בדרך למדינת משטרה
פורסם: אוקטובר 2008
חוק "נתוני התקשורת" התקבל בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ישראל בדצמבר 2007; אבל כמובן שישנם אלו הרוצים שליטה מלאה באוכלוסיית ישראל, ולכן החוק הזה לא מספיק. אני מתכבד להציג בפניכם את חוק "המאגר הביומטרי", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת. החוק מורה על הקמת מאגר נתונים ביומטרי הכולל טביעות אצבע, תמונות פנים דיגיטליות וכו'. מי שלא יסכים למסור את טביעות האצבע שלו – ייאסר.
חבר הכנסת ד"ר אריה אלדד אמר שמי שמתנגד לחוק הם בדרך נוכלים ועבריינים. אז יש לי חדשות בשבילך, ד"ר אלדד – אני מתנגד לחוק האומלל הזה, ואינני עבריין או נוכל. אני פשוט אדם שלא מעוניין שכל נפיחה שלו תהיה נתונה למעקב. הפרטיות שלי היא שלי – לא שלך, ובטח לא של מדינת ישראל.
איינשטיין אמר פעם: שני דברים הם אינסופיים – היקום והטמטום האנושי. אני לא אתפלא אם יום אחד יחייבו את כולנו לשאת שבב זיהוי ביולוגי מתחת לעור, והכול בשם הצדק וההגנה על האזרח הקטן מפני פשיעה וזיופים. כבר כתבתי בעבר על סינדרום האח הגדול במדינת ישראל, והראיתי איך כולנו ממילא נתונים למעקב כזה או אחר. הוספת חוק "המאגר הביומטרי" לרשימה, רק תגדיל את כמות המידע אודותינו, האזרחים, ותאפשר למוסדות המדינה לעקוב אחר כל צעד ושעל שלנו. דמוקטטורה לתפארת.
תגובה אחת ל “בדרך למדינת משטרה”