אחוז הלהט”בים האמיתי תמיד יהיה גבוה יותר מכל סקר

הסופר האמריקאי מארק טוויין אמר שיש שקרים, יש שקרים ארורים ויש סטטיסטיקה. כשמדובר בניסיון למדוד מהו אחוז הלהט”בים באוכלוסייה, המשפט הזה מקבל משנה תוקף.

אחוז הלהט"בים באוכלוסייה
Photo by Harry Quan on Unsplash

להט”בים בצורה כזו או אחרת כנראה תמיד התקיימו בשלב כלשהו בתרבות האנושית; אם מימי יוון ורומא העתיקות ואם הרבה לפני כן, בתיעודים מיבשת אסיה לפני אלפי שנים.

השאלה מהו חלקם היחסי של להט”בים באוכלוסייה, קיבלה תשובה לראשונה במבדקי המיניות של קינסי, שפורסמו ב-1948. יש לציין שמבדקי קינסי בדקו את מיניות האדם באופן כללי, ובין היתר גם משיכה לבני אותו המין.

סולם קינסי מדרג הומוסקסואליות לעומת הטרוסקסואליות מ-0 עד 6 – המספר אפס מתאר אדם הטרוסקסואלי לחלוטין, והמספר שש מתאר אדם הומוסקסואלי לחלוטין. בעוד שפעם היה נהוג לחשוב שיש רק שני קיצונים (או הומו או סטרייט), סולם קינסי מצא שבעצם מתקיימות גם אפשרויות ביניים נוספות בין אפס לשש; אפשרויות שרובן ככולן מוגדרות תחת ביסקסואליות (משיכה לגברים ולנשים באחוזים משתנים).

סולם קינסי להתנהגות מינית
Photo by he.wikipedia.org

הנתון המפורסם ביותר של מבדקי קינסי, גורס כי הומוסקסאליות נפוצה בקרב 10% מהאוכלוסייה. מאז עברו מים רבים בנהרות מדעי האדם, וכיום ככל הנראה הנתון הזה קצת איבד מאמינותו; אם בשל המתודולוגיה לפיה נערך המחקר, ואם בשל מחקרים עדכניים שהפיקו מספרים נמוכים יותר, כגון 6% לכל היותר. מין ומיניות מביאים איתם גם איסורים, תחושות אשמה והרבה טאבו – ולכן כנראה קשה יותר להפיק מהם תוצאות-אמת לעומת תחומים אחרים.

מהצד השני של אותה מטבעבסקרים שנעשו לפני מספר שנים בבריטניה, ארה”ב וישראל, חלק ניכר מבני 18 עד 24 אמר שאינו הטרוסקסואלי לחלוטין (שליש בישראל ובבריטניה, חצי בארה”ב). הסקרים בוצעו במתכונת הסולם של קינסי, ודירגו את הנטייה המינית מאפס עד שש. עד כמה באמת אמינות התוצאות האלה? קשה לדעת, אם כי זה באמת מעודד לעומת נתוני קינסי ונתונים רשמיים אחרים. ראוי לקחת בחשבון שהסקר בישראל בוצע רק על יהודים חילונים; עובדה שאולי די בה כדי להטות את המספר האמיתי.

הארון מקשה על חשיפת האמת

בבחירות האחרונות לכנסת בסוף 2019, ראיתי בטלוויזיה כמה וכמה ממצביעי הליכוד, שאמרו למצלמה עם חיוך מאוזן לאוזן ששיקרו בכוונה בקלפי של מדגמי הטלוויזיה. למה? כדי לגרום לצד השמאלי במפה להרגיש שניצח, רק כדי שבסוף ינחל מפלה (לצד נקמה בתקשורת ה”שמאלנית”).

לפיכך ראוי לזכור שמחקרים סטטיסטיים נשענים על רצונם הטוב של המשתתפים. אומנם הם לוקחים חלק במחקר מרצון, ויודעים שעליהם לענות תשובות אמיתיות לכל שאלה (לצד העובדה שבדרך כלל מדובר בתשובות אנונימיות שלא מאפשרות זיהוי של הנבדק); אך בכל זאת ייתכנו מצבים בהם חלק ממשתתפי הניסוי ירגישו לא בנוח להודות באמת, בייחוד אם מדובר בלהט”בים שנמצאים בארון.

כל מחקר שמציג את אחוז הלהט”בים באוכלוסייה, בעצם נשען רק על אלו שנמצאים מחוץ לארון ו/או מוכנים להודות בנטיותיהם למרות היותם בארון. כל השאר, ככל הנראה, ישקרו כדי להגן על עצמם.

זה אומר שכל נתון שלא יהיה בנוגע למספר הלהט”בים באוכלוסייה, תמיד ייצג פחות מהמציאות האמיתית. תמיד יהיו עוד להט”בים חסויים ובתוך הארון, במספרים גדולים יותר, לעומת מה שיציגו המחקרים והסקרים. זאת מכיוון שתמיד יהיו להט”בים בארון שלא מוכנים להסתכן בחשיפה, גם אם מדובר בשאלונים אנונימיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *