Israel and The Middle-East Problem

Click to view further resources:

Ten Myths Preventing Peace
Azmi Bishara: There Is No Palestinian Nation (Hebrew).
Glenn Beck – I Stand With Israel.
Dr. Tawfik Hamid, a former terrorist, speaks of the Israel-Palestine conflict.
Dr. Wafa Sultan, Arab-American psychologist, speaks of Islam.
Dr. Mordechai Kedar: Jerusalem isn't mentioned in the Quran even once.
Who do the territories belong to?
IDF spokesman about Hamas' rocket firing.
The Truth About the West Bank
Ten West-Bank Facts
Son of Hamas supports Israel & calls Hamas a terrorist organization.
Dear world, sorry we upset you
Let's blame the Jews
Is Israel an Apartheid State?

————————————————————–
"The Middle-East Problem" transcript
Source: www.prageru.com

I took many semesters on the question of the Middle-East conflict. I was at the Middle-East Institute, in fact, at Colombia University. That's where I did my graduate work.
Semester after semester, discussing the Middle-east conflict, as if it was the most complex conflict in the world – when in fact, its probably the easiest conflict in the world to describe. It may be the hardest to solve, but it is the easiest to describe.

And really, in a nutshell, this is what it is: Israel would like to exist and recognizes the right of the Palestinians to have a state; the Palestinians, however, and many other Muslims and Arabs, do not recognize the right of a Jewish state of Israel to exist.

Every poll among Palestinians shows that a majority of Palestinians want there to be no Jewish state of Israel – doesn't believe it should exist – or had any basis for being. And this has been true since 1948, when the British left and the U.N. established a division; Palestine would be cut in half – a Jewish half and an Arab half.

The Jews accepted it – the Arabs didn't accept it. And what happened? The moment it was announced, Arab armies – about seven Arab armies –  attacked the Jewish state in order to destroy it.

To everybody's surprise, the little Jewish state survived, and that was pretty much it. And then it happened again in 1967, when the dictator of Egypt, Gamal Abdul  Nasser, said “We're now going to extinguish the Jewish state of Israel.”  And Jordan joined him, and Syria joined him – but Israel attacked first, as so Israel survived.

And that is how Israel – and only that way –  came to occupy what was called the “West Bank” of Jordan – where many Palestinians lived, because many Palestinians lived in that part of Jordan.

So, the war was over in '67 and what did the Arabs do? The Arab states all went to Khartoum, Sudan and announced “No recognition, no peace, and no negotiations,” the three famous “No's.”  What was Israel supposed to do?

Then Israel made an agreement to give the entire Sinai Peninsula – an area of land bigger than Israel, with oil –  back to Egypt because they said they would make peace with Israel. Israel gives territory back for peace, and it will always do that.

But is there really a desire for peace on the part of Israel's enemies, which broadcast after broadcast on TV and radio, in the Palestinian areas, is about how Jews should be killed and how Allah wants Jews to be killed? That's the typical broadcast on Palestinian television.

And so, its not hard to explain the Middle-East dispute. One side wants the other dead. Do you know what the motto of Hamas is? The motto of Hamas is, "We love death as much as the Jews love life." Now you tell me how Israel is suppose to make peace when people believe what Hamas believes.

Now, here is one of the most important things nobody talks about: Everybody talks about a Palestinian state – why didn't  anybody talk about a Palestinian state when the Palestinians lived under Jordanian rule?

Because, the truth is, people started talking about a Palestinian state once the Palestinians were under Israeli rule, because it was always a ways to destroy the Jewish state of Israel. And I say “Jewish State” because that is what it is.
There are many, many Arab states but there is only one Jewish state. It is about the size of New Jersey. In fact, El Salvador is larger than Israel. El Salvador!

And yet, if a Martian came to the earth and they visited the United Nations, or they read the world's newspapers, or watched world television, they would believe that biggest problem on Earth is a state the size of New Jersey and El Salvador.

This state of Israel, this preoccupation with this little democratic, humane state is absolutely irrational. And here's another question to be asked: If Israel, tomorrow, put down its arms and said "we will fight no more", what would happen? If the Arab countries around Israel said "we will fight no more, we will put down our arms" what would happen?

In the first case there would be an immediate destruction of the state of Israel with the mass murder of the Jews of Israel. In the second scenario I presented, where the Arabs put down their arms and said, “we just want peace,” there would be peace the next Wednesday.

The fact is, as I said at the outset, it is a very simple problem to describe: one side wants the other dead – and if they didn't, there would be peace.

Please remember this – there has never been, never in the history of the world, a state in that area, in what is called geographically Palestine, that was not Jewish. Israel is the third Jewish autonomous Jewish state to exist in that area. There was never an autonomous Arab state. There was never an autonomous Muslim state. There was not an autonomous “any-other” state.

That's the issue: why can't a little state the size of El Salvador, that calls itself Israel, be allowed to exist? That, in a nutshell, is the Middle-East problem.

9 Replies to “Israel and The Middle-East Problem”

  1. איזה יופי!
    סוף סוף בן אדם שמבין מה קורה פה, למה רק הוא?
    איך זה שגם אחרים לא רואים מה שהוא רואה?
    נשיקות וחיבוקים לו ממני : )

    1. הלינק חסום לי, משום מה. אנסה בהזדמנות אחרת.

      אני מסכים שהמנהיגים הם אלו הבעייתיים, אבל האוכלוסיות מאחוריהם לא פחות בעייתיות. לא מזמן כתבתי על סקר שעשו באונ' העברית: 50% מהפלסטינים ו-58% מהיהודים תומכים בשלום לפי יוזמת ז'נבה. זה אומר שהחצאים הנותרים לא מעוניינים; השאלה במי בוחרים להתמקד.

      1. אחד הנושאים שחסרונם הוא הבולט ביותר באתרנו הוא הנושא של הסיכסוך הישראלי-פלסטינאי. הסיבה לכך היא שזה נושא כל כך רגיש ומסובך שהעדפנו פשוט להמנע ממנו עד היום.

        כאשר נתקלנו במאמריו של יואל בנימין (שהיה בין השאר העורך הכלכלי של 'הג'רוזלם פוסט'), החלטנו שזהו הזמן לפתוח את תיבת השרצים הזו, ושהמאמר הבא יהווה התחלה טובה מאוד. הבאנו את התקציר, ולמטה יש לינק לסדרת הכתבות המלאה – חובה לקרוא את הכל!

        קצת רקע על הכותב: אודות יואל בנימין

        למה הסכסוך במזרח התיכון ממשיך להתקיים?

        מאת יואל בנימין

        אוסף זה של הערות נאסף כדי לעזור ליהודים ולערבים להבין למה הסכסוך במזרח התיכון ממשיך להותיר צלקות. הכוונה היא לקדם את ההבנה ששני עמים אלה אינם האויבים הכי גדולים אחד של השני; גורם שלישי, האליטה הזרה (א"ז), הוא הסיבה שהמזרח התיכון ממשיך להיות בלתי-יציב

        ניתוח אוביקטיבי אמיתי של נושא זה, ללא המטען שיהודים וערבים הוזנו על-ידי המנהיגים הלאומיים שלהם, מגלה שהסכסוך במזרח התיכון היה נגמר לפני עשרות שנים לולא זרים שלהבו אותו. המשך הסכסוך משרת את האינטרסים שלהם — דהיינו, אספקות נפט, מחזור 'פטרו-דולרים', או מכירות כלי-נשק על-סך מיליארדי דולרים. ה"מצב" הפלסטיני-ישראלי הוא איפוא עלה-תאנה גרידא עבור הא"ז, ומאפשר להם לקדם את מטרותיהם האחרות באופן לא מורגש.

        עלינו למצוא פתרון מבוסס על הסיבה הממשית להמשך הסכסוך, ולא לקבל פתרונות המוצגים על-ידי התקשורת השלטת.

        השנאה בין שני העמים אינה נובעת מלבבות ערביי ויהודי המזרח התיכון, אלא נוצרת ומלובה מחו"ל. ערבים ויהודים חייבים לראות מעבר למסך התעמולה ולהבין שסכסוך זה נוצר בשבילם. כל פעם שנראה שהסכסוך מגיע לתומו, זרים מפיחים בו רוח חיים על-ידי התעקשות שיש בידיהם "יוזמת שלום חדשה" שלטענתם תביא שלום, מה שאף פעם לא קורה.

        התערבות הא"ז בעניני המזרח התיכון הינה טרגדיה עבור העמים הערבים — מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית. על ערביי ויהודי המזרח התיכון להודות ששניהם הינם קרבנות של הזרים. באמצעות עבודה משותפת, ביכולתם להסיר סרטן ההתערבות הזרה ששומרת על הסכסוך חי וקיים.
        הלב והמהות של הסכסוך במזרח התיכון

        משך יותר מ-75 שנים, דפלומטים מערביים העלו "יוזמות שלום" שונות כדי לפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי. אבל הן תמיד נכשלות. מדוע?

        מה משמר את הסכסוך במזרח התיכון? אם ברצוננו למצוא פתרון, עלינו קודם כל להבין למה הסכסוך ממשיך להתקיים. כדי לעשות זאת, עלינו לאמץ נקודת מבט על המצב מלמעלה למטה, במקום מלמטה למעלה.

        הסתכלות כזאת היא בדיוק ההפך מהדרך בה רוב היהודים והערבים הורגלו להתבונן ב"מצב". יהודים מתמקדים בנזק שהערבים/פלסטינאים גורמים, ומאמינים שאותו הנזק הוא הסיבה של הסכסוך, כאשר הוא באמת רק תוצאה שלו. הם רואים את הסכסוך ואת מקורותיו מלמטה למעלה. ערבים/פלסטינאים מתמקדים בנזק שישראל גורמת ומאמינים שזהו גורם הסכסוך, כאשר הוא באמת רק תוצאה שלו. גם הערבים מתייחסים למצב "מלמטה למעלה".

        כדי להבין מהו הגורם האמיתי להמשכות הסכסוך במזרח התיכון, עלינו להתבונן במצב "מלמעלה למטה".

        על מנת לקבל תמונה מדוייקת יותר של מה שעומד מאחורי הקיום המתמיד של הסכסוך, בואו נכיר את חמשת הגורמים הבאים המשרתים להנציח — במקום לפתור — את הבעיה:

        1) האינטרסים המושקעים של האליטה הזרה (א"ז): ישנו "גורם שלישי" בסכסוך, בנוסף לישראלים ולערבים: הזרים (לפי סדר החשיבות: ארה"ב, אנגליה, סין, צרפת, גרמניה). בלעדיהם, לא היה סכסוך במזרח התיכון בגלל שהשפעת הזרים מונעת את פתרון ה"מצב". למרבה הצער, הן הערבים והן היהודים הישראלים מאמינים שהם האויבים הכי גרועים אלה של אלה — בלי להתחשב בגורם השלישי — הזרים — שהוא האויב של שניהם. הדבר הבולט המשותף לערבים ולישראלים הוא האויב המשותף הזה, אך המנהיגים של שני הצדדים (שאינם לגיטימיים או בלתי-תלויים) אומרים לאוכלוסיות שלהם שהצד השני הוא אויבם מספר אחת. לכן, הסכסוך ממשיך.

        2) שליטה על הנפט של המזרח התיכון: הזרים מתערבים בסכסוך הערבי-ישראלי כדי לנצל את ולשלוט במשאבי הנפט העצומים באזור. לולא הנפט, או אז לא היו פטרו-דולרים למחזר, ולא היתה סיבה לזרים לשרור באזור.

        3) מכירות נשק: לו היה חרם עולמי על מכירות נשק למזרח התיכון, לא היו יותר "רודנים ערביים קיצוניים" עם נשק מודרני. אם הזרים היו מפסיקים למכור נשק משוכלל לעמי המזרח התיכון, הסכסוך היה מסתיים.

        4) התקשורת השלטת: לו התקשורת השלטת במערב היתה מפסיקה לדווח על "החיפוש אחר שלום במזרח התיכון", שלום היה בא במהרה. על-ידי שמירת הדימוי של האזור כמקום "בלתי-יציב", התקשורת, כמקור היחידי של מידע שעל-פיו בני-אדם מעצבים את תפיסותיהם, מספקת לזרים אמתלא להתערב, ובו-זמנית מצליחה לשכנע את כולם שעמי מערב אלה רוצים שלום, חרף העובדה שהם "מחפשים" אותו יותר מ-50 שנה, לשווא. התקשורת אף פעם לא מטילה ספק בכוונות או במטרות הסמויות של הא"ז. כך שתקשורת מספקת את הדבק שמשמר על הסכסוך. בלי הדיווחים המתמידים של התקשורת השלטת על הסכסוך, שלום היה בא, מאחר והכל היו שוכחים שהמזרח התיכון הוא "בלתי-יציב" ולכן זקוק לייצוב דרך "יוזמות שלום" חדשות.

        5) מנהיגות לאומית מושחתת של שני הצדדים: שלום בין הערבים והיהודים הוא לא מה שמעניין את הא"ז, אלא המשכת הסכסוך. האמצעי לכך הוא על-ידי השחתה ושליטה של המנהיגים הלאומיים של שני הצדדים. הסיבה לכך שמנהיגים לגיטימיים ופופולריים אינם אוחזים בהגה השלטון במדינות המזרח התיכון הינה שהא"ז תפיל כל מנהיג שאינו דואג לספק את רצונה לפני צרכי עמיהם הם. ברגע שמנהיגים במזרח התיכון נבחרים ומשיגים פופולריות בין עמיהם הם, הא"ז משמיצה אותם כ: "קיצוניים", "מנהיגים טרוריסטים" או "אויבי שלום", וכך פוסלת אותם בזירה העולמית. איך ייתכן דו-קיום כן כאשר המנהיגים של שני הצדדים מעונינים יותר לרצות את אדוניהם הזרים מאשר את עמיהם הם?

        אם לא נבין את חמשת הגורמים הבסיסיים לעיל, לעולם לא נבין את הסיבות האמיתיות להימשכות הסכסוך. במקום זאת, כל צד ימשיך להאשים את רעהו — במאמץ להצדיק כל אחד את עמדתו הוא ולשכנע את עמו ואחרים מבחוץ שהצדק עימו, ושהצד השני הוא הטועה. מצב זה יוביל רק למוות ולהרס נוספים.

        טכניקה זו, המכונה "הפרד ומשול", היא שיטה מועדפת של הא"ז מזה עשרות שנים.

          1. פעם הייתי שמאלני גאה שהיה בטוח שאם נהיה נחמדים וניתן שטחים, הכול פה יסתיים. ואז ראיתי איך אהוד ברק מציע לערפאת מעל 90% מהשטחים, וקיבל יריקה בפרצוף ואינתיפאדה שנייה. בנוסף, ראיתי לא פעם ולא פעמיים את מנהיגי החמאס והחיזבאללה חוזרים ואומרים שלא משנה מה ניתן, הם ימשיכו לפגוע בנו עד שכל פלסטין תהיה שלהם.

            אז כנראה שלא משנה מה נעשה ומה ניתן, נידונו למלחמה תמידית עם היצורים האלה (לפחות עד שיגיע אצלם מישהו שפוי לשלטון).

          2. גם אני הייתי שמאלני אבל עברתי ל"מחנה" הקונספירציות.
            יש קצת בעיה עם ההנחה שלך שהם "יצורים".
            אתה מניח שהם שונים מאתנו באופן מהותי.
            אני מאמין שהיהודים הם יותר מנוסים מלא יהודים – רואים את זה במיוחד בתחום הכספי
            בו נדרש הרבה ניסיון שלדעתי עובר בגנים; אבל מכאן להניח שיש הבדל משמעותי
            שבעצם ממנו ניתן לגזור שאנחנו רוצים שלום והם לא,שאנחנו רוצים להתפשר והם לא – לא נראה
            לי הגיוני ולכן ההסבר שלי נוטה לכיוון הקונספירטיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *