יום שני צמחוני

יוזמה כלל-עולמית שנקראת Meat-Free Monday, או “יום שני צמחוני”, מיועדת לצמצם את צריכת הבשר בעולם. אומנם אני לא צמחוני, ובטח שלא טבעוני, אך ברור ונהיר לי שבשר אינו שיא הבריאות. מעבר לכך, מדובר בצער בעלי-חיים – שהרי אותם אנו שוחטים ומהם אנו סוחטים. ואם זה לא מספיק, גידול חיות-משק לצורכי בשר תורם כמעט 20% מפליטות גזי החממה בעולם (ולא, זה לא ממש מאיפה שנדמה לנו. 95% מגזי החממה שפולטת הפרה, למשל, יוצאים ממערכת הנשימה שלה; רק חמישה האחוזים הנותרים יוצאים מחלקה האחורי).

אז מה עושה אחד שכמותי, טורף-על שאינו בוחל בבשר? המטרה של “יום שני צמחוני” היא לא להפסיק לגמרי את צריכת הבשר שלנו. זה יהיה כמו ניסיון להפסיק לעשן לחלוטין, בבת-אחת: לא יעיל ומביא ת’עצבים. המטרה של המיזם היא לשכנע, את מי שמעוניין בכך, להימנע מבשר יום אחד בשבוע. כששמעתי על האפשרות הזו לראשונה, ישר ידעתי, אינטואיטיבית, שזה לא יילך. אני לא אחד שמסוגל לדחות סיפוקים פיזיולוגיים.

אבל במחשבה שנייה (שלישית ואף רביעית), הסתבר לי שאני כן מקיים את “יום שני צמחוני”, גם בלי שאני מתכנן זאת במודע (אפילו אם לא ביום שני). בשבועות האחרונים שמתי לב למה שאני אוכל, ובעיקר לכמויות הבשר שאני אוכל. התברר, וזה די הגיוני בעצם, שלא כל ארוחה שלי כוללת בשר, עוף או דגים. אם נאמר שאני אוכל שלוש ארוחות ביום, לפחות אחת מהן כמעט תמיד לא תהיה בשרית. אני לא מאלה שחייבים בשר בכל ארוחה, למרות שאני מאוד אוהב בשר.

כך יוצא שמתוך 21 ארוחות בשבוע – שלוש ארוחות ביום, שבעה ימים בשבוע (וכאשר לפחות ארוחה אחת מתוכן אינה בשרית) – לפחות שליש מהארוחות שלי אינו בשרי. כלומר, במשך שבע ארוחות בשבוע אינני אוכל בשר, עוף או דגים. שבע ארוחות, גם אם הן מפוזרות על פני שבוע שלם, מסתכמות בערך ביומיים וקצת. כלומר, אני נמנע מבשר יומיים בשבוע (ולפעמים יותר).

בימי נעוריי ניסיתי להיות טבעוני, אחרי שראיתי סרט העוסק בזוועות שעוברות החיות, כדי שהן או תוצריהן יגיעו אלינו לצלחת (בשר, חלב, ביצים ושאר מיצים). הייתי טבעוני בדיוק למשך 24 שעות, לפני שאבחת-עצבים אחת מחתה כל זכר לניסיון האומלל הזה. היום אני יודע שלעולם לא אוכל להיות צמחוני או טבעוני, כי אני פשוט חסר את השליטה העצמית הדרושה לכך (כמו גם עם דיאטות, למשל).

“יום שני צמחוני”, הנחמד הזה, מאפשר לי לתרום גם לאיכות הסביבה וגם להפחתת מצוקתן של חיות-משק, אפילו מבלי שהתכוונתי לכך. מצד אחד זו אינה נחמה גדולה לבעלי-החיים המסכנים ולתוצריהם, אך מצד שני – מסתבר שאני לא כזה קרניבור כמו שחשבתי. וזה כבר טוב.

4 תגובות


  1. קודם כל אין דבר כזה גזי חממה זה קנוניה.
    שנית ברמה העקרונית אם מגדלים פרה בתנאים טובים ואוכלים אותה כאשר מודים לה על הבשר,
    וכמובן הכל בצורה טבעית בלי הזרקות,אוכל לא טבעי לחיה וכו’ אז הבשר הוא מאוד בריא.
    לצערינו מצב זה כמעט שאינו קיים במציאות.

    ההודיה עוזרת לנו להרגיש חיבור לחיה – שנשמור על כבוד לה למרות שאנחנו אוכלים אותה.

    אפילו ברמה הפרקטית ניתן להסביר כדאיות לתנאים טובים לחיות למאכל:
    כאשר החיות מרגישות טוב הן בריאות הרבה יותר וגם הבשר שלהן בריא לנו יותר.

    הגב

    1. הייתי רוצה להאמין שגזי חממה הם קנוניה, אבל יש יותר מדי נתונים מדעיים שמוכיחים ההפך (אתה לא יכול לנפנף בכך שאתה בוגר מדעים בתיכון, אבל להתעלם מנתונים מדעיים כשנוח לך. לא יפה).

      באשר לצורת הגידול של חיות משק – אני מסכים. אפשר וצריך לגדל אותן בצורות שפויות יותר.

      הגב

        1. אין ספק שזה מעניין ושיש על זה ויכוח. גם אחרי מקרה Climate-Gate (שבו נחשפו מסמכים המעידים על ניסיונות מכוונים, לשנות נתונים כך שיוכיחו שיש אפקט התחממות) – עדיין מרבית המדענים ומרבית מנהיגי העולם הולכים בכיוון ההפוך. במקרה כזה אני לא ממש יכול להסיק מסקנה לכאן או לכאן. זה לא כמו האמונה שלי שיש עב”מים וחייזרים; פה מדובר על משהו הרבה יותר קונקרטי, שיש לו נתונים לכאן ולכאן.

          הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *