מלחמות מזג אוויר

סקוט סטיבנס, חזאי אמריקאי מפורסם יחסית, טוען שהיאקוזה – המאפיה היפנית – הגבירה את עוצמתה של סופת ההוריקן, קטרינה, על מנת להזיק לארה”ב שבעתיים (מעין נקמה על ההפצצות האטומיות במלחמת העולם השנייה). סטיבנס גורס שהיאקוזה השתמשה במחולל אלקטרומגנטי רוסי שיכול לשחק עם תנאי מזג האוויר, והוא אף מגולל את התיאוריות שלו באתר אינטרנט אישי, אך מדענים רבים פוסלים את ההיפותיזה הקונספירטורית הזו על סמך חוקי התרמודינמיקה.

נשמע חולני ברמות? לא ממש.

גל עומד
גל עומד

הנוירולוג והמשפטן, דר’ אנדריה פוהריץ’ (Andrija Puharich), מצא כבר במחצית השנייה של המאה ה-20 כי לגלים אלקטרומגנטיים מסוימים יש יכולת להשפיע על הביוספירה, לטובה או לרעה – תלוי בתדירותם. אני לא מתיימר להבין כיצד פועלת הטכניקה הזו, אבל אחרי קריאה מרובה בכמה אתרי אינטרנט העוסקים בנושא, הבנתי שהמדובר בגלים א”מ סקאלאריים, ולא גלים וקטוריים “רגילים”.

גל סקאלארי נקרא גם “גל עומד”, ואין לו כיוון כמו לגל וקטורי – רק עוצמה; לכן הוא יכול לחצות את כדה”א באין מפריע. דר’ פוהריץ’ מצא שתדירויות מסוימות יכולות לחולל שינויים במזג האוויר, ואף במעמקי כדה”א, והוא טען שהרוסים כבר ביצעו זאת בשנות ה-70 של המאה ה-20 באמצעות מחוללי ענק בני מאות מגה וואט (ואת התוצאות אנו חשים עד היום, בדמות אינספור הוריקנים, רעידות אדמה ושאר תופעות טבע, שקיבלו שוס אלקטרומגנטי שהאיץ את פריחתן). שר ההגנה לשעבר של ארצות הברית, וויליאם כהן, התייחס לנשק מסוג כזה כבר ב-1997.

האמת היא שאם חושבים על זה, זה יכול להישמע הגיוני. הרי טבעו של כל דבר הוא חשמלי – הכוח הא”מ הוא זה שמחזיק אטומים ביחד, אחרת הכל היה מתפורר. אם ישנה התערבות א”מ חיצונית, הדבר יכול לערער את סדר העניינים בטבע (מספיק לשמוע את הרמקולים במחשב צורחים כל אימת שהסלולרי מתחיל לצלצל, בכדי להבין שאלמנטים בעלי שדה א”מ משפיעים זה על זה). הצרה היא שהמדע המודרני הוא “וקטורי” בעיקרו; אין “פיסיקה סקאלארית” שיכולה להגיד לנו מה הן האינטראקציות האפשריות במקרים שכאלה.

יש כל כך הרבה דברים שנמצאים לנו מתחת לאף, אך המדע אינו מסוגל לראותם פשוט כיוון שהוא שבוי בפרדיגמה שלו עצמו (המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, למשל). כפי שהספקתי להבין, אף אחד לא באמת יודע מה טיבם של גלים א”מ סקאלאריים וזה יוצר בעיה, כיוון שקשה להבין את השפעתם על הסובב אותנו בצורה שכזו. אם המדע המודרני היה נרתם למאמץ להבין את טיבם של גלים אלו, אולי היינו יכולים לחזות בהתממשות תחזיותיו של ניקולה טסלה, מדען שחי בראשית המאה ה-20 והיה הראשון, כנראה, שהבין את הפוטנציאל העצום הטמון בגלים א”מ סקאלאריים (העברת חשמל בצורה אלחוטית, שדות כוח לשם הגנה, יצור אנרגיה נקיה מן הריק ועוד שלל יישומים).

כמובן, אין כל זה אומר שסטיבנס צודק – הוא טוען ששמות ההוריקנים הגדולים האחרונים, קטרינה ואיוואן, הם שמות רוסים – עדות לשימוש במחוללים א”מ תוצרת רוסיה. בעיני זו אפילו אינה ראיה נסיבתית; בעצם, זו אפילו אינה ראיה, אבל אני מקבל את טיעונו של סטיבנס – כנראה שבהחלט אפשר להשפיע על מזג האוויר, על רעידות אדמה ואף על אוכלוסיות שלמות של בני אדם. כל מה שצריך הוא לדעת כיצד לפרוט על הנימים הא”מ הנכונים הנמצאים בבסיס כל הדברים.

תגובה אחת


  1. יופי!!
    עוד סיבה לא לישון טוב בלילה.
    כל הכבוד דולפין!!!

    סליחה שאני כועסת על מביא הבשורה אבל הרי לא השתגעתי להתחיל לכעוס על היאקוזה היפנית.
    שרק נהיה בריאים.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *