לא רוצה את חוק המאגר הביומטרי
חוק המאגר הביומטרי עומד בפני מימוש, ואני נחרד רק לשמע הידיעה שכל הפרטים שלי יהיו נגישים לכל האקר זב-חוטם שירצה להזיק לי. אומנם נכון הוא שיש פושעים ויש פשיעה, אבל מדוע אני צריך לשלם את המחיר ולתת לפרטים האישיים שלי להסתובב בצורה חופשית? מי שצריך לשלם את מחיר הפשיעה הוא הפושעים – לא אני ולא אתם.
התומכים בחוק המאגר הביומטרי משתמשים באותו טיעון ישן-נושן שגם בימינו נשאר לא רלוונטי לנושא: "אם אין מה להסתיר – אין סיבה להתנגד/לפחד". טיעון טיפשי מאין-כמותו, שרומז בעצם שאם אין לנו מה להסתיר ואנחנו אזרחים שומרי-חוק – אז מותר לעקוב אחרינו בשפל-רוח ולסמן אותנו כאילו היינו בהמות בעדר.
אין בעיה, אומר אני. אם אין לכם מה להסתיר, רבותי התומכים במאגר הביומטרי – בבקשה נא, הציבו מצלמה בביתכם שתתעד כל רגע בחייכם: מתי אתם בשירותים, משחקים עם הילדים או מתייחדים עם בן/בת הזוג. הרי אין לכם מה להסתיר, נכון? אין שום סיבה שתתנגדו לכך שיעקבו אחריכם. ואם אין לכם מה להסתיר, ודאי וודאי שלא תתנגדו להשתלת שבב מתחת לעור, שיכיל פרטים מלאים עליכם ועל בני משפחתכם, יאתר אתכם בכל חור על פני כדור הארץ וגם יקליט וישדר כל מילה שאתם אומרים. כי, הרי, כפי שאמרנו – אין לכם מה להסתיר ואתם שומרי-חוק. רק תיזהרו לא להגיד בצחוק למישהו "אני אהרוג אותך", כי אז מילותיכם ישודרו לאח הגדול – ומייד תיכנסו לרשימת חשודים באיום לרצח ובהסתה כלשהי.
הרי אי אפשר לסמוך על מדינת ישראל שתגן עלינו מפני דליפה של המאגר הזה לציבור; ראו מקרה תוכנת מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, שמסתובבת חופשי באינטרנט (הודות לדליפתה של התוכנה נחשף מתמודד "כוכב נולד" בשקר; וזה עוד לפני המאגר הביומטרי). בניגוד לתוכנת "מרשם" של משרד הפנים – פה כבר לא מדובר יותר רק בפרטים כגון שם, תעודת זהות, רחוב וטלפון. כאן מדובר על היכולת לזהות תווי פנים בתצלומי סטילס ווידיאו – בכל מקום בעולם. כאן מדובר בפושעים שיכולים לגנוב זהויות ביומטריות, להשתמש בהן כדי לבצע פשע – וכל האשמה תהיה עלינו.
ולא רק מאגרים ממשלתיים פרוצים בפני כל שמוק שירצה לנצל אותם לרעה. האינטרנט עצמו הוא מאגר אחד גדול של כל הקשת מקש וגלישה לאתרים. הרי מאז נפילת מגדלי התאומים, כל מי שכותב "בין לאדן" באינטרנט או במיילים – מיד עוברת כתובתו לבדיקה במאגרים ממוחשבים. בערוץ 8 הוקרן סרט על התקופה שאחרי נפילת התאומים, ומישהו שהעז לצחוק בנושא בין-לאדן בחדר כושר בעיירה בארצות הברית – זכה לביקור מגורמים ממשלתיים שאיימו עליו והיכו אותו. גם האינטרנט נתון למעקב תמידי, ורק נדמה לנו שיש לנו פרטיות כלשהי.
גם פה צריך לחולל שינוי ולא לתת למידע עלינו לדלוף לכל חור. בעלי אתרים רבים אינם נוקטים בשיטות אבטחה ראויות, וכל פעם שאתם ממלאים טופס רישום הכי קטן באינטרנט – המידע עליכם מופקר לחסדי עיניים חטטניות. אולי, כפי שטוען אורי ברקוביץ` בדה-מארקר – צריך לחוקק חוק שיאפשר לנו, הגולשים, לתבוע בעלי אתרים על הפרת הפרטיות שלנו גם ללא הוכחת נזק (בדיוק כפי שבעלי אתרים יכולים לתבוע עד 100,000 שקל על העתקת תכנים מאתריהם, גם ללא הוכחת נזק).
אם יאושר חוק המאגר הביומטרי, מדינת ישראל תהיה הראשונה במדינות המערב שמאשרת חוק פשיסטי שכזה (כמו פקיסטן, תימן וכו`). "מי שלא עבריין לא צריך לפחד מהמאגר", אמרו לי חברים בעבודה. נדהמתי לשמוע כמה צייתנים הם למדינה, ובאיזו מהירות הם מוכנים להקריב את הפרטיות שלהם בהצדקות דוגמת ביטחון הציבור. אני לא מבין – איפה נעלמה הזכות לפרטיות? האם חייבים להיות עבריינים כדי לקבל פרטיות במדינה דמוקרטית?
אני לא עבריין, אבל זה עדיין לא אומר שאני מעוניין שהפרטים המזהים שלי – כמו תווי פנים וטביעות אצבע – יתרוצצו להם חופשי. אפילו מעצמת האינטרנט, גוגל, לא הצליחה למנוע דליפות של מסמכים שונים באינטרנט, אז למה שמדינת ישראל המתקדמת תצליח? מומחי אבטחה מזהירים שלא ניתן יהיה למנוע גניבת זהויות ושימוש בהן.
אבל כמובן שאת אדון שטרית זה לא מעניין. כנראה שיש לו אג`נדה נסתרת מאחורי כל נושא המאגר הביומטרי; אחרת מדוע שיאיים במאסר למי שלא ימסור טביעת אצבע למאגר? כנראה שמישהו עומד להרוויח מהמאגר הזה הרבה אינטרסים פוליטיים וכלכליים, אז כמובן שצריך לאיים במאסר על אזרחי מדינה שלמה. ההיסטוריה לימדה (וממשיכה ללמד) אותנו שכוח הוא גורם משחית; לא ירחק היום שבו יוכלו כל מיני פושעים לנצל את המאגר הביומטרי לצרכים הקרימינליים שלהם.
קראו עוד והחליטו בעצמכם:
הסכנות הטמונות בדליפת המאגר הביומטרי
מיכאל איתן: לעצור את המאגר הביומטרי
מאיר שטרית צריך להיחקר