השטויות שכתובות בתנ”ך
אני מסכים עם הטענה שחלק מהתנ"ך מתאר אירועים היסטוריים כאלה ואחרים. אני אפילו מוכן לקבל את אירוע יציאת מצרים, עם או בלי התערבות חיצונית עליונה כלשהי. מה שאני לא מוכן לקבל בתנ"ך הן דוֹגמוֹת צרות-אופקים, שנכתבו במכוון על מנת לשלוט באנשים ולגרום להם לחיות את חייהם בפחד.
עד ימינו התנ"ך שימש – וממשיך לשמש – ככלי להפצת דעות קדומות ולתמיכה בהן: אפליית נשים, תמיכה בעבדות וכן שנאת הומואים וכל מי ששונה מהנורמה (דהיינו – גבר לבן וסטרייט). יהודים ונוצרים גם יחד קוראים את דברי התורה, כאילו היו אישור משמיים לאפליה ולגזענות של הומואים.
בתנ"ך היהודי (הברית הישנה), יש 6 או 7 פסוקים בהם נאמר שמשכב זכר הוא תועבה ודינו מוות. אחד מהפסוקים נמצא בספר ויקרא יח, כב: "את זכר, לא תשכב משכבי אישה: תועבה, היא". אבל כמובן שקל ונוח לנו להתעלם מהאיסורים האחרים, שבאים לפני או אחרי האיסור על משכב זכר בתנ"ך:
- אסור ללבוש בגד שעשוי מפשתן וצמר;
- אסור לאכול חסילונים (שרימפס), ארנבת וחזיר;
- אסור לשתול שני סוגי זרעים באותו מקום כי זה עירוב של שני סוגי יבולים;
- וכמובן, האיסור הידוע מכולם – אסור לאונן או לשפוך זרע מחוץ לגופה של אישה (חטאו של אונן, ששפך זרע לשווא והומת על ידי אלוהים).
כולנו מאוננים בנחת למרות שאלוהים כעס על חטא אונן והרג אותו. כולנו, או רובנו, לא שמים את לבנו לשאר האיסורים שציינתי. מדוע, אם כך, יש כאלה שמרשים לעצמם להוקיע את ההומואים והלסביות כסוטים?
מי שמרשה לעצמו להתעלם מכל האיסורים בתנ"ך, אינו יכול להטיף מוסר לאחרים דווקא בנוגע למשכב זכר. אנחנו קוראים את התנ"ך בצורה סלקטיבית, כפי שנוח לנו, ואחר כך גם מרשים לעצמנו לבוא בטענות כלפי אנשים אחרים. הצביעות חוגגת.
שנמשיך עם הטמטום?
אם אתם הורים שמעוניינים למכור את בתם לעבדות, ספר שמות כא, ז, מתיר לכם לעשות זאת. בספר שמות לה, ב, כתוב שאפשר להרוג מישהו שמתעקש לעבוד בשבת. אני לא רואה הרבה אנשים שמוכרים את בתם כשפחה או רוצחים מישהו כיוון שעבד בשבת; אז למה כשמדובר במשכב זכר כולם פתאום הופכים למומחי הדור?
אחת מהטענות הנפוצות ביותר היא שהומוסקסואליות אינה דבר טבעי. ומדוע היא אינה דבר טבעי? כי אלוהים ברא את אדם וחווה, זכר ונקבה, כדי שיוכלו להתרבות. כלומר, הומוסקסואליות אינה טבעית כיוון שמשכב זכר אינו מוביל ליצירת ילדים (אפילו לא בפוטנציה).
את הטיעון האומלל הזה אפשר להפריך בין-רגע אם בודקים את מנהגי יחסי המין של בני האדם מאז ומתמיד. רובנו מאוננים ומזדיינים אחד עם השני, ובדרך כלל זה לא נועד למטרות פרו ורבו.
זאת אומרת שכולנו חוטאים בכך שאנו מקיימים יחסי מין שלא כדרך הטבע – כי הטבע יצר אותנו כדי להתרבות. אם אנו מקיימים יחסי מין בשביל הנאה ולא בשביל ריבוי, זהו חטא. עכשיו נראה אתכם מפסיקים לקיים יחסי מין עד שתרצו להוליד ילדים, רק בגלל שככה כתוב בתורה.
הגיע הזמן שנשתמש בראש שלנו, במקום לתת לאחרים להכתיב לנו מה לעשות בטענה שהם יודעים מה טוב. הגיע הזמן להפסיק את השנאה חסרת המעצורים כלפי מי ששונה מאתנו, ולא רק כלפי הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. אנשים השתמשו בתנ"ך כדי להצדיק את העבדות בארצות הברית או את נחיתותן של נשים; צריך להפסיק את הטירוף הזה.
אני אישית מאמין באלוהים, אבל לא באלוהים שחושב שאני סוטה ולא באלוהים ששולח אותך לגן עדן או לגיהנום. גן עדן וגיהנום נמצאים כאן, על כדור הארץ, והם תלויים ביחסים שלנו אחד עם השני. אם נדע להתייחס אחד לשני כמו שצריך, נוכל ליצור לעצמנו חלקת אלוהים וגן עדן משלנו.
"אני לא יכול לדמיין את אלוהים אומר: אני אעניש אותך כי אתה שחור – היית צריך להיות לבן; אני אעניש אותך כי את אישה – היית צריכה להיות גבר; אעניש אותך כי אתה הומוסקסואל – היית צריך להיות הטרוסקסואל. אני לא יכול להאמין שכך אלוהים רואה את הדברים." (ארכיבישוף דזמונד טוטו)
הפוסט הזה נכתב בעקבות "כי ככה כתוב בתורה" – סרט תיעודי המתאר 5 משפחות נוצריות, ואת התמודדותן עם ילדיהן ההומואים והלסביות (סרט באורך מלא, כתוביות בעברית).
והנה עוד כמה דברים שלא ידעתם שכתובים בתנ"ך.
אני מוכן להתמודד מולך…………..
להתמודד?
אני לא צריך להסביר, זו בדיוק הנקודה
נו, כמו שאמרתי…………………
מה זאת אומרת?
השחורים מאפריקה
הם הם העונש בעצמו , בעוון שימוש בתיבת נח
לגבי משכב זכור כתוב בפירוש 3 פעמים בתורתינו הקדושה : מות יומת !
העובד בשבת או מחלל שבת בפרהסיה מות יומת , היום אין לנו סנהדרין ולכן המוות יהיה עונש משמים לפי שיקולי הקב"ה בלבד. כמובן שיש את העיניין של לחזור בתשובה , אתה ההומו " הגאה" אתה הוא עונשם של כולנו. יא חוטא ומחטיא.
הכומר דזמונד לוטו השני
התגובה הניאנדרטלית שלך, מר שלמה חזן, רק מחזקת את כל הטיעון של הפוסט. עשית לי אחלה שירות.
התנ"ך הוא מיושן,אפשר לזרוק אותו לפח.
בתור חובב היסטוריה אני אוהב דברים ישנים וארכאיים, ואני בעד לשמר את ההיסטוריה כמה שיותר. שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה, בתנאי שהאמונה הזו לא מהווה פגיעה בחייהם ובזכויותיהם של אחרים. בדיוק כמו שאף אדם דתי כיום לא מוכר את בתו לעבדות (שמות כא', 7) כי זה מטופש, כך אני מצפה לאותו היגיון בנוגע לשאר הדברים המטופשים בתנ"ך, שעלולים לפגוע באנשים אחרים.
גם הכדים השבורים במוזיאון זה היסטוריה זה לא אומר שזה שימושי היום.
למה אתה לא נלחם על זכותי לא לחגור חגורת בטיחות?
או על זכותי לשתות מים שביבי לא הרעיל(הפלרה)?
היו יכולים מזמן לתת להומואים להינשא(אני מניח שזה הדבר הקונקרטי עליו אתה נלחם)
אבל משיקולים פוליטיים זה לא קורה.
הרי כל הדתייים זה 25 מנדטים אז אפשר בקלות להתאחד נגדם בנושא הספציפי הזה ולהעביר את החוק. הם לא היו מפרקים את הממשלה על זה כי אם כולם היו מתאחדים נגדם אז גם בכל ממשלה אחרת היו מתאחדים נגדם.
למה זה לא קורה?
ראה את הסרטון הבא להסבר כללי.
http://www.youtube.com/watch?v=3D_RlocwI-A
1. אם תיצמד רק למה ששימושי, תעלים מהעולם תחומי-ידע שלמים וכל מה שיישאר זה הנדסה, רפואה ומדעים מדויקים. חבל מאוד.
2. חגורת בטיחות מונעת ממך לעוף לקיבינמט בזמן תאונה, ולפגוע באנשים אחרים סביבך (בתוך הרכב או מחוצה לו, אם עפת מחוץ לשמשה).
3. לא מבין מספיק בהפלרה, אז אין לי איך לענות לך.
4. מסכים לגמרי.
5. שוב מסכים.
6. אלדד יניב צודק בכל מה שהוא אומר, לצערי הרב, וככה בדיוק נראית המדינה שלנו.
פעם ראשונה אני שומע את "לפגוע באנשים אחרים סביבך" לגבי חגורת בטיחות,
כטיעון משמעותי.
אם זה ככה אז זה קצת כמו חוק הקרבה.
אני מקריב את הנוחיות שלי למען הזולת.
מזכיר לי קצת את הטיעון של תומכי חיסוני החובה:
אתה מחסן גם שאם במקרה החיסון לא נקלט אצל אנשים מסוימים חסינות ה"עדר"
תגן עליהם.
איך אני שונא את הטיעונים האלה שבעצם עושים אותי אחראי לבריאותם,ולשלומם של אחרים.
הרחבה של הסוציאליזם(המדינה תעזור שלנו) במיטבו.
או אולי זה הפוך בעצם אם נהינו כ"כ קטנוניים שאנחנו אומרים בעצם:נפגעת
בתאונת דרכים וגם עפת על מישהו איזה לא בסדר אתה,
תשתדל להיפצע באחריות.
אולי זה מראה על אגואיזם שאנחנו אפילו לא מסוגלים לסבול מצב של פגיעה שאריתית
וחסרת מזל מחוסר מזל של אדם אחר.
זה טיעון שמישהו הטיח בי פעם, כשטענתי בפניו שחובת חגורה היא מטופשת. תכלס אני מסכים איתך בנוגע לחגורת בטיחות; אבל לך תתווכח עם הטיעון (היחסית מוצדק) שאי-חגירה עלולה לפגוע באחרים. זה דומה לטיעון נגד התאבדות בקפיצה מהחלון, כי אתה עלול לנחות על מישהו ולהרוג גם אותו. אבל שוב… לך תתווכח עם זה.
אז אולי תסביר לי איך הצליחו לשכנע אנשים לחגור חגורת בטיחות כל הזמן?
זה התחיל רק בדרכים מהירות עבר לכל הזמן עכשיו מנג'זים "גם מאחור" שלא נדבר
על חובת בוסטר וכל החרא הזה.
הטיעון הזה שהטיחו בך עומד אבל חלש בטוח שיש משהו עמוק יותר.
בשבילי הנוחות היא ערך עליון אבל כנראה אני בודד בעיניין.
מי צריך שכנוע… כל מי שעובר על החוק מקבל קנס. זה השכנוע הכי יעיל בד"כ.
אתה יודע מה התכוונתי.
החוק זה הסוף של השטיפת מוח.
עדיין צריך את הבסיס ה"אידאולוגי" לחובת חגורת בטיחות.
אם האנשים לא מאמינים בחוקים של המדינה,המדינה מתמוטטת.
שוט זה לא מספיק,במדינה דמוקרטית צריך לשכנע אנשים שזה כדאי.
"החוק הוא הסוף של שטיפת המוח". אהבתי!
מאוד פילוסופיה צרפתית מצדך 🙂
החוקים האלה הם השוט שבו מצליפים בעבדים (אנחנו).
ככל שהעבדים יותר לחוצים, ככל שההשרדות דורשת מהם יותר זמן ומאמץ ומשאירה פחות אנרגיה בסוף היום – כן ייטב.