מדוע אנשים רזים אינם שמנים
בערוץ 8 שודרה תוכנית מעניינת שעסקה בשאלה מדוע אנשים רזים אינם שמנים (Why Are Thin People Not Fat). לצורך התוכנית נערך ניסוי בכמה מתנדבים, שהסכימו לאכול 5,000 קלוריות בכל יום במשך חודש, ונאסר עליהם לעסוק בפעילות גופנית.
בנוסף הוזכרו שם עוד ניסויים אחרים באכילה או במניעת אכילה, בצורות מופרזות, ולהלן המסקנות הכלליות של התוכנית לגבי השמנה והרזיה.
לכולנו יש משקל טבעי קבוע
לכל אחד יש "משקל גנטי", גבוה או נמוך, ואליו הגוף שואף להגיע. גופם של אנשים שמנים שואף תמיד לחזור למצב השמן, וגופם של אנשים רזים – למצב הרזה. לכן אנשים שמנים מתקשים לרזות, ואנשים רזים מתקשים להשמין. עדיף וקל יותר לשמור על ירידה קלה במשקל; ירידה דרסטית במשקל יותר קשה לשימור לזמן ארוך.
יש אנשים רזים שלא יכולים להשמין
הם לא יוכלו לעלות במשקל מעבר לגבול מסוים, ולכן נשארים רזים גם אם הם אוכלים אלפי קלוריות ביום.
מה שקורה בילדות קובע את המשקל הטבעי שלנו
זהו המשקל שאליו הגוף שואף להגיע. ילדים שמנים הופכים למבוגרים שמנים.
גודל התיאבון מוכתב על ידי גנים
יש מערכי גנים השולטים בהשמנה – הם אלה שקובעים אם נמשיך לאכול גם אחרי ששבענו.
כמות האוכל לא משפיעה על הנטייה הגנטית להשמנה
אנשים מסוימים בעלי אותה רמה נמוכה של תיאבון, יכולים להשמין הרבה או מעט אם הם אוכלים את אותה כמות אוכל – תלוי בנטייתם הגנטית להשמנה. יש כאלה שיאכלו אלפי קלוריות ביום ובקושי יעלו במשקל, לעומת אחרים שיעלו בצורה משמעותית.
הגוף יכול לייצר עוד תאי שומן
ברגע שאנו אוכלים יותר מדי, אנו מגיעים למצב שבו תאי השומן הקיימים אינם יכולים להתרחב יותר. בשלב זה הגוף נאלץ לייצר עוד תאי שומן, וזה מה שייקבע אם נהיה שמנים כל חיינו. ושוב – ילדים שמנים הופכים למבוגרים שמנים.
כל גוף מתמודד אחרת עם אותה כמות קלוריות
חלקנו משמינים אבל חלקנו לא, כי הגוף שלהם הפך את הקלוריות העודפות לחום ולא לרקמת שומן. יש אנשים שאוכלים יותר ועולים במשקל, אבל המשקל העודף נוצר בגלל שהם הופכים את האוכל לשרירים ולא לשומן.
יש אנשים שאינם מסוגלים לצרוך כמויות גדולות של אוכל
הגוף שלהם מתגונן אוטומטית מפני תחושת שובע מוגזמת (גורם להם לרצות להקיא, למשל). זו תכונה גנטית-ביולוגית.
עד כאן מסקנות התוכנית. שמתי לב שחלק מהמסקנות הללו סותרות אחת את השנייה. אני חושב שזה מכיוון ששליטה עצמית היא גורם חזק יותר ממה שהיו מוכנים להודות בתוכנית הזו. פעם שמעתי על ניסוי שבו לקחו קבוצה של בני 30 שלא עשו ספורט כל חייהם, ותוך חצי שנה תוכנית האימונים שלהם הפכה אותם לבעלי כושר מעולה. ולמרות זאת, תזונה נכונה משפיעה על משקל הגוף הרבה יותר מאימוני כושר. אומנם יש בהשמנה ובהרזיה עניין גנטי שממנו לא ניתן להתעלם, אבל יש גם אלמנט של שליטה עצמית והרגל.
מנקודת מבטי האישית – אני כבר מזמן ויתרתי על ניסיונות דיאטה כי הם רק מציקים לי. אני מעדיף להישאר שמן במקום להילחם עם עצמי כל החיים על קלוריות, יותר או פחות. אומנם אני מודע לכך שזו התמכרות מסוג מסוים, ושאפשר להפסיק אותה על ידי יצירת הרגלים חדשים – אכילה מתונה ועיסוק בספורט – אבל צמצום כמויות האוכל ועיסוק בספורט רק יגרמו לי להיות עצבני יותר; אז ויתרתי.
למה יש אנשים שלא משמינים, הארץ, 16.4.11
אז אתה שמן?
נכון זה לא בריא
מענין אני ראיתי תוכנית אחרת בערוץ 8(שעוד הייתה לי טלויזיה) שטוענת הפוך:
לרוב האנשים חילוף חומרים סביר ז"א פליטת החום שלהם נורמלית ומה שקובע אם אדם הוא שמן או רזה זה
כמה הוא אקטיבי במשך היום.
יש אנשים שמתרוצצים כל הזמן ואקטיבים ויש יושבים רוב הזמן.
נוסף לכך שריפת הקלוריות המוגברת נמשכת גם אחרי הפעילות הפיזית! במשך עוד כ12 שעות עד כמה שאני זוכר.
מאסת שרירים שורפת פי 3 קלוריות מאותה מאסה של שומן, גם במנוחה. לכן אם אתה שרירי אתה תמשיך לשרוף קלוריות. הנקודה פה היא אחרת – המחקר מצא שגם אם לא עושים פעילות גופנית, יש אנשים שלא ישמינו. השאלה היא כמה המחקר הזה מדויק.
הכוונה היתה גם לאימון אירובי שלא כ"כ מפתח שרירים(אלא אם כן אתה מחשיב את שריר הלב).