משחקי חלומות צלולים

אחרי שהשתחררתי מהצבא, החלטתי שאני מפנק את עצמי בחופש מהחיים עצמם. 20 שנה עשיתי מה שאחרים רצו ממני – הלכתי לגן, לבית הספר, לתיכון ולצבא – ועכשיו הגיע תורי להחליט מה לעשות.

הפלא ופלא, החלטתי לא לעשות דבר. וכך לקחתי לעצמי מורטוריום של שנתיים אחרי השחרור, בהן גידלתי שיער ושרצתי באפס מעשה בבית הוריי. מכיוון שלא עבדתי ולא עשיתי דבר מלבד לעשות כלום, היה לי הרבה זמן פנוי (היום לא הייתי מצליח להיות כזה בטלן, גם אם הייתי מאוד רוצה).

ספר התודעות המשולבות / יוסי באומהקרבמהלך התקופה הזו נפל לידיי ספרו של הנוירופיזיולוג דר’ יוסי באומהקר, שעסק בחלומות ובמצבי תודעה (“ספר התודעות המשולבות“). שם למדתי לראשונה כיצד אפשר לזכור את כל החלומות בלילה מסוים, ואפילו כיצד לגרום לעצמך להתעורר בתוך החלום עצמו (“חלום צלול”, בשפה המקצועית). עבור רובנו, חלום הוא משהו שפשוט קורה בזמן שינה, ואי אפשר לשלוט עליו. אלא שמתברר שעם קצת אימון ותרגול, אפשר להגיע למצב של חלימה מודעת.

השלב הראשון הוא להתעורר אחרי כל חלום שהיה לכם; הדבר הזה דורש התעוררות באמצע הלילה, מספר פעמים (עכשיו אתם מבינים מדוע היה לי זמן לעשות זאת – שרצתי בבית באפס מעשה). אולי זה נשמע מוזר, כי אנחנו צריכים לגרום לעצמנו להתעורר אחרי כל חלום, וזה לא דבר שרובנו עושים או מצליחים לעשות. אבל עם קצת רצון וקצת יכולת, גם פיל יכול להשכיב תרנגולת.

השיטה בה השתמשתי עבדה בצורה הבאה: בכל לילה נכנסתי למיטה, וברגע שהתחלתי לחוש שהעייפות משתלטת (היפנוגוגיה) – דיקלמתי לעצמי בראש שאתעורר מייד אחרי כל חלום (או לחילופין – שאחלום על משהו מסוים). פשוט תכנתתי את עצמי מראש. זה לא כזה קשה כמו שזה נשמע; הרבה פעמים אנחנו יודעים שעלינו לקום בשעה מסוימת בבוקר, מכוונים שעון לאותה שעה – ופתאום מתעוררים 5 דקות לפני שהשעון צלצל. זו דוגמה מצוינת לתכנות עצמי.

אחרי ניסיון או שניים כבר התחלתי להתעורר אחרי החלום הראשון בכל לילה. וכאן מגיע השלב השני – מייד כתבתי את תוכן החלום (צריך נייר וכלי כתיבה ליד המיטה לשם כך), וחזרתי לישון, שוב מדקלם לעצמי שאתעורר אחרי החלום הבא. בסופו של דבר, אחרי שבועיים או שלושה, זכרתי כמעט כל חלום שהיה לי במהלך לילה שלם (ובדרך-כלל יש בין 5 ל-7 חלומות בלילה אחד).

אגב, דר’ באומהקר כותב שהשעה הכי טובה לזכור חלומות ו/או לחלום חלום צלול, היא בין 5 בבוקר ל-8 בבוקר. והוא צדק, כי בשעות הללו זכרתי הכי הרבה חלומות. באחד החלומות הכי חזקים וברורים שהיו לי אז, עמדתי על מרבד דשא ענק על גבי הר, שהשתרע לכל כיוון עד האופק. זה היה החלום האחרון לאותו לילה, אחרי שזכרתי וכתבתי כמה נוספים.

מכיוון שהמטרה שלי הייתה להגיע לכמה שיותר חלומות צלולים, קראתי את כל מה שתיעדתי כדי להבחין בדברים שחוזרים על עצמם. זהו השלב השלישי – איתור פרמטרים זהים בכל חלום. דר’ באומהקר מציין בספר כמה דברים שיכולים לסייע לכם להבין שאתם חולמים, בזמן החלום: שעונים שרצים אחורה בזמן במקום קדימה; קפיצה שמשאירה אתכם תלויים באוויר וכו’.

במהלך חיי היו לי רק כמה חלומות צלולים בודדים, שאחד מהם זכור לי בבירור – הצלחתי לעוף מהקומה השנייה בבית הוריי, וריחפתי כמו סופרמן ברחבי העיר. הייתי מודע לחלוטין לעובדה שאני חולם, ונהניתי לשלוט בחלום ולכוון אותו לאן שאני רוצה. גם בתקופת הצבא זכורות לי שתי סיטואציות קיצוניות שחוויתי בעקבות חלום. הראשונה התרחשה בזמן הטירונות, כאשר נתנו לנו הפסקת צהריים באחד מסופי השבוע, ורובנו הלך לישון. פתאום התעוררתי לשמע צעקה: “אימא’לה!”, וקפצתי מהמיטה לראות מי צעק ומה קרה. כולם הביטו בי בהלם, וחלקם התגלגל מצחוק. מסתבר שאני זה שצעק מתוך שינה והעיר את עצמו.

חלום מוזר נוסף שקרה לי בתקופת הצבא, התרחש כאשר הייתי בבית בחופשה. הלכתי לישון בשעות הערב המוקדמות, אחרי שחזרתי משבוע מתיש בבסיס. פתאום קמתי מהמיטה וראיתי את אחד מחבריי לבסיס עומד בחדר ומחייך אליי. שאלתי אותו מה הוא עושה שם, ולפתע הוא נעלם ובמקומו הופיע אח שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהמשכתי לחלום גם אחרי שהתעוררתי (מה שנקרא “היפנופומפיה”).

מספרו של באומהקר למדתי שחלום צלול דומה למצב של מדיטציה, והמוח פולט יותר גלי אלפא “רגועים” מאשר גלי ביתא או תטא, שמעידים על פעילות. ובכלל, מסתבר שיש די הרבה מצבים שונים של תודעה: מערות מוחלטת, שינה וחלימה, ועד מצבי ביניים (כמו לפני שינה, היפנוגוגיה, ומייד אחרי חלימה, היפנופומפיה); מדיטציה; טראנס היפנוגוגי (שדומה לבהייה במשהו עד כדי התנתקות מהמציאות לכמה רגעים) ועוד.

לצערי הרב לא הצלחתי להגיע לחלומות צלולים מתוך בחירה, אלא רק במקרה. פשוט נמאס לי לתרגל את אותם תרגילים שוב ושוב, ולאבד שעות שינה לטובת רישום חלומות. אומנם בסוף לא הפכתי להיות מאסטר של חלומות, כמו בסרט “התחלה”, אבל לפחות הייתה לי חוויה מהנה. בעל הסבלנות שיתמיד לתרגל, יזכה בחלומות צלולים רבים ומהנים. ובכלל, “ספר התודעות המשולבות” של דר’ באומהקר מומלץ מאוד למי שמתעניין בחלומות ובמצבי תודעה. ממש לא חייבים לבצע את התרגילים בספר, ומספיק לקרוא ולהתענג על כל הסיטואציות שהוא מתאר שם.

4 תגובות


  1. בשתי מערכות היחסים הזוגיות האחרונות שלי, גיליתי שבשיחות אינטימיות שאחרי סקס, אני נוטה לדמדם בין ערות לשינה. אני מתחיל משפט בערות מוחלטת, ומסיים אותו בתחושה שאין לי מושג מה אמרתי עכשיו, או למה.
    לפעמים אלה דברים חסרי הגיון לחלוטין (“אתה חשוב לי במיוחד כשהתנינים עולים מהיאור”) ולפעמים אלה מחשבות לא מודעות, או כאלה שבזמן ערות אני חושש לומר (“אתמול הלכתי עם אסף לסופר, ואני פוחד נורא לפגוע בך”).

    ובנימה אחרת, אספר ששלוש-ארבע פעמים הצלחתי להגיע לחלומות צלולים, או כמעט-צלולים. תמיד היה שם גורם של תעופה ושל פחד. פחדתי לאבד את השליטה בחלום, והפחד הזה התבטא בחוסר שליטה בתעופה שלי. או שכוח המשיכה היה משהו שצריך להלחם בו, או שהייתי עף גבוה מדי ופחדתי ממה שיקרה כשאאבד שליטה.

    הגב

    1. זאת אומרת שאחרי סקס אתה בדרגת עישון גבוהה. משובח. עם נתונים כאלה, מי צריך סמים 🙂

      הגב

  2. אמנם לא קראתי או תרגלתי זכירת חלומות, אבל עפ”י רוב מה שאני זוכר מהם היא רק תחושה (שמחה, אושר, פחד וכו’). פרטי החלום לא נשמרים לי בזכרון גם שאני בתוך כדי חלום חושב לעצמי שכדאי לזכרון את החלום הנוכחי, וגם לא אם אני מתעורר ממש לאחר החלום.
    מנגנון האמניזיה שלי עובד גם על דברים שליליים שקורים לי. יש בזה יתרון כי אני לא מסתבך יותר מידי אלא פשוט שוכח. יש בזה חסרון כי אני מתקשה ללמוד לקח ונוטה להבליג על כל מיני דברים.
    אבל אני ממדט מידי יום, ולפחות ההתחלה היא מעין דמיון מודרך אל נופים פסטורליים וסמלים בעלי משמעות. אחרי 5 דקות במדיטאציה יש מצב של חלימה אקטיבית (מושג שלי), כלומר לתכנת את החלום == לקחת ענין/נושא למחשבה ולעוף איתו בדמיון מודרך, כמו בחינת עצם בתלת מימד ממוחשב. לצורך הענין יש להערך רעיונית (בכתב) לפני המדיטאציה, ואז לזרוע אל תוך אגם השלווה הלא מופרע “עצם” ולהתבונן על האדווה. אני מתמיד בזה כי אני מוצא שזה עוזר לי במיקוד. יש בזה יתרון כי כוונותי בעשיה מחודדות יותר והראיה מרחבית. יש בזה חסרון כי זה כמו לשתות מגף בירה בשלוק אחד :)))))))))

    הגב

    1. רוב מה שאתה כותב פה מוכר וידוע לי מעיסוק העבר שלי במדיטציה. באשר לחלומות, היו תקופות בהן לא זכרתי אף חלום, אבל בשנים האחרונות אני מתעורר עם חלום אחד לפחות בזיכרון (והם בדרך כלל משונים).

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *