפה חיצונית המורכבת בעיקר מאלקטרונים (במרחק של 13,000 עד 65,000 ק”מ מפני השטח של כדה”א), וקליפה פנימית (קרובה יותר לכדה”א, בין 700 ל-10,000 ק”מ) המורכבת מתערובת של אלקטרונים ופרוטונים. מכיוון שהשדה המגנטי של כדה”א הוא המגן העיקרי שלנו מפני קרינה, כל ירידה בעוצמתו מאפשרת לחגורת ואן-אלן להתקרב אל האטמוספרה, ולהפציץ אותה בקרינה מסוכנת של פרוטונים ואלקטרונים. וזה בדיוק מה שקורה באנומליה הדרום אטלנטית.

חגורת ואן-אלן ונקודת ההשקה לכדה"א
מקור: Wikipedia


עוצמת המגנטוספרה בנקודת האנומליה, היא רק שליש מעוצמתה בקטבים (שהיא בערך גאוס אחד, או 0.0001 טסלה. לשם השוואה – מגנט רפואי חזק, כגון MRI, יכול להפיק בין 1 ל-3 טסלה). האנומליה משתרעת על פני שטח עצום של כ-8 מיליון קמ”ר, כמעט בגודל יבשת אמריקה הדרומית, וכוחה של המגנטוספרה בנקודה זו מידרדר לאיטו. חגורת הקרינה הפנימית של ואן-אלן נושקת לכדה”א היכן שהמגנטוספרה חלשה יותר, וזו הסיבה לרמות הקרינה החריגות מעל אמריקה הדרומית.


כעת נשאלת השאלה מדוע המגנטוספרה נחלשה מלכתחילה?
כדור-הארץ מפיק את השדה המגנטי באמצעות מנגנון דינמו, הנמצא אלפי קילומטרים מתחת לפני האדמה. בצורה סכמטית, כדור הארץ מורכב מ-3 חלקים:

  • פני השטח, שהם קרום דק בעובי של 5 עד 70 קילומטרים.
  • מעטפת סלע לוהט ברמות צמיגות משתנות, ברוחב של כ-2,800 קילומטרים.
  • גלעין ניקל-ברזל ברוחב של כ-3,500 קילומטרים, הנחלק לגלעין חיצוני נוזלי וגלעין פנימי מוצק.

המגנטוספרה של כדה”א נוצרת מסיבוב דיפרנציאלי של הגלעין – הפנימי (המוצק) מסתובב מהר יותר מהחיצוני (הנוזלי). עד היום לא ברור בדיוק איך המכניזם הזה עובד, אבל דגם מסתובב שהוכן במעבדה בארה”ב הפיק שדות מגנטיים יציבים, יחסית, כך שגם אם התהליך עדיין לא ברור לגמרי, הוא בהחלט חי וקיים. למאדים, למשל, אין כיום מגנטוספרה והוא הפך למדבר שומם ועקר בשל הקרינה החזקה המגיעה מהשמש.

עד לפני כמה עשרות שנים היו בטוחים שעוצמתה של המגנטוספרה יציבה תמידית, אבל בדיקות של סלעים געשיים הוכיחו אחרת. בתוך הסלעים, שבעבר היו לבה נוזלית, יש חלקיקי ברזל מיקרוסקופיים (מגנטיט). החלקיקים הללו דומים למחט של מצפן, ומראים את כיוון השדה המגנטי שהיה בתקופתם וכן את עוצמתו. בדיקות של סלעים הראו שלפני יותר מ-750,000 שנה, השדה המגנטי היה הפוך בכיוונו לזה הנוכחי (כלומר הדרום היה הצפון ולהפך). למעשה, נתגלה שהשדה המגנטי של כדה”א הופך את כיוונו כל כמה מאות-אלפי שנים. גם בכוכבים, כגון השמש, מתהפך השדה המגנטי במחזוריות קבועה מראש (בשמש זה קורה כל 11 שנים).


לפני ההיפוך ואחריו השדה נחלש משמעותית, וכאן הקישור למתרחש באנומליה הדרום אטלנטית:
ייתכן שהירידה בעוצמת המגנטוספרה, היא עדות לכך שהשדה המגנטי שלנו עומד לפני היפוך נוסף. ההיפוך האחרון התרחש לפני 750,000 שנה, וכנראה שכעת אנו נמצאים בתחילתו של היפוך נוסף. תוך כדי כך השדה המגנטי של כדה”א נחלש בהדרגה, ומאפשר ליותר קרינה להגיע לאטמוספרה ולפני השטח של כדה”א.

הצרה היא שלא ברור בדיוק כמה זמן התהליך הזה יימשך, לאיזו עוצמה יירד השדה המגנטי וכמה קרינה נספוג (גם מחגורת ואן-אלן וגם מהשמש וממרחבי היקום). יותר מדי קרינה עלולה למחוק את האטמוספרה ולאדות את כל המים לחלל. לוויינים חדשים אמורים למפות את השינויים במגנטוספרה, כדי שלפחות יהיה לנו סיכוי להסתגל לשינוי. אומנם לא יהיה פה אירוע ברמת הכחדה, אבל החיים עלולים להפוך לקשים הרבה יותר.

10 תגובות


  1. נחמד.
    התעצלתי לבדוק למה הזוהר הצפוני קורה.
    אני סומך על קריון,הישות הרוחנית,שאומר ששום ארמגדון או משהו קשה מאוד לא יקרה.

    הגב

    1. נגמר העידן שבו אני סומך על מתקשרים וידעונים בנוגע לעתיד (גם בזה חטאתי במשך כמה שנים).

      הגב

      1. הבנתי אז עכשיו אתה סומך על מדענים בעוד שאתה לא מדען(ז”א לא מדובר במחקרים שלך)ולא מכיר אותם אישית(מה ההיסטוריה שלהם) ולא יודע
        מי נותן להם כסף,כי הרי ממחקרים אי אפשר לחיות מה לעשות.

        אני לא אוהב הכללות בקשר לקבוצות אנשים – סוג של אפליה לגבי כל החברים בקבוצה.
        אני מעדיף סינון ענייני ואישי על סמך תוכן ולא על סמך שיוך.

        אני מבין את הצורך בסינון מהיר בעולם המודרני אבל תוכן בא לפני שיוך,
        אחרת האמת נופלת קורבן.

        הגב

        1. תוכן ושיוך צריכים לפעול ביחד.
          אין שום סיבה להעדיף את המשפט “קריון אומר ש…” על פני משפט אחר שאומר בדיוק ההפך.

          הגב

  2. כרגיל פוסט מעניין ומסקרן, אבל יש לא כל כך ברור לי מניין החשש ש:”יותר מדי קרינה עלולה למחוק את האטמוספרה ולאדות את כל המים לחלל”? הרי אם מדובר במחזוריות של 750,000, הרי שבמהלך מליוני השנים האחרונות התופעה חזרה על עצמה מספר רב של פעמים, בהן לא נפגעו (למיטב ידיעתי) אוכלוסיות היונקים, העופות, הדגים, הזוחלים או כל מחלקה אחרת בעולם החי והצומח – למותר לציין שבאף אחת מהפעמים הללו לא התאדו מי האוקיינוסים וברחו לחלל.
    למה שהפעם הקרובה תהיה שונה במשהו מאלו שקדמו לה?

    הגב

    1. אכן את צודקת. אין שום ערובה לכך שהקרינה תחולל פה מהומות (לכן כתבתי “עלולה” ולא משהו ודאי אחר). אבל לאור מה שאת אומרת כאן, באמת לא חשבתי על הצד הנוסף הזה – מה קרה לחיים על פני כדה”א בכל פעם שהתחולל היפוך מגנטי. זה מעניין בפני עצמו.

      הגב

  3. רגע אז אתה שוב נטורליסט מדעניסט?
    אני זוכר שפעם אמרת שהייתה איזה מתקשרת שידעה עליך הכל או משהו..

    הגב

    1. נכון, היא באמת ידעה עליי כמעט הכול. זה לא משנה את העובדה שיש בתחום הזה הרבה שרלטנים אחרים שאי אפשר להאמין להם.
      אגב, אני גם מאמין בעב”מים ובאלוהים. ממש לא מדעי מצדי.

      הגב

        1. כבר הגבתי אצלם בפייסבוק (לא בציניות כלל):

          הנתיב החישובי יכול גם להורות לנו להתעלם מרגשות, מאהבה, משיפוט אסתטי של יצירות אומנות ומכל מיני דברים אחרים שאינם “הגיוניים”.
          אין פה שום הוכחה או לחילופין שלילה של דבר; כל מי שמנסה בכוח לדחוף את המיסטיקה לתוך המדע או את המדע לתוך המיסטיקה, נדון מראש לכישלון.

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *