הבנק רוצה לחסוך לך? תתחיל לדאוג

פורסם: מרץ-אפריל 2006

לאחרונה הבנק שלי נהיה ממש נחמד. מתקשרים אלי נציגים ושואלים אם בא לי לעבור לתוכנית סטודנט, שתחסוך לי כמה מאות שקלים בשנה; מציעים לי כרטיס אמריקן אקספרס עם אשראי בגובה 18,000 שקל; שואלים אם בא לי לקבל הלוואה מיידית עד 30,000 שקל בתנאים מועדפים. באמת – כל הכבוד. רק חבל שאני לא קונה את כל הקקה הסכריני הזה.

אחד הנציגים מהבנק אמר לי בתדהמה: “אתה האדם הראשון שמסרב לחסוך כסף”, וכל מה שנשאר לי לעשות זה לגחך בבוז. הרי הבנקים בישראל הם הגופים הכי מסואבים ומושחתים עלי אדמות – ממש זרע השטן בהתגלמותו. איך הם מעזים לטעון שהם רוצים לחסוך לי כסף, כשמתחת לפני השטח הם מתאמים ביניהם עמלות? הבנקים המציאו את עמלת השורה ועוד מאות עמלות אחרות רק כדי לחפור לי עמוק יותר בכיס; פתאום הם רוצים לחסוך לי כסף?!

הבנקים הם התגלמות הזדוניות העסקית במדינה המושחתת הזו. מזל שהם לא גובים עמלת כניסה בדלת הבנק ועמלת נשימה ליד דלפקי הכספרים (ומי יודע, גם לזה עוד נגיע). איך, בשיא החוצפה ועזות המצח, הם יכולים לטעון שהם רוצים לחסוך לי כסף? בנקים יקרים – אתם רוצים לחסוך לי? תפסיקו לתאם עמלות וריביות ותחיו מהפרשי הריבית, בדיוק כמו בבנקים באירופה ובארצות הברית – שם לא גובים עמלות מטורפות על כל תקיעת נאד.

הבנקים יודעים טוב מאוד שאין ללקוח לאן לברוח, למעט בנק הדואר – אז הם החליטו לחגוג על חשבוננו. כל רבעון, אנחנו, העבדים שלכם, צריכים לקרוא כמה גדלו הרווחים שלכם – והכול מכיסנו. אומנם עברנו למסלולי תשלום קבועים במקום העמלות הרגילות, ועמלת השורה “כאילו” בוטלה – אבל זה רק כדי לגרום לנו, הלקוחות, לשתוק. למעשה, גובים מאיתנו בדיוק את אותן עמלות, וגם העלו את מחיריהן.

ה”מפקח” על הבנקים הוא אחד היצורים הכי אימפוטנטים במדינה; גם 7 ויאגרות לא יעזרו לו. כיוון שהוא עצמו מגיע מתוך המערכת הבנקאית, הוא הרי לא יעז לעשות משהו על מנת להגביל את כוחם של הבנקים. אחרי הכול, גם הוא צריך משרה ברגע שיסיים את תפקידו הממשלתי. מה פלא שבכל שנת בחירות מנסה המפלגה למלחמה בבנקים להגיע לכנסת, ולנסות למגר את כוחם הבלתי ישוער של הבנקים. כוחם של הבנקים כל כך גדול, עד שמי שאין לו חשבון בנק כאילו אינו קיים – הוא לא יכול לקבל משכורת, להוציא כסף, לקבל משכנתא… להמשיך?

ואם מישהו בכל זאת מחליט להעביר את חשבונו לבנק הדואר, הוא ייאלץ לחיות על לחם וחמאה, כיוון שבבנק הדואר אין אפשרות להיכנס לחריגה ממסגרת האשראי. ברגע שהחשבון יורד מתחת לקו האפס, חוזרות הוראות הקבע וההמחאות, לא ניתן למשוך כסף ובקיצור – אי אפשר לחיות; והבנקים מנצלים היטב את העובדה הזו. אנו לא לקוחות – אנו אסירי עולם, ואיננו מסוגלים אפילו להבין את זה.

אז בפעם הבאה שהבנק שלכם נהיה נחמד פתאום ומציע “לחסוך” לכם, תחשבו טוב טוב על חשבון מי יהיה ה”חיסכון” הזה בסופו של דבר.

תגובה אחת


  1. צודק בהחלט!
    ואתה לא היחיד שמבין את זה. כל מי שחושב על זה רגע קולט שבין חברות האשראי והבנקים אנחנו פשוט הפראירים של המדינה.
    אישית אני משתדלת לעשות כמה שפחות עסקים איתם ולהשתמש רק במזומן.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *