טרשת חברתית (זהירות: ספוילר לפניך)

בשעה טובה ומוצלחת ראיתי השבוע את הסרט המדובר על פייסבוק, "הרשת החברתית". למרות שבהתחלה חשבתי שאפול על עוד סרט חנונים פשטני, יצא שהסרט די מעניין. המוזיקה מותחת ויוצרת דרמטיות גדולה יותר מאשר קיימת באמת בסצינות עצמן. כמעט מחצית מהסרט מתנהלת ממש כמו סרט בלשים, ובניגוד לסרטים שאני אוהב בדרך-כלל (שרובם בדיוניים בדרך כזו או אחרת), הסרט הזה עוסק במציאות האישית והעסקית של אנשים שמשפיעים על העולם.

כבר בתחילת הסרט אנו לומדים להכיר את מארק צוקרברג – גאון בכל רמ"ח איבריו (ולא רק במחשבים), שמתווכח אפילו עם בנות איתן הוא נמצא בדייט. אם נכונה דמותו בסרט, הרי שמדובר ביהודון גאון להחריד, נוירוטי לא פחות מגאונותו, שלא ממש מצליח לו עם נשים. לא ילד כאפות, אבל סטודנט מתוסכל בהחלט.

וזו, אגב, הסיבה הראשונה והעיקרית שהוא מחליט להקים אתר. הוא לוקח את התסכול הזה ופותח את אתר FaceMash, שבו אפשר לדרג בנות מקמפוסים של כמה אוניברסיטאות. כדי להשיג תמונות של כולן, צוקרברג פורץ בהינד עפעף לאתרים ולמסדי נתונים אוניברסיטאים, ומוריד את התמונות הנחוצות. זוהי ראשיתו והולדתו (בחטא) של פייסבוק – רמז לבאות.

דמותו של צוקרברג בסרט מועדת לפורענות מהרבה בחינות. למעט העובדה שהוא באמת גאון מדהים מבחינה אינטלקטואלית (בסרט הוא טוען שקיבל 1,600 בפסיכומטרי האמריקאי), הוא טיפש מבחינה חברתית; וזה דבר די מצחיק לומר על אבי הרשת החברתית הגדולה בעולם. כל מה שהוא רוצה בחיים זה הכרה חברתית ומוניטין (לא כסף). זו הסיבה, אגב, לכך שהוא סירב לשלב פרסומות בפייסבוק במשך זמן ארוך. הוא לא רצה לוותר על הכיף שהאתר מביא לגולשים, ופרסומות הרי יעשו את זה.

בסרט הוא מצטייר כאיש קר, מחושב וזעוף, כמעט כמו המחשבים בהם הוא מומחה. הוא בהחלט יוצא האיש הרע, אחרי שהוא משתמש ברעיונות ובתמיכה כספית של חברים מסביבו, ואחר-כך זורק אותם לעזאזל אחד אחרי השני בדרך לתהילה. הוא מהיר-מחשבה, חד להפליא ולא מקבל נקיפות מצפון כאשר מישהו לא עומד בקצב שלו. הוא פשוט זורק אנשים מאחוריו כאילו היו פחיות קולה, בהן הרגע גמר להשתמש. אחת מהתכונות הבולטות ביותר שלו, היא יכולתו לעשות כמה דברים בבת-אחת. בהחלט מרשים, בהתחשב בעובדה שהוא גבר – וגברים הרי לא יכולים לעשות יותר ממשהו אחד בכל פעם (אני עדות חיה לכך).

אני מניח שהסרט לא עושה חסד וצדק עם צוקרברג. צריך שיהיה משהו רכילותי, צהוב ומתובל כדי שיהיה גם מעניין. אין לי דרך לדעת בוודאות אילו חלקים בסרט נכונים ואילו לא, אבל כנראה שצוקרברג הוא לא האיש הרע שהסרט מנסה לעשות ממנו. בראיונות הוא טען שהדבר היחיד המדויק בסרט הוא סגנון הלבוש שלו, ולאחרונה הודיע שיתרום לצדקה מחצית מהונו, כמו ביל גייטס, וורן באפט ועוד כמה עשרות מיליארדרים אחרים בעולם. אם נלך לפי הסרט, הרי שהוא עושה זאת כדי לקבל את ההכרה ואת המוניטין בהם הוא כל-כך חושק. אני מעדיף לחשוב שבבסיסו הוא פשוט איש טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *