פינוי בכוח או במוח?

פורסם: אוגוסט 2005

כמו מרבית עם ישראל, אני מניח, ישבתי וראיתי את תמונות הפינוי שהיה אתמול בכפר דרום ואת המתבצרים על גג בית הכנסת. אני בהחלט מבין שזה קשה וקורע לב לעזוב מקום שבו חיו מעל ל-30 שנה, אבל הגיע הזמן להבין שיש חתיכות אדמה מסוימות שלא שוות חיי אדם. התמונות שראיתי אתמול, והידיעות החדשותיות אודות היחס המשפיל והמבזה שלו זכו כוחות הביטחון, הרתיחו את דמי. עד מתי ימשיכו המתנחלים לחשוב שמותר לבזבז חיי חיילים ולהקיז את דמם, בכדי שהם יוכלו לרבוץ בבתיהם ולשלשל לכולנו על הראש?! לא מספיק שההתנחלויות הללו גבו מן המדינה עשרות מיליארדי שקלים במהלך השנים – אז גם צריך להמשיך ולשלם בחיי אדם? לי נמאס לראות חיילים שמתים בכדי שהמתנחלים יוכלו להגשים את הפנטזיות הרטובות שלהם.

לדעתי ההתנתקות הייתה אמורה להתבצע במוח ולא בכוח. המתנחלים ידעו מראש שהם אמורים לעזוב והם קיבלו סכומי כסף משמעותיים לרכישת דירות ולהתחלת חייהם מחדש במקום אחר (למרות שזה קשה מאין כמוהו – ומי כמוני, מחפש דירות נצחי, יודע את זה). מי שבכל זאת לא מוכן לעזוב – לא אמור להיות מפונה בכוח, לדעתי. שרון היה צריך לאיים בעזיבת הצבא את ההתנחלויות ובהפקרת המתבצרים לחסדי הפלסטינים. כשצפיתי אתמול בתמונות המתבצרים בטלוויזיה, הרגשתי שהם כמו ילדים קטנים שמקבלים יותר מדי צומי ולכן מרשים לעצמם לחגוג ולהתנגד. למה שירצו לרדת מגג בית הכנסת? יש להם כיסוי תקשורתי, יש להם צבא ומשטרה שמוכנים לחטוף חומצה בפנים ולהסתכן בשבילם – מישהו מוכן לעשות עבורם את העבודה השחורה. להם רק נותר להיות מניאקים – חוויית אדרנלין כהלכתה.

אם שרון היה מסיג את כוחות הביטחון מן השטח, בשקט ובלי ניסיון לפנות בכוח, אני סמוך ובטוח שאף לא אחד היה עומד על גג בית הכנסת, צועק ומפגין. הם הרי רגילים שחיילים נהרגים עבורם כבר מעל ל-30 שנה – אז גם הפעם הצבא יאכל את החרא שלהם. אם כוחות הביטחון היו פשוט מפקירים אותם שם, הם היו מבינים שיש מציאות חדשה להסתגל אליה; ואם בכל זאת היו מחליטים להישאר ולסכן את עצמם ואת ילדיהם – לבריאות. המדינה מציעה כסף, פתרון חלופי והתחלת חיים חדשים, והכתומים מרוכזים באגו שלהם. הצבא אכל בגללם חרא עשרות על גבי עשרות של שנים – איך ניתן בכלל לחשוב שמישהו מעוניין בהתנתקות הזו? הרי עושים זאת בלית ברירה, רק בשביל לקבל קצת שקט. אם אין למתנחלים המתבצרים לב להבין את זה – אם אדמה חשובה להם יותר מחיילים בני 18 שעתידים למות בגללם – אז הם ראויים שיפקירו אותם.

אומנם אריאל שרון מפנה בכוח גם בשביל שכל מצלמות העולם יראו מה ישראל מוכנה לעשות, ומה היא מוכנה לסבול, בשביל שיהיה פה קצת שקט; אבל זה לא מוצדק שחיילים ושוטרים יצטרכו לקבל חומצה לפנים ולהסתכן באיבוד מאור עיניהם רק בגלל שיש אנשים שבעיניהם אדמה חשובה יותר מאנשים – ועוד כשהמדובר באדמה שממילא אין לנו בה שום צורך, ושחסרונותיה עולים על יתרונותיה.

כל הכבוד לאריאל שרון שהצליח לבצע את הפינוי הזה בשקט מופתי יחסי. משפחתי (השמאלנית לשעבר) ידעה ששום מפלגת שמאל לא הייתה יכולה להתנתק משום שטח – ולכן הצביעה מראש לאריק שרון. ההיסטוריה האירונית של המדינה מלמדת שרק מפלגות הימין (ולא מפלגות השמאל) החזירו שטחים: בגין החזיר את סיני, נתניהו החזיר את חברון ושרון מחזיר את עזה ויו"ש. שום שמאלן יפה נפש לא היה מצליח לעשות את זה. אומנם ברק הוא זה שיצא מלבנון, אבל לבנון אינה, ולא הייתה, חלק משטחי מדינת ישראל.

כמובן שיש צד נוסף למטבע – מי אמר לנו שאחרי החזרת עזה ויו"ש יסיימו המחבלים את עבודתם ויפסיקו להתפוצץ לנו בפנים? מי אמר שבזה יסתיימו דרישותיהם? אף אחד לא יכול להבטיח את זה, אבל הפעם יש יתרון בהתנתקות החד צדדית שביצע שרון – ובכך הוא הוכיח את עצמו כאסטרטג צבאי מן המעלה הראשונה. ההתנתקות תיצור את שטחי מדינת פלסטין – לא עוד פליטים פלסטינים מסכנים וחסרי ישע הנמצאים תחת כיבוש ישראלי – אלא מדינה בזכות עצמה. ואם מדינה זו תמשיך לפוצץ את אזרחיה ברחובות ישראל או לשלוח טילים על ישובים בארץ, היא גם תקבל בראש כמו שתקבל כל מדינה אחרת הפותחת בהליכי מלחמה. נגמרו משחקי הטרור – מעכשיו פלסטין היא מדינה כהלכתה, ואם הטרור ימשיך לחגוג – תושבי המדינה יזכו לטיפול מלחמתי על כל השלכותיו.