האח הגדול: המציאות עולה על כל דמיון

פורסם: דצמבר 2007

“האח הגדול” הוא מושג שנכנס לתודעה הקולקטיבית בעיקר הודות לסרט “1984”, המבוסס על ספרו של ג`ורג` אורוול. המצלמות והמעקבים בכל פינה, שטיפות המוח והעינויים; כנראה שהסופר רצה להגיד משהו – ולצערי הרב הוא לא היה רחוק מהאמת. לפני שבועיים לערך קראתי באינטרנט שעמותת אור ירוק עשתה “ניסוי בבני אדם”: אלפי מנויי פרטנר היו נתונים למעקב מהטלפון הסלולרי שלהם, על מנת לראות איפה מתרחשות עבירות מהירות בכבישים. הניסוי הקטן הזה התרחש, כמובן, ללא ידיעתם של מנויי פרטנר וללא אישורם. אף אחד לא שאל אותם אם הם רוצים להשתתף בניסוי…

זו רק ההתחלה, כי הגלובליזציה בעולם בהחלט עברה לשלב הבא, והפעם הגיעה לרמה חדשה של טמטום. בדיוק כפי שג`ורג` בוש אישר את “חוק הפטריוט” בארצות הברית, גם בישראל עבר “חוק נתוני התקשורת” בקריאה ראשונה בכנסת. אם החוק יעבור גם קריאה שנייה ושלישית, כולנו נהיה חשופים למעקב משטרתי מקיף ללא צורך בצו – מספרי טלפון, כתובות IP, טלפונים סלולריים ומי יודע מה עוד. זה נשמע חדש, אבל זה ממש לא. מאז נפילת מגדלי התאומים בניו יורק, ממשלות וגופי מודיעין עוקבים אחרי תעבורת הנתונים באינטרנט באמצעות ספיידרים שממיינים מילות מפתח. כתבת “בין לאדן” באימייל ששלחת לחבר שלך? האימייל נשלח לבדיקה על מנת לוודא שאתה לא טרוריסט בפוטנציה. זה המצב, אנשים – כולנו נתונים למעקב מזה כמה שנים טובות, ולא מדובר רק בארצות הברית.

באוגוסט 2001, צעיר ערבי נכנס לצ`טים של תפוז ונענע ופיזר הודעות שעומד להתרחש פיגוע בירושלים. כמה שעות לאחר מכן אכן התרחש פיגוע במסעדת “סבארו”, והצעיר נעצר על ידי המשטרה. איך הוא נעצר, אתם שואלים, כשידוע לכל שכניסה לצ`ט ג`אווה היא אנונימית לגמרי? אז לא רק שהאינטרנט לא אנונימי, הוא גם נתון למעקב מתמיד על ידי אנשי משטרה ומודיעין שמחפשים טרוריסטים, פדופילים ושאר ירקות. מצד אחד המעקבים הללו שומרים על כולנו, אבל מצד שני אין מנוס מהידיעה שהפרטים הכי אינטימיים שלנו חשופים – אפילו אם מדובר באנשי מודיעין וממשל. ועכשיו, אם יאושר “חוק נתוני התקשורת”, יהיה להם כל כך קל לעקוב אחרינו עד שהדבר יהפוך לשגרה שאין עליה עוררין.

יש רק לקוות שהמידע הזה לא ינוצל לרעה מעבר לניסיון לתפוס פושעים, שכן ממילא החוק הזה מפר את זכויות האזרח של כולנו. מספיק לראות כמה סרטי קולנוע מז`אנר המדע הבדיוני והפנטזיה כדי להבין שאין גבול לטמטום האנושי בנושא הזה. בסרט “דוח מיוחד” (Minority Report) רואים חבורת שוטרים פורצת לבניין מגורים, ושולחת עכבישים רובוטיים שסורקים את עיניהם של הדיירים על מנת לאתר את הפושעים מביניהם. לא רק שבסרט תופסים פושעים לפני שבצעו את הפשע, אלא שכולם נתונים למעקב מתמיד. לא ירחק היום שבו הסרט הזה יהפוך (חלקו או כולו) למציאות עגומה. היום עוקבים אחרי המידע שלנו באינטרנט ובטלפון – מחר יחדירו לכולנו ננו-בוטים מבלי שנרגיש, ויעקבו אחרי כל נפיחה שלנו. זה אולי נשמע כמו תסריט פרנואידי הזוי לחלוטין, אבל מצד שני מי חשב שממשלת ישראל הדמוקרטית והנאורה תאשר מעקב חופשי וללא פיקוח אחרי תושבי המדינה.

5 תגובות


  1. הניצול לרעה פחות מדאיג אותי
    מה שמטריד אותי הוא עצם העובדה שעוקבים אחרי.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *